(בהעדר הגנה)

בפני תביעת התובע לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בגין שתיית מים מינרליים ששווקו ע"י הנתבעת, ואשר לא היו תקינים.

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה על אף שבוצעה מסירה כדין של התביעה לכתובתה הרשומה.

עפ"י האמור בכתב התביעה ונתמך בתצהיר התובע, הוא רכש במכולת בקבוקי מים מינרליים מתוצרת הנתבעת זאת בתחילת חודש 3/16, כאשר תאריך ייצורם היה ב-22.12.15 ותאריך שיווק אחרון היה 22.12.16, כמוטבע על גבי הבקבוקים.

מספר ימים לאחר שרכש את הבקבוקים התובע לקח אחד מהם לטיול אליו יצא ושתה ממנו, ובמהלך הטיול החל להרגיש ברע, סבל מכאבי בטן, בחילות והקאות.

ביום 16.3.16 נבקש התובע ע"י רופא המשפחה שתיעד תלונות אלו. בדיקת התובע לא העלתה כל ממצא והוא שוחרר עם המלצה לשתיה מרובה ופניה לחדר מיון באם תחול החמרה.

ביום 26.3.16 אכן פנה התובע למוקד רפואי ומשם הופנה לחדר מיון, בו נבדק, לרבות בדיקות דם וכימיה שהיו תקינות, הוא טופל תרופתית ושוחרר למנוחה בביתו עם המלצה לשתיה מרובה ונטילת תרופה נגד כאבי בטן למשך 5 ימים.

בעקבות פניה של התובע למשרד הבריאות ביום 29.3.16, תוך המצאת שני בקבוקי מים מתוך אותם בקבוקים שקנה בתחילת חודש 3/16, האחד פתוח והשני סגור, נערכה בדיקת מעבדה למים אשר העלתה כי יש בהם גופים זרים זעירים אשר לא ניתן היה לקבוע את זהותם בוודאות.

לאור האמור לעיל, ולנוכח סמיכות הופעת כאבי הבטן, בחילות וההקאות מהן סבל התובע למועד שתיית המים, ולנוכח ממצאי הבדיקה, אני סבורה כי התובע עמד בראשית הראיה הנדרשת ממנו להוכחת קיום פגם במוצר שייצרה ושיווקה הנתבעת ולפיכך, בהעדר כתב הגנה מטעם הנתבעת, אשר הנטל מועבר אליה להוכיח שלא פגם במוצר הוא שגרם לפגיעת התובע ו/או שלא היתה כל רשלנות מצידה בייצור או שיווק המוצר, הרי שיש לחייבה בכל נזק גוף שהוכיח התובע הנובע משתיית המים.

התובע טוען להזקקות ל-10 ימי מחלה, אולם לא הובאה כל ראיה מטעמו, מלבד הצהרתו, כי באותה תקופה נגרם לו הפסד שכר כלשהו. לא הוצגו תלושי שכר המעידים על השתכרות לפני אותם ימי המחלה, וממילא גם לא הוצגו ראיות כי השתכרות זו נשללה ממנו באותם ימים.

בנוסף נטען להוצאות והזקקות לעזרה בימי המחלה, אולם גם לכך לא הובאה כל ראיה מעבר להצהרת התובע, ולפיכך, לכל היותר, יש לפסוק סכום שאינו עולה 500 ₪ בגין הוצאות לנסיעות ועזרה מסוימת של בני משפחה שחרגה מעזרה רגילה.

מעבר לכך זכאי התובע לפיצוי בגין נזק לא ממוני, אולם בהתחשב בתקופת המחלה הקצרה וטיבם של התסמינים שלא תוארו כחמורים במיוחד, אני פוסקת פיצוי בסך של 4,000 ₪.

משכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 4,500 ₪ בצירוף החזר אגרה ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומה ועד היום, ושכ"ט עו"ד בסך של 900 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ג כסלו תשע"ז, 13 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.