1. בפני בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נ"ח] התשכ"א – 1961.

2. נגד המשיב הוגש כתב אישום בתיק 118-06-16 , לפיו מואשם המשיב בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת של 155 קמ"ש, בדרך בה המהירות המירבית המותרת בה היא 90 קמ"ש.

3. על פי כתב האישום, בתאריך 12/5/16 שעה 03:18 נהג המשיב ברכב פרטי בכביש 2 לצפון במהירות של 155 קמ"ש (לאחר הפחתה) בדרך בה המהירות המירבית המותרת היא 90 קמ"ש.

4. המאשימה עותרת לפסילת רשיונו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. לטענתה, מעיון בחומר הראיות עולה, כי מדובר בנהג צעיר, המחזיק ברשיון נהיגה אך משנת 2012, אשר צבר לחובתו 12 הרשעות קודמות וכי הוא מסוכן לשלום הציבור וקיים יסוד סביר לחשש, שהמשך נהיגתו תסכן את שלום הציבור והמשתמשים בדרך.

5. המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה וטען כי לא רכבו הוא זה שנמדד נוהג במהירות מופרזת. כמו כן טען כי השוטר לא יכול היה לזהות את רכבו הן בשל המהירות הנטענת והן בשל תנאי הכביש ותנאי ראות גרועים במועד ביצוע העבירה, מדובר בשעות לילה בהן שרר ערפל.

6. בבוא ביהמ"ש לדון בבקשה לפסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים, על ביהמ"ש לשאול עצמו תחילה האם ישנן ראיות לכאורה. אם התשובה לשאלה זו הינה חיובית, עליו לבחון האם מדובר בנהג מסוכן שיש בהמשך נהיגתו כדי לסכן את הציבור.

7. מחומר החקירה עולה, כי מהירות נסיעת רכבו של המשיב נמדדה בממל"ז והתקבלה תוצאה של 160 קמ"ש במרחק מדידה של 280.7 מטר. השוטר שהפעיל את הממל"ז ציין, כי הממל"ז נבדק על ידו בתחילת המשמרת כנדרש ונמצא תקין. השוטר ציין בנסיבות הדו"ח, כי כיוון את הנקודה האדומה בממל"ז למרכז הרכב שנסע בודד בכביש בנתיב השמאלי וכי זיהה את סוג הרכב וצבעו ומיד הדליק אורות כחולים ונסע אחריו, הבהב לו וכרז לו לעצור. השוטר ציין כי שמר על קשר עין רצוף מרגע ההפעלה ועד עצירתו.

כן ציין, כי היתה ראות טובה וכי ברכב היו נהג ונוסעים. השוטר גם ציין כי קטע האכיפה היה מואר בתאורת רחוב וכי הציג נתוני המדידה לנהג.

8. לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבתיק, הנני סבורה כי יש די ראיות לכאורה כמפורט לעיל שהמשיב ביצע את העבירה המיוחסת לו, היינו נהיגה במהירות מופרזת של 65 קמ"ש מעל המותר.

9. יסוד המסוכנות בא לידי ביטוי במהירות הגבוהה החורגת מהמהירות המירבית המותרת בכביש וכן מהעובדה, שהמשיב הינו נהג צעיר ובלתי מיומן המחזיק ברשיון נהיגה כארבע שנים בלבד אשר לחובתו 12 ה"ק מהן: סטיה מנתיב, טלפון, אור אדום, מהירות מופרזת (משנת 2015) בגינה נפסל רשיונו למשך חודשיים והוטלה עליו פסילה מותנית של 3 חודשים שהינה בת הפעלה. תיק נוסף גם הוא משנת 2015 של אי ציות לתמרור עצור ומהירות מופרזת בגינו נפסל רשיונו של המשיב למשך 7 חודשים והוטלה עליו פסילה מותנית של 4 חודשים, שהינה בת הפעלה, עצור ונהיגה בקלות ראש. היינו עברו של המשיב מכביד הן מבחינת כמות ההרשעות הקודמות ביחס לותק הנהיגה הקצר והן מבחינת חומרתן וחזרתיותן.

על אף שהמשיב כבר נשפט על עבירה של נהיגה במהירות מופרזת פעמיים ורשיונו נפסל למשך 10 חודשים והוטלו עליו פסילות מותנות, לא היה בכך כדי ללמדו לקח ולהרתיעו מפני ביצועה, לכאורה, של עבירה נוספת.

יש במתואר בחומר החקירה תשתית מספקת לחשש, כי המשך נהיגת המשיב עלול ליצור סכנה לעוברי דרך ובראש ובראשונה לחיי המשיב עצמו. בנהיגתו, מראה המשיב חוסר אכפתיות וזלזול רבתי בחוקי התעבורה ובמידת הזהירות הדרושה מנהג ואין זה רלוונטי אם גרם הוא לתאונת הדרכים ואם לאו.

נהיגה ברכב במהירות גבוהה וחריגה מצביעה על המסוכנות בנהיגתו של המשיב ועל בית המשפט מוטלת החובה להגן על הציבור מפני הסכנה. לפיכך באיזון בין האינטרס של המשיב מזה, ובין האינטרס של הגנת כלל הציבור מזה, מוטה הכף בבירור לטובת האינטרס של טובת כלל הציבור.

10. לאור מסוכנות העבירה והמהירות הגבוהה המיוחסת למשיב, פסילת רשיונו של המשיב עד תום ההליכים הינה מוצדקת וסבירה.

11. על כן אני סבורה, כי יהא זה נכון להורות על פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו וכך אני מורה.

בהתאם לסעיף 50(ב) לפקודת התעבורה, ולאור תקופת הפסילה שמרצה המשיב מיום העבירה ועד היום, אני קוצבת את תקופת הפסילה למשך 5 חודשים מהיום.

המזכירות תשלח עותק החלטתי לצדדים.

<#4#>

5129371

54678313

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ו, 05 יוני 2016, בהעדר הצדדים.