<#2#>

פרוטוקול

המערער: לשאלת בית המשפט אני משיב, כי כל הדרך לכאן במשך שעתיים חשבתי על זה והגעתי למסקנה שאני לא נורמלי. אני מנהל בית ספר ומה שאני מנסה לומר להם שהצדק לפעמים עולה כסף כדי להגיע אליו, ולפעמים כדאי להשקיע.

אני יצאתי מהאירוע הזה בהרגשה שנעשה לי עוול נוראי, ולכן עשיתי את כל המאמץ הזה להגיע לכאן, וכל זה כדי לא בשביל ה-1,000 ₪, כי החניות והזמן זה יותר מהסכום הזה, אלא בשביל ההרגשה שלי.

נעשה לי עוול בזה שעמד בן אדם שאני מניח שהוא לא שוטר אלא אזרח שלבש בגדי שוטר, והחליט שלא בצדק לשלוח לי דו"ח. הוא לא נתן לי דו"ח במקום אלא הדו"ח נשלח אליי.

היה לנו איזה שהוא ויכוח קטן, אני האשמתי אותו שהוא מפריע לתנועה – הוא העמיד את הניידת על גשר צר של שני מסלולים ויש שם מאות מכוניות כל הזמן, כי המשטרה יכולה לתת שם 50-60 דו"חות בלי בעיה. אמרתי לו שהוא גורם לפקק אדיר, הוא ראה אותי כאילו מהצד השני של הרמזור. כולם היו בתוך הפקק הזה כי הוא חסם. אני משוכנע שלא עברתי את העבירה.

על מכתב שקיבלתי להזמנה לדיון מופיע טלפון של מרכז מידע וזה לא מופיע בכל המקומות, זה לא מופיע בדו"ח שקיבלתי.

ב"כ המשיבה: אני סבורה שההחלטה לדון את המערער בהיעדרו בנסיבות העניין היא נכונה ומתיישבת עם הוראות החוק והפסיקה, בוודאי עם העומס שיש בבתי המשפט לתעבורה.

גם אם נסכים שהמערער שלח מכתב, אנחנו לא מדברים על מי שאינו מכיר את אולמות בתי המשפט בתחום התעבורה, ואני אציג לבית המשפט את הרישום התעבורתי של המערער, הכולל 53 הרשעות קודמות. בניגוד למה שנרשם בהודעת הערעור, אני סבורה שמדובר במי שכן מצוי ברזי הבירוקרטיה ואני חושבת שההחלטה הייתה נכונה וסבירה.

לגבי הדו"ח עצמו, יש גם מזכר מפורט של השוטר שעצר אותו. מבלי להיכנס לגופם של דברים אני סבורה שבהתאם לחוק ולפסיקה לא נעשה כאן עיוות דין. אני לא טוענת לחומרת העונש בשל הרישום הפלילי.

המערער: בגיליון הזה אין שום הוכחה שהופעתי בבתי משפט. כמו כל עם ישראל, משלמים וזהו. גם אם הופעתי, זה מקום שהופעתי, אבל זה לא היה מקרה כזה שלא היה לי איפה להודיע. דבר שני, זה שאני מנהל בית ספר למשפטים זה לא אומר שאני מתייעץ עם הסטודנטים שלי.

<#3#>

פסק דין

המערער עבר לכאורה עבירה של נהיגה באור אדום ביום 28.05.15 בצומת הרחובות מבצע קדש ובן-גוריון בגבעת שמואל. בשל כך נרשם לו דו"ח והזמנה לדין ליום 23.03.16. את ההזמנה קיבל המערער בדואר לבית משפט לתעבורה בת"א לפני כב' השופט א. זרזבסקי.

המערער לא התייצב באותו יום לדיון, אך קודם למועד הדיון שלח לבית המשפט מכתב אשר התבקשה בו דחייה, מכתב שנשלח בדואר ביום 16.03.16, כלומר, כשבעה ימים טרם מועד הדיון, בו ציין המערער שהוא אדם שומר מצוות, צם ביום 23.03.16 בשל שמדובר בתענית אסתר, אדם לא בריא שהצום גם משפיע על חולשתו הפיזית.

המערער לא קיבל תשובה, גם לא למכשיר הפקס שאותו ציין במכתב, ולראשונה נודע לו על כך שיתקיים דיון בהיעדרו משניתן פסק הדין מחמת אי-הופעתו, בו נגזר עליו קנס של 1,000 ₪.

המערער פנה בבקשה לביטול פס"ד בעצמו, תוך שבסעיף 7 לבקשה אמר "יש לי הרבה מה לומר להגנתי בנדון (לביצוע העבירה – ר.ב.י) ואני מבקש לשטוח את טענותיי ולדון בהן רק בשל העובדה שלא ניתנה לי האפשרות להגן על עצמי"

בית משפט קמא, לאחר קבלת תגובת התביעה, דחה את הבקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר, בקבעו כי המכתב הגיע אחרי הדיון.

אני סבור שהמועד הקובע הוא משלוח המכתב. בארץ מסודרת כארצנו, מדינת ישראל, דואר צפוי להגיע תוך 7 ימים, כך גם מצפים כששולחים את המכתבים באופן הפוך, בהזמנות לדין, ומשכך, בנסיבות, כשמדובר באדם שאולי עובד בתחום המשפט, אך איננו משפטן, אין ביטחון מספיק שהייתה לו אפשרות לדעת על כך שהתיק לא נדחה, ומאחר שיש בדברים הללו כדי הסבר סביר להתייצבותו, ובהינתן טענות ההגנה שטען כאן, שאפשר שיעמדו לו ולא יורשע, הנני נעתר לערעור, מבטל את פסק דינו של בית משפט קמא שניתן בהיעדר, לרבות הוצאותיו.

המערער יוזמן למשפט חדש בבית משפט קמא.

<#4#>

ניתן והוּדע היום, י"ז סיוון התשע"ו, 23/06/2016, במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נופר דוידי