הקובל עתר ביום 22.8.16 למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.

לאחר עיון בתיק ובבקשה, קבעתי כי לא מולאה דרישת סעיף 71 לחסד"פ, לפיו נדרשת התייחסות פרקליט המחוז, בטרם אדון בבקשה. לפיכך, הוריתי כי תימסר התייחסות פרקליט המחוז.

כעת עותר הקובל למתן החלטה בבקשתו, חרף העובדה שטרם ניתנה התייחסות פרקליט המחוז, וטוען כי ההתייחסות אינה תנאי לדיון בבקשה.

בכל הכבוד, דעתי שונה מדעתו של הקובל. שעה שנדרשת התייחסות פרקליט המחוז בטרם תידון הקובלנה, אני סבורה שהיא נדרשת בטרם דיון בבקשת המעצר, מדין קל וחומר, שהרי זוהי בקשה העלולה לפגוע בחירותו של אדם, פגיעה חמורה הרבה מעבר לעצם ניהול הליך הקובלנה נגדו.

בכל מקרה, דעתי היא כי האפשרות לבקש מעצרו של אדם עד תום ההליכים במסגרת של קובלנה פלילית מוטלת בספק רב, ומעוררת קשיים משפטיים בלתי מבוטלים. בעוד שהקובל מפנה לסעיף 70 לחסד"פ, הרי סמכות המעצר כיום אינה עוד מכוח אותו סעיף, כי אם מכוח חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו-1996.

כבר נקבע לא פעם על ידי בתי המשפט כי מאז חוקק חוק המעצרים, לא קיימת עוד הסמכות לבקש מעצר במסגרת של קובלנה פלילית. בעניין זה, ראו ב"ש 4050/05 הירש נ' כאלף (5.1.06); ק"פ 34468-03-13 חוכימה נ' חבר (16.7.13); ב"ש 172/10 מד"י נ' סבג (7.1.10). [אמנם ניתן לאתר במאגר "נבו" החלטה יחידה סותרת שניתנה בב"ש 17338/08 הרוש נ' גיגי (19.1.09)].

לאור האמור, אינני מוצאת לנכון לדון בבקשה, בטרם תימסר התייחסות פרקליט המחוז.

בזהירות רבה אציין כי לאחר שצפיתי בדיסק שהוגש (שמור בלשכתי), נראה שנדרשת הפעלת שיקול דעת בכובד ראש, בשאלת נטילת הייצוג על ידי המדינה.

המזכירות תעביר החלטה זו, בצירוף הבקשות שהוגשו היום, לפרקליט המחוז, על מנת שיילקחו בחשבון שיקוליו.

יש להעביר עותק ההחלטה לב"כ הקובל.

ניתנה היום, י"ט אב תשע"ו, 23 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.