1. לפני בקשת המנהלת המיוחדת לעיון מחדש בהחלטתי מיום 18.4.18, במסגרתה הותר לחייבת לצאת לחו"ל (קפריסין) לצורך מסיבת רווקות לחברתה בין התאריכים 3.5.18-6.5.18.

2. המנהלת המיוחדת גורסת, כי אין מקום להתיר את יציאת החייבת מהארץ לצורך זה, בשים לב לכך שמדובר בחייבת שהיקף חובותיה משמעותי, שקיים ספק מיהו המממן את הנסיעה, והאם זו אכן חברתה של החייבת כפי שנטען, וכי הערבים שהוצעו אינם מניחים את הדעת והסכום בו חויבה החייבת כתנאי לביטול צו עיכוב היציאה, דהיינו הפקדה של 2,000 ₪, הינו נמוך.

3. שבתי ועיינתי בהחלטתי, ואני מוצאת כי אכן החייבת כבר הציעה לשלם סך של 5,000 ₪ ולא 2,000 ₪ כפי שכתבתי, ומן הראוי כי הסכום בו תחויב החייבת כתנאי לעיכוב היציאה יעמוד אכן על סך של 5,000 ₪.

4. מעבר לכך, אני מורה לחייבת להמציא את ההבהרות הנחוצות לצורך סוגית המימון של הנסיעה, הבהרה לעניין תאריך החזרה שלה ארצה, האם 6.5.18 או 7.5.18, וכן התייחסות לטיבם של הערבים.

5. החייבת תגיש את ההבהרות הנחוצות בהקדם האפשרי ועד אז אני משהה את ביצועה של החלטתי מיום 18.4.18.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ח, 25 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.