14 אפריל 2019

1. עניינו של פסק דין זה הינו בתביעת התובע להכיר בפגיעה ממנו הוא סובל באגודל יד שמאל, עפ"י תורת המיקרוטראומה.
2. העובדות המוסכמות על הצדדים:
3. התובע הועסק במשך שנתיים בשנים 2011 ו- 2012, 5 ימים בשבוע, כ- 6-7 שעות עבודה ביום, בקיפול קופסאות.
4. אופן עבודת התובע וקיפול הקופסאות הינו בהתאם לדיסק שצורף על ידי ב"כ התובע.
5. ביום עבודה אחד קיבל התובע 3 מנות של קופסאות של 130 קופסאות למנה בממוצע.
6. כל אחת מהפעולות שביצע התובע כמפורט בדיסק בוצעו בנפרד: כל פעולה שבוצעה בקשר לקיפול בוצעה בכ- 390 קרטונים. כל שלב בקיפול בוצע ברציפות לגבי 390 הקרטונים ולאחר מכן עבר התובע לשלב הקיפול הבא.
7. בשלב של הדבקת המדבקות לא הייתה הפעלה של אגודל יד שמאל.
8. השאלות שהועברו למומחה:
9. האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שפורטו במוסכמות לבין ליקויו של התובע באגודל יד שמאל?
10. לאור ההלכות הנהוגות בעניין מיקרוטראומה, האם יש סבירות של מעל 50% לכך שליקויו של התובע באגדול יד שמאל קשורים לתנאי עבודתו בצורה של גרימה או החמרה. במידה והתשובה לשאלה הראשונית בחיוב, האם ניתן לקבוע שמשקל השפעת העבודה על גרימה או החמרת הליקוי היא מעל 20%?
11. בהתאם להסכמת הצדדים בדיון ההוכחות מיום 26.10.2017 הועבר עניינו של התובע למומחה רפואי תעסוקתי מטעם בית הדין. המומחית ברפואה תעסוקתית שמונתה היא ד"ר קרין ציקל שלום.
12. בחוות דעתה של ד"ר קרין ציקל שלום נקבע כדלקמן:

"לסיכום:

התובע אובחן כסובל מאוסטאוארטריטיס באגודל ידו השמאלית הלא דומיננטית. התובע חלה בהיותו בן 49.

העובדה הנטענת כגורמת לנזק הייתה בשנת 2011-2012. מהתסכלות בסרטון התובע מקפל את הקופסא בידו הדומיננטית הימנית, אחיזתה נעשית ביד שמאל בין אצבעות 2-5 לאגודל תוך הפעלת כוח לצורך האחיזה והייצוב של הקופסא, על מנת שיקפל אותה בידו הימנית.

מכיוון שפרק הזמן בו הועסק הוא קצר יחסית להתפתחות של תהליך OA, ניתן לשער שתנאי עבודתו לא גרמו לתהליך הטבעי של המחלה אלא תרמו במידה זו או אחרת למצבו הרפואי. ניתן להניח שלתנאי עבודתו יש תרומה מסוימת בהתפתחות המחלה בגיל צעיר יחסית, ולולא היה נחשף לתנאים בעבודתה, יש סבירות שהמחלה הייתה פורצת בגיל מאוחר יותר.

מענה לשאלות:

א. יש קשר סיבתי.

ב. יש סבירות של מעל ל- 50% שליקויו של התובע באגודל יד שמאל קשור לתנאי עבודתו בצורה של החמרה. בהיעדר נתון מספרי מדויק המשקף את תרומת תנאי עבודתו על מחלתו, ניתן לשער כי השפעת העבודה היא משמעותית מעבר ל- 20%."

1. ביום 22.06.2018 נשלחו למומחית שאלות הבהרה בהן עומתה עם הספרות הרפואית וגורמי הסיכון האישיים של התובע. במענה לשאלות ההבהרה חזרה המומחית על האמור בחוות דעתה ונותרה איתנה בדעתה כי ישנו קשר סיבתי ולדבריה:

"5. הממצאים הקליניים, הגיל והמגדר, סמיכות הזמנים בהיבט התעסוקתי מביאים למסקנה הייחודית למקרה זה שיש קשר בין מחלתו לתנאי עבודתו. תימוכין לכך הם ממצאים מהספרות הרפואית המלמדים לאחר תקנון, לגיל, מין ועוד שמקצועות המערבים שימוש חוזר של האגודל ללא הפסקות הן בסיכון גבוה ל- OA של CMC.

6. ... לתובע לא תועד קשר תורשתי למחלה. הגיל הוא צעיר יחסית. והמשקל סביר שישפיע יותר במיפרקים אחרים. אין נתונים "סטטיסטיים" מדויקים לקבוע את מידת התרומה של תנאי העבודה וההשפעה של תנאי עבודתו על התפתחות מחלתו. לפי התמונה הקלינית המתוארת ניתן לשער שלתנאי עבודתו הייתה "השפעה משמעותית" לפי הפסיקה בשיעור של מעל 20%."

1. דיון והכרעה:
2. לטענת ב"כ הנתבע, חוות דעתה של המומחית אינה מבוססת על ספרות רפואית, אינה עקבית וסותרת עצמה. מעבר לכך, דין התביעה להידחות היות וחוות דעתה של המומחית אינה מבוססת על העובדות המוסכמות שעולות מהדיסק; המומחית קובעת קשר סיבתי בין הליקוי באגודל השמאלי כאשר הליקוי אובחן כמעט שנה לאחר סיום עבודתו וכאשר מדובר בתובע שעבד רק למשך כשנה בעבודה מסוג זה, וזאת כאשר היה בן 27 בלבד. לפיכך, לא ניתן לקבוע כי מדובר בפגיעה תוך כדי ועקב העבודה.
3. בקשת הנתבע לפסילת המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו נידונה על ידי בית דין זה ונדחתה. מכל מקום, ולגופם של דברים, ולמרות טענותיו אלה של הנתבע, לאחר עיון בחוות הדעת ובתשובות ההבהרה במלואן, הגעתי לכלל מסקנה כי חוות הדעת אשר ניתנה על סמך החומר הרפואי שעמד בפניה, תוך מודעות מלאה לפער הזמנים בין תקופת העבודה וסיומה לבין גילוי התחלואה – נומקה כראוי והתבססה על מחקרים וספרות רפואית כפי שפורטו בחוות דעתה.
4. בנסיבות אלה, אין מקום לסטות מחוות הדעת ויש לקבל את עמדתה כי ישנו קשר סיבתי מובהק בין עבודת התובע לבין ליקויו באגודל יד שמאל.
   
   
5. סוף דבר:
6. התביעה מתקבלת.
7. הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך של 2,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה.
8. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לידי הצד המבקש לערער.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ט, (14 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.