21 אפריל 2017

לפני:

כב' הרשמת ערמונית מעודד

החלטה

לפניי מונחות שתי בקשות מטעם המבקשים – האחת, מיום 29.1.17, "למתן צו לגילוי מסמכים לרבות ספציפים"; השנייה, מיום 2.3.17, "למתן צו למשיב להמצאת מסמכים נוספים ולהשלמת פרטים".

הרקע לבקשות

1. המשיב הועסק אצל המבקשת, המפעילה בית דפוס, בין השנים 2001 ועד להתפטרותו במועד השנוי במחלוקת. לטענתו, הוא הועסק כדפס, ואילו לטענת המבקשים הוא הועסק כעובד בלתי מקצועי.
2. ביום 7.6.16 הגיש המשיב את תביעתו כנגד המבקשת וכנגד בעל החברה, מר אבוקסיס, במסגרתה עתר לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו ומסיומה, לרבות בגין פיצויי פיטורים.
3. בכתב התביעה טען המשיב כי הוא שהה בחופשת מחלה בין החודשים 3-6/2014 ולאחריה בחל"ת, עד שבחודש 6/2015 הוא נאלץ להתפטר מעבודתו בגין מצב בריאותי לקוי, לאחר שרופא תעסוקתי קבע כי על רקע בעיותיו הרפואיות הוא לא יכול להמשיך ולעבוד בתפקידו כדפס (נספח 3 לכתב התביעה).
4. בכתב ההגנה, הכחישו המבקשים את זכאותו של המשיב לפיצויי פיטורים והטעימו כי לאחר תום חופשת המחלה נתבקש המשיב לשוב לעבודתו ואולם, על אף שלא היה בידו כל אישור רפואי המונע ממנו לעשות כן, סירב המשיב לשוב לעבודה ולמעשה התפטר מבלי ליתן הודעה מוקדמת על פי דין. המבקשים הוסיפו כי בשום שלב לא סוכם עם המשיב על שהייה בחל"ת, ולפיכך, טענו כי אין לקבל את טענתו לפיה הוא היה זכאי להתפטר בשל מצב בריאותי, בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.
5. אין חולק, כי בעקבות פנייתו של המשיב ולאחר דין ודברים בין הצדדים, חתמה המבקשת בחודש 10/2015 על טופס 161 ושוחררו הכספים שנצברו לזכות המשיב בגין פיצויי הפיטורים בקופת הגמל מנורה מבטחים בסך 52,000 ₪. בנוסף, שולם למשיב סך 6,100 ₪ על חשבון רכיב זה. בסך הכל עתר המשיב לתשלום סך 9,325 ₪ ברכיב זה.
6. להשלמת התמונה יצוין, כי המבקשת הגישה כתב תביעה שכנגד, במסגרתו עתרה לתשלום תמורת הודעה מוקדמת וכן להשבת הכספים ששולמו למשיב בגין פיצויי הפיטורים, בטענה כי הוא הפר את ההסכם עימו בכך שהגיש את התביעה דנן.

נימוקי הבקשות

1. המבקשים עתרו לקבלת המסמכים כדלקמן:
2. תיקו הרפואי של המשיב מאז שנולד.
3. כל אחת מתביעותיו לנכות של המשיב במל"ל לאורך שנות חייו ואחוזי הנכות שנקבעו לו לאורך השנים.
4. תעודת מחלה מיום 16.3.14.
5. כל אחת מהבדיקות שביצע ד"ר קרביץ במשיב.
6. כל אחת מהבדיקות שביצע ד"ר גודקין במשיב.
7. אישור המל"ל מיום 1.6.15 בדבר אובדן כושר עבודה בשיעור 100% שנקבע למשיב.
8. כל המסמכים שהיו בפני מר יוסי אשכנזי ושעל בסיסם טען שהכין את חוות דעתו.
9. מסמכים שלטענת המשיב בסעיף 5 לכתב תביעתו, יש בהם כדי להוכיח כי מהיום הראשון לעבודתו במבקשת הוא עבד בהיקף של משרה מלאה.
10. מסמכים רלבנטיים שלטענת המשיב בסעיף 7 לכתב הגנתו הוא העביר למבקשת במהלך התקופה שמחודש יוני 2014 ואילך ובין היתר מסמכים רפואיים שיש בהם כדי למנוע מהמשיב לשוב לעבודתו.
11. מסמכי מקור של כל אחת מחשבוניות המס והקבלות שבידי המשיב ממי מעורכי דינו וזאת החל מתחילת שנת 2014 ואילך, וכן, העתק של כל אחד מייפויי הכח שמסר למי מעורכי דינו מאז תחילת שנת 2014 ואילך.
12. בתמצית, טענו המבקשים כי הם ידעו על מצבו הרפואי וקיבלו את המשיב לעבודה כעובד בלתי מקצועי וכי המשיב הטעה את הרופא התעסוקתי בעניין זה. המבקשים הטעימו כי המשיב לא התלונן בשום שלב על מניעות רפואית כלשהי המונעת ממנו לעבוד וכי הפעם הראשונה בה התלונן היה בחודש 3/2014 בו שהה במחלה ולאחריה לא שב לעבודתו. לפיכך טענו כי יש במסמכים המבוקשים כדי להוכחת טענותיהם ולהוצאת האמת לאור.
13. בבקשה מיום 2.3.17 ביקשו המבקשים כי המשיב ישלים פרטים נוספים, ובהם, היכן היה מקום עבודתו האחרון בו עבד, טרם התחיל את עבודתו במבקשת; מתי הוא יידע את המבקשת אשר למצבו הרפואי, כיצד בדיוק הוא יידע ואת מי, למי העביר את המסמכים הרפואיים; אימתי יידע המשיב את המבקשת בדבר תוכנו של המסמך מהמל"ל שצורף כנספח לכתב ההגנה, את מי יידע וכיצד המציא אישור לכך; זהות העו"ד אשר ייעץ וטיפל במשיב מול המבקשים ומתי החל הקשר ביניהם.
14. בתגובה לבקשות הללו טען המשיב כי אין לו התנגדות כי ינתן צו למל"ל לקבלת מלוא תיקו. ביחס למסמכים הרפואיים טען כי אין נחיצות לפגוע בפרטיותו בהמצאת מלוא הרשומות הרפואיות ביחס לכל שנות חייו אולם ציין כי הוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית הדין. ביחס לפרטים הנוספים שהתבקשו טען כי על בית הדין להורות על שליחת שאלון ערוך כדין.
15. בתשובתם לתגובה, חזרו המבקשים על טענתם וביקשו כי בית הדין יורה על גילוי המסמכים המבוקשים והשלמת הפרטים הנדרשים.

הכרעה

1. אקדים ואציין, כי לאחר ששקלתי את הבקשות, התגובה והתשובה לתגובה הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבלן באופן חלקי ולהלן אפרט נימוקיי.
2. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות) קובעת, כי:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

1. תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים" (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010)).
2. נקודת המוצא הינה גילוי מירבי ורחב של המידע הרלבנטי למחלוקת, וזאת תוך עריכת איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' עוז (14.5.2008)).
3. בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים נ' קלרק אבנצ'יק (28.3.2007) נפסק כי בבואו לפסוק בבקשה לגילוי מסמכים על בית הדין להיעזר במבחן דו שלבי: השלב הראשון הינה בחינה האם המסמך המבוקש הינו רלוונטי על שני היבטיו, היינו האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של התובע בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב). השלב השני הוא, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות - תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה (רע"א 9322/07Gerber Products Company נ' רנדי בע"מ (15.10.2008)).

ומן הכלל אל הפרט –

הבקשה לגילוי מסמכים

1. המחלוקת המרכזית בין הצדדים עניינה בשאלה האם המשיב התפטר מחמת מצב בריאותי לקוי או שמא הוא זנח את עבודתו באופן שאינו מזכה בפיצויי פיטורים. עיקר טענתו של המשיב סתמכת על חוות דעתו של ד"ר אלכס גודקין מיום 5.7.15 לפיה המשיב אינו יכול לשוב לעבודתו כדפס מחמת מצב בריאותו.
2. עיקר טענתם של המבקשים, כפי שפורט לעיל, הינה כי המשיב לא הועסק כדפס וכי הוא לא התפטר מחמת מצב בריאותו, שכן לאחר חופשת המחלה הוא זנח את עבודתו וחוות דעתו של ד"ר גודקין הינה מתאריך המאוחר למועד עזיבתו.
3. בשים לב למחלוקת זו, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על חשיפת המסמכים המפורטים בסעיף 7 – ב', ג', ו' , ז' ו-ט'.
4. ביחס למסמך ב' - משהמשיב לא התנגד ולנוכח המחלוקת בין הצדדים כפי שעולה מסעיפים 7-8 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד, הבקשה למתן צו למל"ל להעברת מלוא תיקו הרפואי של המשיב מתקבלת.
5. ביחס לתעודת מחלה מיום 16.3.14 – מסמך ג'– משהמשיב לא התייחס למסמך זה בתגובתו, ומשלטענת המבקשת יומו האחרון של המשיב בעבודה היה יום 10.3.14 ואילו לטענתו, הוא חלה החל מיום 16.3.14, הרי שעל המשיב להעביר לעיונה של המבקשת אישור מחלה זה הרלוונטי למחלוקת בין הצדדים.
6. ביחס לאישור המל"ל מיום 1.6.15 בדבר אובדן כושר עבודה בשיעור 100% שנקבע למשיב –מסמך ו- הרי שהואיל ובבסיס המחלוקת בין הצדדים טענת המשיב לפיה הוא לא יכול היה לשוב לעבודתו ובהיעדר התייחסות בתגובתו למסמך זה, אני מורה למשיב להעביר לעיונם של המבקשים את המסמך המבוקש.
7. ביחס למסמכים שהועמדו לרשותו של מר יוסי אשכנזי ושעל בסיסם טען שהכין את חוות דעתו שצורפה לכתב התביעה – מסמך ז' – המשיב לא הגיב לבקשה לחשיפת מסמכים אלו ועל כן לא ברור האם המדובר במסמכים נוספים על אלו שצורפו לכתב התביעה. משהמדובר במסמך שהוגש לתיק ושנערך על בסיס מסמכים אלו ובהעדר הנמקת בדבר אי חשיפתם– הרי שעל המשיב לגלותם.
8. ביחס לבקשה לגלות מסמכים רלבנטיים שלטענת המשיב, הוא העביר למבקשת, שיש בהם כדי להוכיח כי הוא מנוע מלשוב לעבודתו – מסמך ט' – הואיל והמשיב טען בסעיף 7 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד כי הוא העביר לעיונה של המבקשת מסמכים רפואיים, כתמיכה בטענתו לפיה המבקשת ידעה על אודות מצבו הרפואי, הרי שעל המשיב לגלותם.
9. ביחס למסמכים המפורטים בסעיף 7 לעיל – א', ד', ה', ח' ו-י' - לא מצאתי כי יש בחשיפתם כדי לייעל את הדיון ולסייע בבירור האמת ומנגד, שוכנעתי כי יש בחלקם כדי לפגוע באופן בלתי מידתי ושלא לצורך בפרטיותו של המשיב.
10. ביחס לתיקו הרפואי של המשיב מאז שנולד וכן הבדיקות שביצעו ד"ר קרביץ וד"ר גודקין–מסמכים א, ד, ו-ה' לא מצאתי כי יש בהם כדי לסייע להוכחת טענתה של המבקשת לפיה המשיב לא הועסק כדפס או כי הוא נטש את מקום העבודה. טענתה, כי היא קיבלה את המשיב על אף מגבלותיו הרפואיות וכי הוא הועסק כעובד בלתי מיומן טעונה בירור עובדתי ואין בחומר הרפואי הנוגע לכל שנות חייו של המשיב או לבדיקות השונות כדי לסייע באפיון תפקידו במבקשת או בסיבת עזיבתו. ככל שלטענת המבקשת נפל פגם בחוות דעתו של ד"ר גודקין באופן שהוביל למסקנה רפואית שגויה, הרי שפתוחה בפניה הדרך לטעון ולהוכיח זאת בדרכים המקובלות.
11. ביחס לבקשה לגלות מסמכים המוכיחים כי המשיב עבד במשרה מלאה החל מיום עבודתו הראשון – מסמך ח' - החובה לנהל פנקס שכר קבועה בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 והיא מוטלת על המעסיק. בסעיפים 21 ו- 22 לכתב ההגנה טענו המבקשים כי: "עד לשנת 2009 עבד התובע על בסיס שכר שעתי ובחלקיות משרה. לאחר מכן, הועבר התובע לעבוד על בסיס משכורת חודשית בהיקף של משרה מלאה... המעבר הזה של התובע משכר שעתי לבסיס משכורת חודשית במשרה מלאה, יצרה טעות שבתום לב ודווקא ברכיבים שבתלושי שכרו של התובע, שאילולא כן הייתה מתייתרת תביעת התובע".

מעיון בתלושי השכר החלקיים שצורפו לכתב התביעה עולה כי המשיב הועסק במשרה מלאה.

הואיל והמחוקק הטיל את החובות הרישומיות על המעסיק ומאחר ואף לטענת המבקשת המשיב הועסק בתקופה הרלוונטית לתביעה (משנת 2009 ואילך) במתכונת של משרה מלאה, הרי שלא ברורה בקשתה לפיה על המשיב להמציא מסמכים התומכים בטענה זו.

1. ביחס לבקשה לגלות את מסמכי המקור של חשבוניות המס, הקבלות וייפויי הכח שנמסרו או שניתנו למשיב על ידי עורכי דינו –מסמך י' - המבקשים לא פירטו את מידת הרלוונטיות של מסמכים אלו להוכחת טענותיהם ולפיכך לא מצאתי כי יש לגלותם, בהיותה של הבקשה גורפת וכוללנית.

הבקשה להשלמת פרטים

1. כמפורט לעיל, סעיף 46 לתקנות קובע כי בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים. הדרישה שבסעיף 46(א) לתקנות יש בה "כדי לקצר את הליכי הדיון על ידי הגשת ראיות הצדדים אך ורק בהתייחס לעניינים שבמוקד המחלוקת. מסירת פרטים נוספים או דרישה לקבלם הן כלי דיוני חשוב הנחוץ לנוכח כתבי טענות סתמיים, או הכחשות סתמיות בכתב ההגנה, אך בעיקר שעה שדרושים לבעל דין פרטים שיועילו לו בניהול הגנתו או תביעתו" (י. לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה, הוצאת ניצן מהדורת 2011 פרק 11 עמ' 18).
2. במקרה דנן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי אין להיעתר לבקשה להמצאת פרטים נוספים.
3. עיון בדוגמאות שפורטו על ידי המבקשים, מלמד כי אין בפרטים המבוקשים כדי להבהיר ולשפוך אור על עובדות מעורפלות או בלתי ברורות בכתב התביעה ואין בהם לגבש או להבהיר את השאלות שבמחלוקת. המבקשים מבקשים למעשה כי המשיב יוכיח טענות שבעובדה שנטענו במסגרת כתב התביעה. טענות אלו תתבררנה במסגרת ההליך המשפטי, בשלב הגשת התצהירים ובמסגרת פרשת ההוכחות.
4. יצוין כי מהבחינה מהותית, המדובר במעין בקשה למתן צו לשאלון, הקבוע בתקנה 46 (ב) לתקנות, הליך לגביו נקבע בפסיקת בתי הדין לעבודה בפסיקת בתי בדין לעבודה כי יינתן במשורה (ראו דבע 97 / 398 - 3 ג'י.טי.אי.בי. תקשורת (1991) בע"מ נ' צבי קרוגליאק פד"ע לא 269).
5. לנוכח כל המפורט – לא מצאתי להיעתר לבקשה.

סוף דבר

1. הצדדים ישלימו הליכי גילוי ועיון במסמכים עד ליום 21.5.17 בתצהיר ערוך כדין ויצרפו עותק מכל המסמכים הרלבנטיים. המשיב יצרף לתצהירו העתק מהמסמכים שהוריתי על גילויים בהחלטתי. ככל שמסמך כלשהו אינו מצוי ברשותו, יצהיר על כך במפורש וכן יציין, האם מסמך כאמור היה בעבר ברשותו, וככל שכך אימתי ובאילו נסיבות יצא מרשותו.
2. ניתן בזאת צו למוסד לביטוח לאומי להמציא בתוך 30 ימים לתיק בית הדין את תיקו של המשיב ובו פירוט של תביעותיו למל"ל ואחוזי הנכות שנקבעו לו.

המזכירות תפנה את הצו למל"ל.

1. שאלת ההוצאות תישקל בסיום ההליך.
2. לעיוני ביום 22.5.17.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ז, (21 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.