1. המערער הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשם שביון (ס"ע 35899-01-15) שלא למחוק על הסף את התביעה נגד המערער (להלן: הרשם).

2. בהתאם לתקנה 77 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, החלטת רשם ניתנת לערעור בזכות לפני בית הדין האזורי לעבודה. הצדדים נתנו הסכמתם שבקשת רשות הערעור תידון ככתב ערעור. לפיכך, בהתאם להסכמת הצדדים ובהתאם לתקנה 83 לתקנות נדון בקשת רשות הערעור כערעור.

הרקע לבקשה

3. המשיבה הגישה תביעה לתשלום זכויות, בין היתר, נגד חברת וורקה עובדים כוח אדם ופרויקטים בע"מ (להלן: חברת וורקה), אשר המערער היה בעל מניותיה בתקופה הרלוונטית לתובענה.

4. מספר ימים לפני מועד ההוכחות תוקן כתב התביעה על דרך של הוספת נתבעים: המערער וחברת טי.אנד.אם.אור אורלי שחקים בע"מ.

5. המערער הגיש בקשה למחיקה על הסף של התביעה נגדו. לאחר קבלת תגובות הצדדים ניתנה החלטת הרשם, בזו הלשון:

"1. הלכה היא, כי סעד של מחיקת תביעה על הסף מופעל ביד קמוצה ובמשורה ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר. לעולם יעדיפו בתי הדין את בירור התביעה לגופה על פני מחיקתה על הסף. לאחר שעיינתי בכתב התביעה המתוקן, בבקשה, בתגובה ובתשובה הגעתי לכלל מסקנה, כי מקרה זה מעלה, בין היתר סוגיה של אחריות נושא משרה/בעלים בחברה המצריכה בירור עובדתי ומשפטי ולכן אין מקום למחיקת התביעה נגד הנתבע 4 (המערער – ק.כ) בשלב זה.

2. מעבר לאמור, מינוי מפרק בעניין הנתבעת 1, כנטען על ידי הנתבע 4, אין בו כשלעצמו כדי להביא לידי עיכוב הליכים כנגד הנתבע 4 ועפ"י כל דין התובע רשאי להמשיך בהליכים כנגדו. ראו בנדון בר"ע (ארצי) 33690-10-15 (ניתן ביום 3.11.14).

3. בנסיבות אלו בקשת הנתבע 4 נדחית.

4. הנתבע 4 יגיש כתב הגנה מטעמו עד ליום 9.6.16.

5. הנתבע 4 ישא בהוצאות התובע בסך 1,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום".

6. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור.

הכרעה

7. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

8. מעיון בכתב התביעה המתוקן עולה כי פורטה בו עילת תביעה נגד המערער. וכך נכתב בסעיף 20 לכתב התביעה המתוקן:

הנתבע 4 הוא מר אסי בסין (להלן: 'הנתבע 4 או 'המעסיק 4') הוא הבעלים בנתבעת 1, הרוח החיה והמושך בחוטים, מי שמנהל את העסק ומרוויח לכיסו את הכספים על חשבונם של העובדים, אחראי לשורת עבירות על חוקי העבודה, וניהול כושל של העסק עד כדי הפסקת פעילותה כליל של הנתבעת 1 (חברת וורקה – ק.כ) וסגירת משרדיה. בנסיבות העניין, ושעה שהנתבע 4 ידע גם ידע כי העובדת אינה מקבלת זכויותיה ובשים לב לכך שלא קיבלה הפיצויים המגיעים לה לנוכח הנסיבות, יש מקום לחייב את הנתבע 4 ביחד ולחוד עם הנתבעת 1, ולהורות על הרמת מסך החברה בנסיבות העניין. היותו של הנתבע 4 דירקטור והאחריות האישית בה נושא במסגרת סעיף 27 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, מטילה עליו אחריות אישית בשים לב לכך שהמחדל רובץ על כתפיו, הוא לא נקט בשום אמצעי להישנותן של עבירות, וכנושא משרה היה אחראי לפיקוח על תנאי עבודתה של התובעת".

9. בנסיבות אלה, צודק הרשם בקביעתו ולפיה טענות המשיבה בנוגע לאחריותו האישית של המערער ולצורך בהרמת מסך ההתאגדות בכדי לייחס אליו את חובות חברת וורקה הן טענות עובדתיות המצריכות בירור עובדתי ומשפטי. בנסיבות אלה, לא ניתן להורות על סילוק התביעה על הסף כנגד המערער לפני שיתקיים דיון הוכחות שבו יישמעו טענות הצדדים ועדויותיהם.

9. נוסיף, כי אף טענת המערער ולפיה מן הראוי לעכב את ההליכים בתובענה עד למתן החלטה בתביעות החוב שיוגשו לאחר פירוקה של חברת וורקה, דינה להידחות. שכן, בעניין שופרסל^[1] דן בית הדין הארצי בשאלה אם יש לעכב הליכים בתובענה עד לסיום הליכי הפירוק של אחת הנתבעות ותביעת החוב. בסופו של יום, נפסק כי זכותו של התובע לבחור ממי להיפרע וכי זכותו להמשיך ולנהל את ההליכים נגד יתר הנתבעות ולהיפרע מהן, אף אם אחת מהן נקלעה להליכי פירוק.

זהו הדין גם במקרה זה שבו נתבע המערער שהיה בעל מניות בחברת וורקה. בהתאם להלכת שופרסל אין לחייב את התובע להיפרע מחברת וורקה תחילה ורק לאחר מכן לתבוע את המערער, במיוחד כאשר בכתב התביעה פורטו עילות תביעה נגד המערער.

10. נציין, כי אף טענת המערער ולפיה המשיבה פעלה בחוסר תום לב מכיוון שצירפה אותו להליך ללא יתר בעלי המניות, דינה להידחות. מכתב התביעה עולה שהמערער נתבע בהליך מכיוון שהיה הרוח החיה בחברת וורקה בזמן עבודתה של המשיבה וידע, על פי הטענה, שזכויותיה אינן משולמות. כלומר, מכתב התביעה עולה שבידי המשיבה ראיות בנוגע לאחריותו האישית של המערער בלבד. בנסיבות אלה, לא ניתן לחייבה לתבוע את יתר בעלי המניות של חברת וורקה בתקופת עבודתה או לאחריה.

בהקשר זה יצוין כי ככל שהמערער סבור שישנם נתבעים נוספים הרלוונטיים להליך, הוא רשאי להגיש בקשה מתאימה בעניין והיא תישקל על ידי הרשם.

11. בנסיבות אלה, לא מצאנו כי נפלה טעות בהחלטת הרשם.

סוף דבר

12. הערעור נדחה.

13. המערער יישא בהוצאות המשיבה בסכום של 2,500 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, י"ח אב התשע"ו, (22 אוגוסט, 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. בר"ע (ארצי) 33690-10-14 שופרסל בע"מ -TAKLEZHI (3.11.2014). ↑