<#2#>

נוכחים:

ב"כ העורר: עו"ד יוסף רז

ב"כ המשיבה: עו"ד אליהו יטח

המשיב בעצמו, באמצעות שב"ס

פרוטוקול

ב"כ העורר:

העליתי בערר שהגשתי שתי טענות. אפתח ואומר שהניתוח של בית המשפט קמא את הראיות והנסיבות שהובילו לנסיבות ביצוע העבירה, אני לא חולק על הניתוח הזה שעשה בית המשפט הנכבד קמא. הנסיבות הן נסיבות של ביצוע עבירת התפרצות ברף התחתון. שעות יום כאשר המתלונן נמצא בים, אין חשש למפגש עם המתלונן. אין לנו ראיה האם הוא יודע או לא יודע אם המתלונן נמצא בים. עולה מהודעתו של המתלונן, לא ידע שביתו בכלל נפרץ. לא ראיתי לנכון לנהל דיון בראיות לכאורה סביב נושא סכום הכסף. הוא ניגש לצ'יינג' בירכא, הגיש כרטיס אשראי ומשך את הכסף, כך עשה את הקניות בתחנת הדלק. הוא בא לבד, אין שיטתיות, אין תחכום, אדם נעדר עבירות לחלוטין, עבירה של תקיפת בת זוג שבוצעה בשנת 2011. ביתה משפט קמא סוקר את כל הנסיבות הללו, מציין עוד נסיבות, ציינתי אותן בערר, לא באופן מתוחכם, ללא שימוש בכלי פריצה, לא אסף מודיעין, לא היתה מערכת אזעקה. ההתפרצות הפשוטה ביותר. בית המשפט קמא אוסף את כל מכלול הנסיבות, ומגיע למסקנה, שלפי דעתי היא שגויה שיש עילת מעצר בעוצמה נמוכה. אני חושב שהמסקנה שהיתה צריכה להגיע אחרי כל הנסיבות הללו, בייחוד לאור עברו, לא מדובר באדם צעיר, יליד 74', המסקנה היתה צריכה להיות שאין עילת מעצר כלל. לא על תיק כזה דובר בפרשת רוסלן פרנקל ובפסיקה בעקבותיה. לא על המקרים הללו. המסקנה היתה צריכה להיות שאין עילת מעצר כלל.

אבל, ואני אומר את זה באמת לחלופין, במידה וביתה משפט לא ימצא שיש להתערב במסקנה לאור התוספת של העבירות הנלוות, אז בית המשפט קמא אומר שצריך לשחרר אותו. הבאתי ציטוט מאותו בש"פ של מקבילית הכוחות של השופט עמית עוצמת החלופה צריכה להיגזר מעוצמת עילת המעצר. נניח שאנו כן מקבלים את המסקנה שעילת המעצר בעוצמה נמוכה, גם החלופה צריכה להיות בעוצמה נמוכה הרבה יותר. העורר עצור כבר שלושה שבועות, אולי חודש ימים, לא מעט זמן, וגם מהחלטת בית המשפט קמא עברו כבר כמעט שבועיים. אם היה לנו עוד מפקח, אם היתה לנו חלופה, היינו מציעים אותו בזמן. העורר עובד בלילות במסעדה סמוכה לתחנת המשטרה בטירת הכרמל. האיש משלם מזונות לגרושתו, שני ילדיו לא בקשר איתו. הוא מסכים להיות במעצר בית ביום, אבל מבקש לעבוד בלילה ולשלם מזונות ולהתפרנס. אם הוא יהיה במעצר בית מוחלט זה יהרוס אותו לחלוטין ומה עשינו בזה? המסעדה סמוכה למשטרת טירת הכרמל, והצעתי שהוא יוכל ללכת להתייצב בשעה שבית המשפט יקבע ויחתים את היומנאי. אפשר להגיע לפתרונות יצירתיים. אבל בית המשפט קמא אומר שצריך לשחררו ומבקש לתת לו שניים מתוך שלושה קריטריונים. זה יותר מדי בתיק זה. אף אחד לא מפקיד לו כסף לקנטינה. ההוא לא מקבל טלפון מבני משפחה. האיש אומנם יליד הארץ, אבל אין לו אף אחד. הוא משלם מזונות. יש לו אמא זקנה שלא בקו הבריאות ולא בתמונה. אין לו אחים, אחיות, אין לו ציוד, אין לו קנטינה, הוא עם אותם בגדים, נעזר בחברים. אם מגיעים למסקנה שעילת המעצר בעוצמה נמוכה, צריך להתוות תנאים שישחררו את השחרור. התנאים שבית המשפט התווה לא מאפשרים את השחרור. אין כל חשש שהעורר יימלט. כתובתו ידועה. אני חושב שהוא גר עם אימו המבוגרת. היא לא בקו הבריאות, לא מתקשרת, היא כאילו לא קיימת למעט זה שהוא גר איתה.

ב"כ המשיבה:

לגבי התנאים האלטרנטיביים האלה על אותה חלופה, שיש למלא שניים מתוך שלושה קריטריונים, לא שרצנו להגיש ערר, כי בסופו של יום האיש עדיין במעצר. הוא צריך להיות בחלופה טובה. גם בעבירות מרמה במצבים מסוימים יכולים להקים... זה לא התיק שאפשר להגיד שאין כאן עילת מעצר.

ב"כ העורר:

המטרה שלנו היא להביא לשחרורו של העורר. דיברתי באופן אישי עם המעסיק של העורר. מדובר באדם שלא יבוא בשמחה לבית המשפט. הוא בעל עסק. הוא אמר שיחזיר את העורר לעבודה אצלו במסעדה לעבודה בניקיון. הוא מכיר אותו. אם העורר ישוחרר, הוא יכול ללכת להחתים את היומנאי בתחנת המשטרה בטירת הכרמל הנמצאת בסמוך למסעדה.

ב"כ המשיבה:

בית המשפט שמע את העורר ושמע את הטיעונים, לרבות התייחסות של בעל העסק שבו הוא עובד שלא רוצה להגיע. חברי יצר פה איזשהו רושם שמדובר באדם גלמוד, בודד. אני מפנה לאותו ציטוט שהוא מצטט בהודעת הערר "בדידותו של הנאשם לא יכולה להוביל למעצרו". תצא מפה תורה. כל אדם שצריך להיעצר, יכריז על עצמו מתבודד או בודד ובית המשפט יגיד אומלל, מסכן, אנחנו מתחשבים בבדידותו ומקום שבו יש צורך בחלופת מעצר, אנחנו נשחרר אותו. למה? כי בדידותו של נאשם לא יכולה להוביל למעצרו? במה הדברים אמורים? יש לנו אפשרות לבדוק את זה במערכת, עשה טוב הנאשם שבחר לומר את האמת. שאלתי אותו אם יש לו אחים, כן, יש לו אחים, אבל כולם מנותקים. אמרתי זה הזמן לחדש את הקשר. אתה במצוקה עכשיו?

ב"כ העורר:

היה פה דיון, שאל אותי חברי אם יש לו אחים, אמרתי שישאל את העורר כי אני לא בקיא במצבו המשפחתי. יש שם סכסוך משפחתי כבר כמה שנים. עכשיו שמעתי ממנו. סכסוך משפחתי מאוד דקשה ואין לו שום קשר עם אחיו, מנותק לגמרי. זו מציאות עצובה אבל לא משנה את העובדה שאין לו שום חלופה. ישאל את העורר בית המשפט מי נתן לו קנטינה, מי נתן לו שיחות טלפון. הוא לא מתקשר אליי. המציאות אותה מציאות. המסוכנות עדיין לא קיימת. הבדידות עדיין אותה בדידות. הוא גר עם אימו המבוגרת שהיא חולה, בביתה. היא לא בקו הבריאות ולא יכולה לבוא לחתום על ערבות. הוא גר בבית אימו בעתלית. אני שומע ממנו שהוא לא בקו הבריאות.

העורר:

אני מתעורר 130 פעם בלילה ועשו לי ניתוח והשתילו לי פלטינות בגב.

ב"כ המשיבה:

גם העובדה שאותו מעסיק מוכן כביכול לקבל את העורר להמשך עבודה, אך יחד עם זאת מסרב להגיע לבית המשפט, לא ראיתי לפחות תצהיר, איזשהו קצה חוט על מנת שאני אדע מי עומד מאחורי הצהרות של חברי כאן על איזשהו בעל עסק שאמור להעסיקו דווקא בשעות הלילה, כשאנחנו מדברים על מתפרץ לדירה.

ב"כ העורר:

אני הצהרתי על שתי שיחות טלפון שניהלתי עם בעל העסק.

ב"כ המשיבה:

אני טוען טענות, וחברי יענה לביתה משפט מתי שהוא רוצה. אנחנו לא מנהלים בינינו דיון. כאמור, אנחנו לא יודעים מיהו אותו מעסיק וככל שמדובר באמת על חלופה אמיתית ורצינית, אנו מבקשים שתינתן לבית המשפט קמא אפשרות לבדוק את אותה חלופה שלא הוצעה. הודעתי במהלך הדיון הזה כאן היום שאנו לא מסכימים עם הכלל אותו קבע בית המשפט קמא לפיו, בהתמלא שניים מתוך שלושה תנאים מצטברים, ששניים מהם הם למעשה בסה"כ חתימה על ערבות של צד ג' והפקדת מזומן, ישמש למעשה בטוחה שתפחית את המסוכנות ברמה מינימאלית אפילו, את המסוכנות הפוטנציאלית. חברי טוען שלמעשה מדובר בהתפרצות יחידה, אבל אנחנו רואים שמדובר למעשה בכתב אישום רחב היקף. מדובר כאן בסה"כ במספר לא מבוטל של אירועים בהם נעשו שימושים חוזרים ונשנים בדרכים שונות. פנייה לצ'יינג', קניית רכוש. ההיקף. מדובר כאמור ברכוש, בתכשיטים בשווי של כ-50,000 ₪. כל אלה מעמידים את העורר באור של מי שכן מסתברת מסוכנות ממנו, ויש צורך באמצעים שיש בהם ממש בכדי להפחית את המסוכנות הזו. אנו סבורים שאין די בשחרור גרידא עם חתימה כזו או אחרת להוות אפילו תחילת בטחון לציבור. בנסיבות אלה, אנו סבורים שיש לדחות את הערר.

<#3#>

החלטה

זהו ערר שהגיש עו"ד יוסף רז בשם מרשו מר עמיחי מכבי, נגד החלטת בית משפט השלום בחיפה אשר ניתנה על ידי כב' השופט זיו אריאלי ביום 7/6/16. במסגרת אותה החלטה, הורה השופט המלומד קמא על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

כתב האישום הניצב בבסיס פרשה זו, מייחס לעורר עבירות שעניינן התפרצות למקום מגורים, התחזות כאדם אחר, הונאה בכרטיס חיוב, גניבת כרטיס חיוב וגניבה. כתב האישום עוסק כל כולו בשורת אירועים אשר אירעו ביום 21/5/16 בשעות אחר הצהריים, כאשר העורר שלפניי התפרץ לבית על ידי טיפוס מעל הגדר, כניסה לחצר, הסרת רשת חלון חדר השירותים וכניסה דרך חלון חדר השירותים, נטל מן הבית ארנק שהכיל כרטיסי חיוב, רישיון נהיגה, כסף מזומן, מחשב נייד ותכשיטים. אחר כך הוא הגיע לשורה של בתי עסק ובהם רכש באמצעות כרטיסי החיוב מוצרים שונים וכן כסף זר על יד שהתחזה כבעל כרטיס החיוב באמצעות התעודה הנ"ל.

בית המשפט הנכבד קמא נדרש לבקשת התביעה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בקשה אשר הוגשה בד בבד עם כתב האישום. לא היתה מחלוקת לפני בית המשפט קמא על קיומן של ראיות לכאורה. עם זאת, קבע בית המשפט כי קיימת עילת מעצר אשר מצדיקה לכאורה מעצרו של העורר, אך קבע שעילה זו היא בעוצמה נמוכה. בכך דחה בית המשפט קמא את טענתו הרחבה של בא כוח העורר, שלפיה אין במקרה זה עילת מעצר כלל.

בית המשפט נפנה אפוא לבחון חלופת מעצר, אך מאחר שלפי הנטען העורר הוא אדם ערירי, אשר שום בן משפחה או אדם אחר איננו מוכן לפקח עליו או לערוב לו, ומי שאין באפשרותו להפקיד ערובה במזומן, מצא עצמו בית המשפט נאלץ להורות על המעצר עד תום ההליכים. בית המשפט התווה נוסחה, אשר לפיה ניתן יהיה לשחרר את העורר לחלופה אשר תכלול לפחות שניים מבין שלושה רכיבים: מעצר בית (חלקי או מלא) בפיקוח מפקח, ערבות צד שלישי, הפקדה של ערובה במזומן.

בפניי חזר בא כוח העורר על הטענות שהעלה בפני הערכאה הראשונה והתמקד בטענה שלפיה אין בנמצא עילת מעצר של ממש, לחלופין אם קיימת עילה שכזו, הרי היא חלשה מאוד ומחייבת חלופה הולמת בעלת עוצמה חלשה גם כן, ולחלופי חילופין אין מקום להותיר את העורר במעצר, רק בשל העובדה שהוא מתקשה להעמיד חלופת מעצר התלויה באדם נוסף לנוכח היותו בודד בעולם.

ברמה העקרונית, החלטת הערכאה הראשונה מקובלת עליי. אף אני סבור שקיימת עילת מעצר בעניינו של העורר, אך ברור לגמרי שעילת מעצר זו היא חלשה. עניין לנו כאן בעבירת רכוש אשר גם אם היא רבת פריטים וגם אם היא כוללת שורה של מעשי הונאה וזיוף, הרי שאין ניתן לומר עליה שנשקפת ממנה סכנה חמורה לשלום הציבור או לבטחונו. לעורר אין עבר פלילי כלשהו בתחום הרכוש ולפי מה שנמסר לי, בעברו יש עבירת אלימות בודדת משנת 2012.

סבורני אפוא, שמתן הוראה שלפיה העורר יישאר במעצר עד תום ההליכים היא פעולה בלתי מידתית, וכי ראוי לעשות מאמץ משמעותי לאתר דרך אשר תאפשר מחד גיסא את שחרורו מן המעצר, ומאידך גיסא להגן על בטחון הציבור.

ראוי לציין כי המדינה תמכה בהחלטת הערכאה הראשונה וסברה שעילת המעצר בעניינו של המשיב היא ממשית והיא מחייבת העמדת חלופה משמעותית אשר תיתן מענה לסיכון הנשקף ממנו.

בנסיבות שנוצרו, סבורני שניתן להורות על שחרורו של העורר מן המעצר בתנאים הבאים:

א. הפקדת סך של 5,000 ₪ במזומן בקופת בית המשפט.

ב. על העורר יהיה לחתום אחת ליום בתחנת המשטרה בטירת הכרמל.

הימנעות של הנאשם מלחתום מדי יום תביא למעצרו המידי.

תנאי לשחרורו הפקדת 2,000 ₪ בקופת בית המשפט באורח מידי. את יתרת הסכום יהא על העורר להפקיד עד יום 20/6/16 או תוך שלושה ימים ממועד שחרורו לפי המאוחר.

אי הפקדת הסכום הנותר, תגרור את מעצרו המידי של העורר עד תום ההליכים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י' סיוון תשע"ו, 16/06/2016 במעמד הנוכחים.