1. בקשתו של מר משה מקס (אבן חן), החייב בתיק ההוצאה לפועל 504747-09-15 (להלן: "המבקש" ו/או "החייב") ליתן לו רשות ערעור על החלטתה של כב' רשמת ההוצל"פ יעל קינן מרקוביץ' מיום 2.6.2016, שלא ביטלה את צו עיכוב היציאה מן הארץ, אשר ניתן כנגד המבקש לפי סע' 66 א' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק"), אגב שביטלה את ההגבלות האחרות שהוטלו.
2. המשיבה, בנק לאומי לישראל בע"מ, (להלן: "המשיבה") לא מסרה תגובה לבר"ע, הגם שחלף זמן המועד להגשה, ולכן תידון הבר"ע על בסיס הנטען ע"י המבקש ובהעדר תגובה. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, החלטתי לדון בבר"ע כבערעור עצמו ולקבלו כמפורט להלן.

יש לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ מטעם כפול;

• 1. ראשית הצו ניתן בתאריך 2.4.2016, על פי בקשת המשיבה מיום 1.4.2016, כאשר בתאריך 24.1.2016 ניתנה החלטה המורה על עיכוב הליכים בתיק עד למתן תגובת המשיבה בבקשה שהוגשה בטענת "פרעתי". לטענת המבקש לא הוגשה תגובה ולכן במועד בו ניתנה ההחלטה על הטלת הגבלות היה התיק במצב של עיכוב הליכים ולא היה מקום להטלת ההגבלה.
  2. בנוסף עומד המבקש בצו התשלומים, שניתן ביום 24.5.2016 ולכן היה על הרשמת לבטל את ההגבלות כולן מכוח סעיף 66ד.(ג) לחוק, שכן לשון הסעיף נוקטת חובה ולא שיקול דעת. למצער, ככל שלא בוטלו כל ההגבלות, היה מקום לנמק מדוע לא בוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ, ובפרט כאשר בקשה דומה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ מכוח סעיף 14 לחוק נדחתה ביום 3.12.2015 .

1. למעלה מן הצורך, דומני כי לשון סעיף 66ד.(ג) לחוק משאירה לרשם ההוצל"פ שיקול דעת שלא להורות על ביטול ההגבלות לאלתר, אלא לאחר שיעמוד החייב במספר תשלומים. זאת ובלבד שינמק הרשם, אם כך יחליט.
2. הערעור מתקבל בזאת ומבוטלת ההגבלה של צו עיכוב היציאה מן הארץ.
3. אין צו להוצאות.
4. המזכירות תמציא העתק פסק הדין ללשכת ההוצל"פ לצורך ביטול הצו.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ו, 24 יולי 2016, בהעדר הצדדים.