<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת: מר מור ענבר (מתמחה)

ב"כ המשיב: עו"ד ליבשיץ (ס.ציבורית)

המשיב עצמו, בליווי שב"ס

פרוטוקול

החלטה

רקע וטענות הצדדים:

נגד המשיב הוגש ביום 6.6.16 כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש. בהחלטה מיום 28.6.16 הוריתי כי המשיב יישאר במעצר עד לקבלת תסקיר בעניינו. המשיב ערר על החלטה זו, וביום 19.6.16 הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים, אשר כללו בין היתר מעצר בית לילי, עבודה במהלך שעות היום בבית העסק של המפקח, וכן איסור צריכת אלכוהול.

המשיב נעצר שוב בחלוף פחות משבוע ימים, לאחר שהפר את תנאי שחרורו. בשל הפרה זו, אף חזר בו המפקח מרצונו לשמש כמפקח על המשיב. בהחלטה מיום 29.6.16 הוריתי על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת, והדיון נדחה עד לקבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

תסקיר שירות המבחן מיום 13.7.16 לא בא בהמלצה להורות על שחרורו של המשיב. שירות המבחן העריך, לאור תלותו של המשיב באלכוהול ונטייתו לאלימות, כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פורצת גבולות. עוד ציין שירות המבחן כי המשיב הביע את רצונו לחזור לעבוד אצל המפקח (אשר כאמור שלל אפשרות זו על הסף). לא הוצעה בפני שירות המבחן חלופת מעצר נוספת. מעבר לכך שירות המבחן סבר כי סימן שאלה תלוי סביב יכולתו של המשיב לשמור על תנאים מגבילים לאור זמן. המשיב שלל נזקקות טיפולית ולא הביע מוטיבציה להשתלב בטיפול.

בדיון מיום 14.7.16 ציין ב"כ המבקשת, כי בהיעדר חלופת מעצר ובשים לב למסוכנות הנשקפת מן המשיב, הרי שיש להורות על מעצרו עד תום ההליכים נגדו.

ב"כ המשיב חלק על מסקנות שירות המבחן. נטען, כי גם אם הפר המשיב את תנאי שחרורו, הרי שבשום שלב לא התקרב למתלונן (אביו). התנהגותו של המשיב אינה אלימה, גם אם היא מתריסה. בהיעדר חלופה, הציע ב"כ המשיב כי המשיב יישלח ליחידה לדרי רחוב בחיפה.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בתסקיר שירות המבחן ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין המשיב להיעצר עד תום ההליכים נגדו. כאמור בהחלטות קודמות שניתנו בעניינו של המשיב – ניתן היה לשקול את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, ובלבד שזו תתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת ממנו. מסוכנות זו נלמדת לא רק מנסיבות ביצוע העבירה ומעברו הפלילי, אלא גם מתלותו של המשיב באלכוהול (וסירובו לקבל טיפול כלשהו לבעיה זו) ומהעובדה כי המשיב לא החזיק מעמד ולו שבוע ימים בטרם הפר את תנאי השחרור אשר נקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניינו. כאמור, שירות המבחן העריך כי המסוכנות הנשקפת מן המשיב להישנותן של עבירות – גבוהה.

כפי שנקבע בבש"פ 8610/15 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.12.2015):

"הפרת תנאי מעצר היא עילת מעצר עצמאית שאינה זקוקה לתימוכין נוספים. אכן, לא כל הפרה של תנאי השחרור לחלופת מעצר מחייבת את ביטול החלופה. ההחלטה בנדון נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט שבוחן את נסיבות המקרה, ובכלל זאת נסיבות העבירה, נסיבות העבריין וטיב ההפרה. יחד עם זאת, מקום שנאשם בהליך פלילי מפר את תנאי שחרורו, יתקשה בית המשפט לתת בו אמון בשנית, אמון שעומד בבסיס כל החלטה לשחרור לחלופת מעצר".

נכון לעת הזו – אין בידי המשיב להציע חלופת מעצר כלשהיא.

ההצעה להפנות את המשיב ליחידה לדרי רחוב – רחוקה מלתת מענה למסוכנות המשיב, כרחוק מזרח ממערב. למעלה מן הצורך יצויין, כי המשיב לא הציע בדיקה של חלופה זו על ידי שירות המבחן, לא הציג אישור או הסכמה שלהם לקלוט את המשיב (וכעולה מתסקיר שירות המבחן, כי המשיב פנה בעבר ליחידה לדרי רחוב בחיפה, אך הסתכסך עם גורמי הטיפול במקום).

בהחלטתי מיום 9.6.16 לא שללתי את האפשרות, כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר. סברתי כי יש מקום להעמיק את הבדיקה בעניינו, והוריתי על עריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו. אני סבור כי בנסיבות העניין, בשים לב להפרה כמו גם לעובדה כי חלופת המעצר הנוכחית אינה רלבנטית עוד – הרי שיש מקום להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בהיעדר חלופת מעצר של ממש, ובשים לב למסוכנות הנשקפת מן המשיב – אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

פרוטוקול זה מהווה אסמכתא לכליאה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ו, 17/07/2016 במעמד הנוכחים.