לפניי תביעה שטרית שהחלה על דרך בקשה לביצוע שיק, על סך של 25,000 ₪, שזמן פירעונו 15.10.15 (להלן: "השיק").

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיק נתמכת בתצהירו ובמסגרתה טען כי אחיו, דוד מרציאנו, שהיה מכור להימורים, נטל את השיק שלא כדין. לנתבע נודע על כך רק לאחר שהשיק הופקד בחשבון הבנק. לטענת הנתבע, היה על התובע לערוך בדיקה בנוגע לשיק שהתקבל מדוד מרציאנו ובדיקה כזו היתה מונעת ממנו מלקבל את השיק.

טוען הנתבע כי לא ברור כיצד הגיע השיק לידי התובע וכי התובע אינו אוחז כשורה משום שהשיק ניתן לו בחוסר תום לב ותוך שהסכום הרשום בשיק זויף. הנתבע לא קיבל תמורה כנגד השיק והכספים הועברו לאחיו, אם הועברו. עוד נטען כי על השיק חלות הוראות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות וכי התובע לא עמד בהוראות החוק.

בתצהיר עדותו הראשית טען התובע כי הכיר את דוד מרציאנו, אחיו של הנתבע, בעת שזה ביצע עבודות שיפוצים בבית אמו של התובע ובבית התובע. לאחר סיום העבודות ביקש מרציאנו דוד להיפגש עם התובע בעניין אישי ובמהלך הפגישה סיפר כי הוא זקוק להלוואה, בסך של 35,000 ₪, לצורך מימון טיפול רפואי לאחותו העומדת בפני כריתת רגלה, והתחייב להשיב ההלוואה עד ליום 15.10.15. כנגד מתן סכום ההלוואה חתם דוד מרציאנו על מסמך התחייבות להשבת ההלוואה וכן מסר לתובע שיק ביטחון, הוא השיק נשוא התביעה, חתום ועם מועד פירעון 15.10.15.

טוען התובע כי דוד מרציאנו שילם לו עם הזמן סך של 3,500 ₪ במזומן וכן סך נוסף של 3,500 ₪ בשיק, זמן פרעונו 7.8.15, משוך על ידי הנתבע, ושיק נוסף בסך של 3,000 ₪, זמן פרעונו 5.11.15, משוף אף הוא על ידי הנתבע.

טוען התובע כי את שהיק בסך של 3,000 ₪ קיבל מדוד מרציאנו לאחר שהחוב לא נפרע במלואו עד ליום 15.10.15 והתובע הודיע כי יאלץ להפקיד את שיק הבטחון שבידיו. דוד מרציאנו קישר את התובע עם הנתבע אשר הודה לו על העזרה המרובה שהושיט למשפחה וביקש כי ימתין עם הפקדת השיק וכי יפרע אותו.

לאחר שהחוב לא שולם על אף ההבטחות שניתנו, מילא התובע בשיק את סכום יתרת החוב, בסך של 25,000 ₪, ואולם, השיק חולל על ידי הבנק הנמשך.

לאחר שניתנה לנתבע רשות להתגונן, נדונה התביעה בסדר דין מהיר.

בדיון ההוכחות בפני העידו התובע והנתבע והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה:

ראשית, אין בידי לקבל הטענה לפיה השיק חוסה תחת הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

אכן, עסקינן בשיק שנמסר להשבת הלוואה שנתן התובע לאחיו של הנתבע. יחד עם זאת, הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות בכל הנוגע לחובת עריכת הסכם הלוואה בכתב ולחובת הפירוט לא יחולו על "מלווה שנותן הלוואה שלא על דרך עיסוק" (סעיף 15 לחוק).

בענייננו, העיד התובע בתצהירו כי הוא אינו עוסק במתן הלוואות אלא עובד כקצין בטיחות בתעבורה, כי הכיר את דוד מרציאנו בעת שעבד בבית אמו בשיפוצים וכי נעתר לבקשתו של דוד מרציאנו ונתן לו הלוואה חד פעמית לצורך מימון טיפול רפואי באחותו.

עדותו של התובע לעניין זה לא נסתרה. גרסת התובע אף נתמכת במסרונים ששלח לו דוד מרציאנו וצורפו לתצהיר עדותו של התובע. הנתבע אף אישר בעדותו כי אכן אחותו עברה הליך רפואי של כריתת רגלה, הגם ששלל כי אחיו גייס כספים לצורך זה. הנתבע אף לא זימן את אחיו להעיד על מנת לסתור טענת התובע בכל הנוגע להלוואה שניתנה.

מעבר לנדרש, יש לציין כי התובע אף צירף מסמך חתום על ידי דוד מרציאנו המאשר כי הוא חייב לתובע סך של 35,000 ₪ וכי הוא מתחייב להשיב החוב עד ליום 15.10.15. התובע פירט בתצהירו כי שולם לו על חשבון ההלוואה סך של 10,000 ₪, שני תשלומים של 3,500 ₪ ותשלום נוסף בסך של 3,000 ₪. לאחר שיתרת החוב לא שולמה מילא התובע את יתרת סכום הקרן, בסך של 25,000 ₪, בשיק הביטחון. יוצא מהאמור כי ממילא אין החוב הנתבע כולל רכיב ריבית אלא קרן בלבד.

גם יתר טענות הנתבע דינן להידחות.

עסקינן בתביעה שטרית כך שנטל הבאת הראיות ונטל השכנוע חלים על הנתבע לעניין הטענות שהעלה בהתנגדותו.

הנתבע טען בתצהיר התומך בהתנגדות כי אחיו, דוד מרציאנו, שהינו מכור להימורים, נטל את השיק נשוא התביעה שלא כדין וכי נודע לו על כך רק לאחר שהשיק הופקד בבנק.

אין חולק כי הנתבע חתום על השיק. בעדותו העיד הנתבע כי מסר לאחיו הרבה שיקים, כי עשה טעות וכי אחיו סיבך אותו בסכומים ניכרים, וכך העיד לעניין זה : "אני לא חולק על זה שנתתי לאחי מספר שיקים, כולם היו פתוחים וכולם היו חתומים על ידי, אחי הבטיח לי שכל שיק שהוא יתן אחי יתקשר אלי ויעדכן אותי".

הנה כי כן, בניגוד לעדותו בתצהיר לפיה אחיו נטל ממנו את השיק שלא כדין, הרי שהנתבע אישר בעדותו כי מסר לאחיו שיקים פתוחים חתומים על החלק. טענת הנתבע לפיה אחיו התחייב לעדכן אותו בכל שיק שימסור כלל לא בא זכרה בתצהיר התומך בהתנגדות וטענה זו כלל לא הוכחה.

טענת הנתבע כי הוא לא קיבל תמורה כנגד השיק אלא לכל היותר אחיו קיבל, אין בה כדי לשמש הגנה כנגד השיק. הנתבע מסר לאחיו את השיק ולא הגביל את עבירותו ו/או סחרותו.

טענת הנתבע לפיה התובע אוחז בשיק בחוסר תום לב תוך שידע על נסיבות מסירת השיקים ותוך זיוף הסכום על השיק, אין בהן ממש.

אין ממש בטענה לפיה "זויף" הסכום הרשום בשיק שכן הנתבע אישר כי מסר לאחיו שיקים פתוחים. מעבר לכך כי לא נדרש בענייננו לבחון האם התובע הינו אוחז כשורה בשיק, הרי שאין אף ממש בטענה להעדר תום לב או תמורה. התובע העיד באופן ברור באשר לתמורה שניתנה ואף הציג ראיות במעידות על כך, המסמך החתום על ידי אחי הנתבע והמסרונים ששלח לו אחי הנתבע.

מנגד, הנתבע לא הביא כל ראיה שהיא להוכחת טענותיו. הימנעותו של הנתבע לזמן את אחיו דוד מרציאנו להעיד פועלת במקרה זה לחובתו.

מעבר לנדרש יצוין כי הנתבע עצמו העיד באשר לתום ליבו של התובע : " ... אחי כמו שהוא הונה אותי הוא הונה גם את התובע, גם לפי ההודעות רואים שהוא לקח סכום רציני מהתובע".

זאת ועוד, הנתבע אישר את גרסת התובע לפיה דוד מרציאנו פרע שני תשלומים של ההלוואה באמצעות שני שיקים שמסר לו הנתבע, בסך של 3,500 ₪ ובסך של 3,000 ₪, שניהם משוכים מאותו חשבון בנק ממנו נמשך השיק נשוא התביעה. אין חולק כי שני שיקים אלו נפרעו וכי התובע אף שוחח עם הנתבע עם קבלת השיקים והנתבע אישר את השיקים.

הנתבע העיד כי התובע לא דיבר עמו עם קבלת השיק נשוא התביעה. מנגד, התובע העיד כי שוחח עם הנתבע בעת שקיבל את השיק נשוא התביעה ואף בטרם הפקיד אותו בבנק.

אין כל חובה על התובע, אשר קיבל את השיק כשהוא פתוח וללא הגבלה כלשהי על הסחרות, להתקשר לנתבע לקבלת אישור על השיק. הנתבע הוא שמסר לאחיו שיקים פתוחים ללא הגבלה כלשהי. הנתבע לא הוכיח כי ההרשאה שנתן לאחיו לצורך השימוש בשיקים היתה מוגבלת וממילא לא הוכח כי לתובע היתה ידיעה על אותה הרשאה מוגבלת, אשר כאמור לא הוכחה.

מעבר לנדרש יצוין כי מקובלת עלי עדותו של התובע לפיה שוחח עם הנתבע טלפונית וקיבל אישור לשיק. כאמור, הנטל להוכחת טענותיו מוטל על הנתבע. עדות הנתבע הינה בגדר עדות יחידה ללא כל ראיה התומכת בה. לא היתה כל מניעה כי הנתבע יזמן את אחיו להעיד הן ביחס להרשאה המוגבלת, ככל והיתה כזו, או באשר לשיחות הטלפוניות שהתקיימו בין התובע לנתבע.

מעבר לכך, בהתאם למספרו הסידורי הרי שהשיק נשוא התביעה, הוא שיק הערבון, נמסר לפני שני השיקים הנוספים אותם אישר הנתבע. הנתבע אשר אישר את שני השיקים הנוספים אינו טוען כי בדק מה התמורה שנתקבלה בגינם. זאת ועוד, הנתבע טען מחד כי אישר שני שיקים בסכומים קטנים, ואולם, מנגד העיד כי מסר שיקים רבים לאחיו וכי הלה סיבך אותו בסכומים ניכרים.

למעשה, הנתבע עצמו העיד כי נפל קורבן לעוקץ ומרמה ואולם, " .. לא של התובע אלא של אחי כלפי".

נוכח המתואר לעיל, הרי שאין לנתבע כל הגנה כנגד השיק ודין התביעה להתקבל.

לפיכך, התביעה מתקבלת.

הליכי הוצל"פ בתיק שמספרו 5256670316 יימשכו כסדרם.

לעניין ההוצאות, לאחר ששקלתי מכלול השיקולים, ובין היתר האופן בו נוהל ההליך על ידי הנתבע, ומנגד ההוצאות שכבר שולמו במסגרת הליך זה וכן שכ"ט עו"ד שנפסק אף במסגרת תיק ההוצל"פ, החלטתי לחייב הנתבע לשלם לתובע את אגרת בית המשפט כפי ששולמה וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ח, 18 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.