1. המבקשת הגישה המרצת פתיחה ובה ביקשה שבית המשפט יצהיר כי המיטלטלין בדירתה, בהתאם לרשימה שצורפה על ידה לכתב התביעה מיום 1.6.2016, שייכים לה.

2. חלק מהמשיבים הגישו תשובות להמרצת הפתיחה, וחלקם לא הגישו תשובות ולא התייצבו לדיון שהתקיים ביום 10.10.2016. במועד הדיון הגיעו המבקשת ומשיבה 11 – המשיבה היחידה שהתייצבה לדיון – להסכמה לפיה המבקשת תשלם למשיבה 11 סך של 1,500 ₪ בשלושה תשלומים שווים. בכפוף לתשלום זה יינתן הסעד ההצהרתי המבוקש. להסכמת הצדדים ניתן תוקף של החלטה. בנוסף, בהחלטה מאותו יום נקבע כי לאחר שנשמעו טענות המבקשות, ומשיתר המשיבים לא הגיבו להמרצה או הותירו את העניין לשיקול דעת בית המשפט, פסק הדין שיינתן יחול על כל המשיבים.

3. ביום 16.1.2017 ניתנה הודעת המבקשת לפיה עמדה בהסדר התשלום שלעיל. בהחלטה מאותו יום נקבע כי ככל שלא תוגש התנגדות עד ליום 1.2.2017, יינתן צו הצהרתי. משלא הוגשה התנגדות, בהמשך להסכמת הצדדים, ולאחר ששוכנעתי שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, ניתן בזה פסק דין הצהרתי לפיו המיטלטלין המצויים בדירת המבקשת הנמצאת ברחוב דרך בית חנינא החדשה בירושלים, בהתאם לרשימה שפורטה על ידה, שייכים למבקשת.

ניתן היום, י"א שבט תשע"ז, 07 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.