פסק-דין

ערעור בגין הגבלת חשבון בנק.

כללי:

בעלי הדין:

1. המערער הינו מסגר במקצועו ובעל עסק לייצור מרכבים למשאיות ועגלות.
2. המשיב הוא סניף בנק לאומי בעיר לוד.

מערכת היחסים בין הצדדים:

1. המערער ניהל חשבון עו"ש אצל המשיב שמספרו 210900/61 להלן-"החשבון"), אשר מסגרת האשראי בו הייתה 50,000 ₪ (להלן-"המסגרת").
2. ביום 21.3.15 שלח המשיב למערער התראה לפני הגבלת החשבון, וביום 27.4.17 שלח המשיב למערער הודעת על הגבלת החשבון.

בהודעת ההגבלה פירט המשיב את השיקים שסורבו כדלקמן:

1. שיק מס' 5000771 על הסך 2,414 ₪ שסורב ביום 15.3.16 (להלן-"השיק הראשון");
2. שיק מס' 5000760 על הסך 1,700 ₪ שסורב ביום 15.3.06;
3. שיק מס' 5000887 על הסך 1,062 ₪ שסורב ביום 18.3.16;
4. שיק מס' 5000762 על הסך 3,250 ₪ שסורב ביום 20.3.16;
5. שיק מס' 5000731 על הסך 3,390 ₪ שסורב ביום 20.3.16;
6. שיק מס' 5000769 על הסך 2,500 ₪ שסורב ביום 20.3.16;
7. שיק מס' 5000649 על הסך 889 ₪ שסורב ביום 1.4.16;
8. שיק מס' 5000888 על הסך 1,066 ₪ שסורב ביום 18.4.16;
9. שיק מס' 5000758 על הסך 2,500 ₪ שסורב ביום 20.4.16;
10. שיק מס' 5000764 על הסך 3,249 ₪ שסורב ביום 26.4.17.

טענות הצדדים:

1. המערער הגיש ערעור על הגבלת החשבון, וטענתו העיקרית הייתה שמידי פעם היה המשיב מעמיד לו הלוואות או מסגרות אשראי זמניות מעבר למסגרת לצורך עמידה במסגרת, ומכבד את השיקים שמשך על המשיב, אלא שבבת אחת הפסיק המשיב את נוהג זה. לכן היה לו יסוד סביר להניח שהמשיב יכבד את השיקים.

בהודעת הערעור כלל המערער שיק נוסף שסורב, והוא שיק מס' 5000650 על הסך 893 ₪ שסורב ביום 1.5.16.

1. טענתו העיקרית של המשיב הייתה כי אם העמיד אשראי זמני למערער, היה זה בעקבות בקשות מפורשות בכתב של המערער להעמיד לו מסגרת אשראי זמניות, ובמקרים בודדים, העמיד המשיב מיוזמתו אשראי זמני למערער. משהמערער המשיך בנוהג החריגה מהמסגרת והפסיק להפקיד שיקים בחשבון, סירב המשיב להעמיד מסגרת אשראי נוספת למשיב, ושיקול זה הוא שיקול בנקאי סביר. המשיב צירף לתשובתו העתקי בקשות לאשראי זמני עליהן חתם המערער.

העדויות:

1. מעטם המערער העיד המערער אשר הגיש תצהיר עדות ראשית, בו חזר על האמור בהודעת הערעור.

המערער נחקר על תצהירו חקירה שכנגד בה העיד כי כל אי הסדרים בחשבון החלו כאשר נסע לסין; לאחר שהחלו לחזור השיקים הוא פנה למשיב עם שיקים דחויים בסך של כ- 100,000 וביקש להפקיד אותם בחשבון, על מנת שהמשיב יתן לו פנקסי שיקים, אך המשיב אמר לו שעל סמך שיקים דחויים אינו מוכן ליתן לו פנקסי שיקים, ולכן לא הפקיד בחשבון את השיקים הדחויים על הסך 100,000 ₪; מיד לאחר שהמשיב החזיר לו את השיק הראשון, פתח חשבון בבנק אחר בסניף אחר (להלן-"החשבון החדש"), והפקיד לחשבון החדש את כל הכספים והשיקים הדחויים שהיו לו; המשיב נתן לו מספר פעמים מסגרות אשראי זמניות, אך לאחר מכן אמר הפקיד אביב שיותר אינו יכול לעבוד אתו בצורה כזו, וכי עליו לעמוד במסגרת האשראי, ולא יאפשר לו לחרוג ממסגרת האשראי.

1. מטעם המשיב העיד מר אביב כהן אשר העיד כי הוא היה בצוות הבנק אשר טיפל בחשבון; לחשבון היה פקדון של מספר עשרות אלפי ₪ אשר היה בטוחה לפרעון מסגרת האשראי; המערער ניתק קשר עם הסניף ולא היה עונה לשיחות. על אף ניסיונות חוזרים ונשנים לאתר אותו ולנסות איכשהו להבין ממנו מה קורה ומה תזרים המזומנים שלו, לא יכלו לתאם עם המערער מה הצפי התזרימי שלו להכניס כספים לחשבון; לאחר שהחלו לחזור שיקים, המשיב חשב פעמיים אם ליתן אשראי למערער על סמך שיקים דחויים, ולכן סירב ליתן למשיב אשראי על סמך שיקים דחויים.
2. לאחר החקירות הנגדיות הגישו הצדדים את סיכומיהם.

דיון ומסקנות:

העובדות העולות מדפי החשבון, מהמסמכים שצרפו הצדדים ומהעדויות:

1. ביום 20.10.15 שלח המשיב למערער מכתב התראה על כך שהוא חורג ממסגרת האשראי, וביום 25.10.15 סירב המשיב לכבד שיק על הסך 2,500 ₪ שמספרו 5000850.

סבור אני ששתי עובדות אלו היו צריכים להבהיר למערער באופן ברור שהמשיב עומד על ניהול החשבון בתוך המסגרת ולא מחוץ למסגרת.

1. לאחר מכתב ההתראה הנ"ל החל המערער לבקש בכתב מהמשיב ליתן לו מסגרות אשראי זמניות, והמשיב נעתר לבקשות אלו. על סמך בקשות אלו כיבד המשיב שיקים שמשך המערער.
2. המערער המשיך לחרוג ממסגרת האשראי וביום 22.12.15 שלח לו המשיב מכתב התראה נוסף על כך שהוא חורג ממסגרת האשראי. למרות מכתב זה המשיך המערער לחרוג מסגרת האשראי, וביום 10.3 16 שלח המשיב למערער מכתב התראה נוסף על חריגה ממסגרת האשראי.
3. מאחר והמערער התעלם ממכתבי ההתראה של המשיב, סירב המשיב לכבד את השיק הראשון. לאחר סירוב השיק הראשון פתח המערער את החשבון החדש בבנק אחר בסניף אחר והפסיק לפקיד כספים ושיקים בחשבון. משנוכח המשיב שהמערער הפסיק להפקיד כספים בחשבון ומגיעים שיקים לפרעון כאשר יתרת החובה היא מעבר למסגרת האשראי, סירב לכבד את יתרת השיקים.
4. לאחר סירוב מספר שיקים הגיע המערער למשיב וביקש לקבל אשראי תמורת שיקים דחויים. המשיב לבקשתו של המשיב, ודרש מהמערער לנהל את החשבון בתוך מסגרת האשראי. התנהגות זו של המשיב היא התנהגות של בנקאי סביר, אשר נוכח לדעת שהלקוח שלו מסתבך בחובות, ועקה הסתבכות זו פותח חשבון חדש בבנק אחר.
5. יש לציין שלפני סירוב השיקים, ניסה המשיב ליצור קשר עם המערער, אך המערער לא היה זמין.
6. כפי שציינתי לעיל, ביום 21.3.15 שלח המשיב למערער התראה לפני הגבלת החשבון, וביום 27.4.17 שלח המשיב למערער הודעת על הגבלת החשבון.

האם היה למערער יסוד סביר להניח שהשיקים ייפרעו?

1. מהאמור לעיל עולה שתיאור העובדות בהודעת הערעור חוטא לאמת, וכי המערער קיבל מהמשיב התראות חוזרות ונשנות לנהל את החשבון בתוך מסגרת האשראי. המשיב נענה לבקשת המערער ליתן למערער מסגרות אשראי זמניות, אך זאת דרישה חוזרת ונשנית לנהל החשבון בתוך מסגרת האשראי. כך שאין מדובר בהפסקה פתאומית של מסגרות האשראי, אלא התנהגות עקבית של המשיב בהתאם לדרישה שהמערער ינהל את החשבון בתוך המסגרת.
2. המערער הודה כי לאחר סירוב השיק הראשון פתח את החשבון החדש בבנק אחר בסניף אחר, ומאז הפסיק להפקיד כספים ושיקים בחשבון שניהל אצל המשיב.

מעיון בדפי החשבון עולה שכל הכספים שנכנסו לחשבון לאחר סירוב השיק הראשון היו מהפקדות של ממשכים דחויים שנעשו לפני סירוב השיק הראשון.

1. בנסיבות אלו סבור אני שלא היה למערער כל יסוד סביר להניח שהמשיב יכבד את השיקים המנויים בסעיף 1 להודעת הערעור, ודין הערעור להידחות.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הערעור על הגבלת חשבון עו"ש מס' 210900/61 המתנהל ע"ש המערער אצל המשיב, מבטל את עיכוב כניסת ההגבלה לתוקף ומורה על כניסת ההגבלה לתוקף.

על המערער לשלם למשיב כדלקמן:

1. את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
2. שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

הפקדון שהפקיד המערער בקופת בית המשפט יועבר למשיב על חשבון הוצאות ושכ"ט שנפסקו.

את הפקדון אפשר להעביר למשיב באמצעות בא כוחו, אם כי מובהר לב"כ המשיב שהפקדון מועבר אליו בנאמנות עבור המשיב.

ניתן היום, י"ג סיוון תשע"ז, 07 יוני 2017, בהעדר הצדדים.