08 אוגוסט 2016

1. ביום 31.05.2016 הגישה התובעת תביעה נגד הנתבעים לקבלת זכויות שונות בגין תקופת עבודתה אצל הנתבעים ונסיבות סיומה.
2. מעיון באישור המסירה שהוגש לתיק בית הדין עולה, כי כבר ביום 12.06.2016 הומצאו כתב התביעה ודרישה להגשת כתב הגנה לנתבעים, באמצעות הדבקה בכתובת הנתבעים המעודכנת ברישומי משרד הפנים, שבוצעה על ידי גב' אוקסנה רודין, שאף המציאה תצהיר מוסר.
3. מאחר והנתבעים לא הגישו כתב הגנה ביקשה התובעת כי ינתן נגדם פסק דין בהעדר הגנה.
4. בהתאם לתקנה 43 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 ניתן בזה פסק דין על יסוד כתב התביעה, לפיו הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 53,872 ₪ כמפורט להלן:
   1. שכר עבודה – 9,127 ₪
   2. פיצויי הלנת שכר – 3,905 ₪
   3. פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה – 15,000 ₪
   4. פיצוי בגין מסירת תלושי שכר שאינם ערוכים על פי דין – 20,000 ₪
   5. דמי חופשה – 840 ₪
   6. פיצוי בגין הפרת הסכם ועוגמת נפש – 5,000 ₪
5. לסכום הנזכר יתווספו הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד תשלומו בפועל לתובעת.

6. פסק הדין המתוקן ניתן לאחר שהתובעת הגישה, ביום 8.8.2016, בקשה לתיקון פסק הדין המקורי היות ומספרי תעודות הזהות של הנתבעים והתובעת נעדרו מפסק הדין המקורי ואף ביקשה כי הנתבעים יחויבו לשאת בתשלום שכר טרחת התובעת.

7. אכן, אי ציון מספרי תעודות הזהות של הצדדים מקורו בהשמטה מקרית העולה כדי "טעות" כהגדרתה בסעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. אולם, משלא התבקש חיובם של הנתבעים בשכר טרחת התובעת באף אחת מן הבקשות שהוגשו על ידה (בקשה מיום 17.7.2016 ומיום 3.8.2016) לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעים - במסגרת פסק הדין המקורי ו/או המתוקן - לשאת בשכר טרחת פרקליטי התובעת.

ניתן היום, ד' אב תשע"ו, (08 אוגוסט 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.