זו בקשה לצו ביניים, אשר בראשה נאמר שמה שמבוקש הוא פסק דין הקובע כי הצעת המשיבה 2 במכרז 05/16 לביצוע עבודות גביה ואכיפת חובות ארנונה במועצה המקומית ג'דיידה מכר פסולה ובטלה, ולהצהיר, כי החלטת המשיבות 1 ו- 3 בדבר זכייתה של המשיבה 2 במכרז היא בטלה ומבוטלת והחוזה שנחתם עם המשיבה 2 בטל ומבוטל, ולהצהיר, כי העותרת היא הזוכה במכרז. לא ברור מהבקשה במה שונה צו הביניים המבוקש מפסק הדין בעתירה. מכל מקום, אין ספק, שהעותרת לא זכאית במסגרת צו ביניים, קודם לדיון בעתירה, בפסק דין שהצעת המשיבה 2 פסולה וכי הכרזתה כזוכה בטלה וכי המבקשת היא הזוכה במכרז. קביעות כאלה יקבעו, אם יתקבלו טענות המבקשת, בעתירה העיקרית.

המבקשת טענה שמאזן הנוחות נוטה לטובתה. ככל שהבנתי מהטיעון הקצר של המבקשת בענין זה, שלא נתמך התצהיר, הרי מכיוון שהיא צודקת לטענתה בעתירה, כל רגע שבו היא אינה מוכרזת כזוכה גורם לה נזק, שלטענתה הוא בלתי הפיך. אני דוחה טענה זו. המבקשת עדיין לא זכתה בעתירה. כל נזק שנגרם לה הוא נזק כספי, הניתן לפיצוי, ולא בלתי הפיך.

יתר על כן, הזוכה הוכרזה כזוכה והודעה על כך נמסרה למבקשת ביום 17.5.16. ביום 1.6.16 נכרת הסכם בין המועצה המקומית לבין המשיבה 2, והיא נכנסה לעבודתה. בנסיבות אלה, הפסקת עבודתה של המשיבה 2 (שלא התבקשה, אבל אולי לכך היתה הכוונה) והעברת העבודה למבקשת, שלא זכתה במכרז, היא גרימת נזק מיותר בנסיבות שבהן אין המבקשת מצביעה על איזו שהוא נזק מיוחד שיגרם לה אם לא כך יעשה.

המבקשת סומכת על בקשתה בעיקר על סיכוי העתירה. מבלי להכריע כעת בסיכויי העתירה, לאור ההנחה הגדולה שניתנה על ידי המבקשת, שתביא אותה לרווח רק אם תגבה כ- 14,000,000 ₪ בשנה לעומת גבייה של כ- 8,500,000 ₪ היום, לא ניתן לומר שהחלטת ועדת המכרזים להעדיף הצעה אחרת המותירה שולי רווח סבירים היא החלטה שעל פניה פסולה.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לצו ביניים. הוצאות לחובת המבקשת יפסקו בפסק הדין.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ו, 26 יוני 2016, בהעדר הצדדים.