לפני בקשה להעברת הדיון שהוגשה במסגרת ההליך שבכותרת.

לטענת המבקשת יש להורות על העברת התובענה מבית משפט השלום באשדוד לבית משפט השלום באילת הואיל ומקום עסקה של המבקשת מצוי בעיר אילת, שם המקום בו נועדה להתקיים ההתחייבות בין הצדדים באמצעות סוכן של המשיבה.

לשיטתה, הגשת התביעה לבית משפט השלום באשדוד גובלת בחוסר תום לב הואיל ולאף אחד מן הצדדים אין כל זיקה לעיר אשדוד ואף שלבית משפט זה מסורה סמכות מקומית מקבילה, אין הצדקה בענייננו שההליך יתנהל שם.

מנגד טענה המשיבה כי לבית משפט השלום באשדוד סמכות מקומית לדון בתובענה, כי בהינתן מקום עסקה של התובעת בעיר חולון ומקום מושבו של ב"כ ברמת גן, הרי שמאזן הנוחות נוטה לקיום הדיון בבית משפט זה והעברתו לבית משפט השלום באילת תגרור הכבדה מיותרת.

עוד נטען כי הטענה בדבר חוסר סמכות מקומית לא הועלתה בהזדמנות הראשונה על כן אין יש לדחותה.

לאחר ששקלתי נימוקי הבקשה והתגובה מצאתי כי הדין עם המבקשת.

מדובר במבקשת (נתבעת) שמקום עסקה מצוי בעיר אילת שם על פי הנטען התבצעה ההתקשרות העסקית בין הצדדים באמצעות סוכן של המשיבה. כמו כן הסחורה שסופקה על ידי המשיבה סופקה באילת. לאור האמור נוכח כללי הסמכות המקומית כאמור בתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, סבורני כי מירב הזיקות מצביעות כי הסמכות המקומית מסורה לבית משפט השלום באילת.

לעניין טענת המשיבה בדבר מועד העלאת הטענה בדבר חוסר סמכות מקומית - בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לקבל טענת המשיבה לפיה טענה זו לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, הואיל ועיון בתיק מעלה כי בית המשפט נעתר לבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן שהוגשה בהסכמה

וביום 20.7.16 הוגשה בקשת רשות להתגונן. במסגרת בקשה זו אוזכרה עמדתה של המבקשת לעניין הגשת התובענה לבית משפט השלום באשדוד וצוין במפורש כי המבקשת הגישה בקשה נפרדת בעניין העברת הדיון לבית משפט השלום באילת - היא הבקשה שלפני שהוגשה בו ביום.

לאור כל האמור, אני מורה על העברת התיק לבית משפט השלום באילת.

המזכירות תנתב התיק לגורם שיפוטי בהתאם לכללי הניתוב.

העתק החלטה זו לכב' הרשמת הבכירה חדד ולב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ו, 17 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.