1. בפני תביעה כספית בסך 9,715 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו בתאונת דרכים. לכתב התביעה צורפה חוות-דעת שמאי, שנערכה בהמשך לבדיקת הרכב כ-5 שבועות לאחר מועד התאונה. בכתב ההגנה מוכחשות הטענות שבכתב התביעה, אולם בטופס ההודעה של נהג הנתבעים, שצורף לכתב ההגנה, מודה הנתבע 1 בנגיעה קלה ברכב התובעת. לכתב ההגנה צורפו גם תצלומים של כלי הרכב המעורבים, כפי שהיו מייד לאחר התאונה. ניכרים נזקים מסוימים ברכב התובעת, אשר לגביהם טוענים הנתבעים כי הם נחזים כנזקים קודמים לתאונה; ובמקביל הם טוענים, כי נוכח חלוף הזמן בין התאונה לבין בדיקת השמאי נותק הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזקים שבהם הבחין השמאי.

2. הנתבעים לא ביקשו לחקור את המומחה על חוות-דעתו, ומנגד, גם נהג התובעת לא התייצב לדיון.

3. התובעת עותרת לקבל את התביעה – לעניין האחריות – על סמך הודאת הנתבע 1 בנגיעה, ולעניין הנזק – על סמך חוות-דעת השמאי. הנתבעים עותרים לדחות את התביעה, בטענה שבלא עדותו של נהג התובעת אין ראיה להיות הנזקים פועל יוצא של התאונה, והם קודמים לה או נגרמו אחריה.

4. דומני שהדין עם הנתבעים, ודין התביעה להידחות.

5. אמנם, שעה שהודה נהג הנתבעים בהתרחשות התאונה, אין עוד צורך בעדותו של נהג התובעת לעניין עצם המגע בין כלי הרכב, אולם אין הדבר מייתר את עדותו בכל הנוגע לכל אלה: עצמת הפגיעה, מצב הרכב ערב הפגיעה, קורות הרכב מאז הפגיעה ועד לבדיקת השמאי; והסיבה לעיכוב בבדיקת השמאי.

6. בהעדר ראיות לאלמנטים אלה של פרשת התביעה נמצאנו מגששים באפילה בשאלה אם אכן היה מדובר בנגיעה קלה, שלא יכולה היתה לגרום למכלול הנזקים שמונה השמאי; אם אכן הנזקים, שעיקרם קילופים ושריטות, אך חלקם שברים בבית מנורה, נגרמו רק באותו ארוע, ולא היו – חלקם או כולם – קודם לכן; אם הרכב נפגע אולי בארוע נוסף, לאחר יום התאונה; ואם היתה סיבה טובה שתאפשר לגשר על פער הזמנים בין התאונה לבין בדיקת הרכב על ידי השמאי.

7. בלא תשובות מוכחות לשאלות אלה, ובעיקר לשלוש הראשונות, לא ניתן להגיע לממצא, לפיו התאונה – גם אם עצם התרחשותה אינו שנוי במחלוקת – היא הגורם לנזקים שמנה השמאי. ודוק, אין נפקות לאי-חקירת השמאי, שכן אין חולק על עצם קביעותיו, ועל כך שחוות-דעתו משקפת את אשר ראה, 5 שבועות לאחר התאונה, אלא שבכך אין די.

8. נוכח כל האמור, התביעה נדחית בזה. לפנים משורת הדין, ומאחר שהדעת נותנת שהתובעת יצאה בחסרון כיס של ממש מתוצאת הליך זה, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ז, 29 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.