<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקש 1: עו"ד קליין

ב"כ המבקש 2: עו"ד יפתח

ב"כ המשיבה עו"ד טרבלסי

המשיבים פטורים מהגעה

פרוטוקול

עו"ד קליין:

יש חמישה ראשי פרקים מאוד קצרים וממוקדים. הנושא הראשון, שהם המשך של החלטת בימ"ש שאנו טוענים שהיא לא בדיוק מתקיימת אז הגענו לפה שוב. בראש פרק הראשון מדובר על תקופה ארוכה של ימים שאנו רצינו התייחסות לעמדות ולבסוף זה צומצם לשני תאריכים – 29.8.15 ו-30.8.15. לבדוק את העניין לגבי סיגנט והעמדות של ברוך בוקל, אייל בוקל, דוריאן וסופיה.

עוד עלה בדיון שמכיוון שמדובר בהרבה צווים שנעשו אז המזכר בזמנו שהיה בתיק לגבי עמדה ספציפית שלא הייתה האזנה, הוא לא תרם. ההתייחסות בהחלטת בימ"ש הייתה על כלל האנשים האלה ועל שני התאריכים.

אני מרגיש כמו מישהו שכיסיו מלאים וכל פעם מוציא עוד משהו והפעם קיבלנו בהמשך להחלטת בימ"ש, שיש עוד מספר עמדה לגבי אדם מסוים בתאריך מסוים שלא הייתה פעילה. אני ממש לא ביקשתי שמישהו ישלוף מהכספת שלו כל פעם מזכר לגבי עמדה מסוימת ואדם מסוים. הדיון היה מאד ברור. רצינו לדעת משהו שמקבלים בתיקים, שקל לבירור. לגבי שני תאריכים, שהם מצומצמים לגבי כלל האנשים. ולא שמישהו יבחר אחד מהם לגבי עמדה מסוימת ותאריך מסוים.

גם ההגעה היום מיותרת. כל מה שאנו רוצים שיקיימו את החלטת ביהמ"ש. ההחלטה ברורה ומפורשת, היא מתייחסת לשני תאריכים ולכלל האנשים. היא לא מתייחסת לעמדה ספציפית.

המשפט קבוע לעוד שבועיים.

עו"ד טרבלסי:

אני חושבת שאני לא מבינה מה חברי רוצה ואולי מכך הטעות. יש לנו מס' עמדות, יש צווים, ועל הצווים יש תאריכים של הוצאת הצו. מתאריך מסוים ועד תאריך מסוים מותר להאזין לאדם מסוים. כשבדקנו את העניין ראינו שההאזנה לדוריאן וסופיה מתחילה רק בתאריך 31.8.15. ולכן אין מה לתת תשובה לגבי ה-30 אם יש האזנות, כי ברור שאין. הצו הוא רק מה-31.

לגבי ברוך ואייל, העברנו מסמך אותו הציג חברי, גם לגבי ברוך וגם לגבי אייל. היה ניסיון חיסול של אייל בוקל שהוא אח של ברוך בוקל לפני האירוע. לכן הועלתה עמדה על אייל ועל ברוך לפני האירוע הזה. הפריבלגיה של הסיגט לנתק ולהחזיר את העמדה מתי שהם רוצים בלי להודיע על כך בצורה מפורשת היא מאחר והעניין תחת חיסיון להגנה. בלי להודיע לסניגוריה. הם יכולים לעשות זאת ולא צריכים להגיד בתאריך הזה הפעלנו וניתקנו. ברגע שהמשטרה מקבלת צו ופועלת על פיו, למשל מ-1.1 עד 5.1 אז היא לא מחויבת להודיע מתי היא העלתה או ניתקה את העמדה, אלא מחויבת להודיע שאת כל השיחות הרלוונטיות והנוגעות לאירוע – היא צריכה להעביר זאת לסניגוריה.

היא לא צריכה להודיע שיום מסוים העמדה הייתה מנותקת.

במסמך שהעברנו להגנה כתוב שביום האירוע 30.8 העמדה שמספרה 152563/15 (של אייל) לא הייתה פעילה ולאחר קרות האירוע הופעלה העמדה. אותו דבר לעניין ברוך והעברנו את המסמך הזה בעבר.

לשאלת בימ"ש האם היו עוד עמדות ומה לגבי ה-29, אני משיבה שגם העמדות לא פעלו. את זה רואים מאחר ואנו רואים שרק ב-31 העלו את העמדה.

אני שומעת את דברי ביהמ"ש שנוכח הסברי הקודם, העובדה שב-31 הועלתה העמדה אינה שוללת את העובדה שאולי היא פעלה ב-29. לפיכך אבדוק נקודה זאת לגבי שניהם – לגבי אייל ולגבי ברוך.

עו"ד קליין:

זה לא מספק. אנו רוצים לדעת לגבי עוד עמדות.

עו"ד טרבלסי:

לעניין השאלה אם יש עוד עמדות, אני מוכנה לעשות את העבודה הזאת עבור חברי, השם ברוך בוקל רשום בצד וחברי יכול להסתכל כמו שאני מסתכלת. יש לו את הצווים והכול אבל אעשה זאת.

עו"ד קליין:

נקודה שנייה, מדובר בתקצירי התיקים. הנימוק של התביעה ומה שקורה בפועל בתקצירים. הוגשו תקצירים שאנו לא יכולים ללמוד מהם מה כתוב בחוות הדעת .אם חוות הדעת הייתה מעתיקה ממה שקיבלנו בתקצירים, אז היינו מסתפקים בתקצירים.

אציג לביהמ"ש למה אני מתכוון.

מציג תקציר תיק 253886/2015. בחוות הדעת כתוב שתצפתו על אחד בשם גניש, נתפס אקדח, קטנוע מזויף, מסכת סקי. נותנים לנו תקציר שכתוב מציאת אקדח על רקע סכסוך בין עבריינים. אנו לא יכולים ללמוד על כך דבר.

עו"ד טרבלסי:

חוות הדעת היא נסמכת גם על התקצירים ובעיקר על ידיעות מודיעיניות של כותב חוות הדעת. מדובר בחלק הארי של התיקים על תיקים פתוחים שעדיין בחקירה. אי אפשר לתת את כל התיעוד שנמצא בחקירה, ולתת את כל התיק זה להכניס חומר חקירה לכל התיקים במקרים הנקודתיים שלהם ואין לנו צורך בזה. עצם קרות האירוע יש לנו פה. וכנראה את אותו גניש יש בידיעה מודיעינית.

ביהמ"ש בהליך העיקרי יקבע את משקלה של חוות הדעת ושחברי יטען זאת בהליך העיקרי.

תקציר תיק נערך בשלב הכי מקדמי של תיק על ידי המשטרה ויכול להיות שעדיין הוא לא היה חשוד. גם אנחנו לא נחשפנו לתיקים האלה מאחר ואינם רלוונטיים מבחינתנו. עצם קרות האירוע הזה הוא הרלוונטי.

אנחנו לא יכולים לשנות את התקציר ולא יכולים לתת חומר של תיק פתוח.

יש לי הצעה – שחברי יעשה בדיקה ולא ישלח את זה אלינו לעוד שבועיים עבודה, אלא יגיד בכל תיק ספציפי איזה הודעה הוא רוצה ואנו נבדוק אם זה פוגע בתיק החקירה או לא פוגע ומה שלא פוגע – ניתן לו. כרגע הוא אומר הכול.

עו"ד קליין:

זה צריך להיות הפוך. למשל אני הולך צעד קדימה, 49187/74 כתוב ניסיון לחסל את אביב גניש. אני מציג לביהמ"ש שאין גניש ומציג את התקציר.

עו"ד טרבלסי:

בעצם חברי מבקש להתבסס על תקצירי התיקים, אם לא היה את הידיעות לא היינו צריכים את עורך חוות הדעת. היינו מגישים תקצירי תיקים וזהו. אבל זה לא מה שאנו מבקשים.

חברי צריך לדעת שיש דברים תחת חיסיון. המידעים תחת חיסיון, לא זה.

עו"ד קליין:

כרגע צריך להיות הקישור לגניש שרצו לרצוח אותו, ברור שבתיק ואני עוזב את המידעים, ברור שבתיק שאנו דנים כאן על התקציר יהיה כתוב את מי רצו לרצוח.

עו"ד טרבלסי:

ברגע שיש אירוע שהגיע מידיעה מודיעינית או דיווח במוקד 100, השוטר הראשון כותב מה שהוא יודע, ואז הוא מביא את כל החשודים הפוטנציאליים, שיכול להיות שבסופו של יום אין להם שום קשר לתיק. יכול להיות שבתיק מתפתח.

עו"ד קליין:

אני לא רוצה לשמוע על מידעים.

אני מדבר על התיק הזה פה – כתוב לי הודעה V V. אנשים נחקרו. אם הם נחקרו על ניסיון לרצח, משמע שהם נחקרו על ניסיון לרצח של גניש. אני טוען שהתקציר לא יכול לעזור לי להתקדם.

לדעתי זה צריך לעבוד הפוך. שחברתי תיקח את התיק, ותחשוב מה המינימום שהיא יכולה לתת לנו בהלימה לחוות הדעת שלא מקלקל, שלא פוגע, שעדיין בהלימה לחוות הדעת אפשר לתת אותם. זה צריך להיות אחת משתיים – בדיקה שלה שיכול להיות שאפשר להסתפק בה, או שביהמ"ש יבדוק.

זה לא יכול להיות אחרת.

עו"ד טרבלסי:

אני אבקש מביהמ"ש להגדיר שהתביעה תגיד אם זה תחת חיסיון או שזה חומר שנמסר.

אני מדברת על חומר חקירה של תיקים פתוחים שאין באפשרותנו לתת לחברי כי זה תיקים פתוחים שככל הנראה יוצא עליו חיסיון.

עו"ד קליין:

תיקים פתוחים נחשפים לפי הרלוונטיות.

כשאנו מדברים עד היום בתיקים אחרים, בתיקים פתוחים, אז זה בהקשר לרלוונטיות של האישום. כאן זה הופך להיות רלוונטי כי זה היה בסיס לחוות דעת שהיא חלק מהראיות בתיק. כלומר את הרלוונטיות אין כבר מחלוקת עליה מכיוון שהפרקליטות מרגע שהכניסה את חוות הדעת לחומר, יש כאן רלוונטיות. יכול להיות שהם יחליטו משיקולים, למשל שהתיק פתוח, שזה עניין של חיסיון (היום זה לא חיסיון), ואז לפני שקצין המודיעין ייחקר, ההרכב יידרש למה שביהמ"ש היום נדרש. אבל כל עוד אין תעודת חיסיון, ואין כזאת עדיין היום, אז כרגע העיסוק בקבלת התיקים הם עניין שכרגע במגרש המשפטי של ביהמ"ש הזה. אם חברתי מבקשת דחייה לשקול זאת, אני מבין. אך אם לא תוצא תעודת חיסיון, בימ"ש זה יצטרך להידרש לעניין זה.

עו"ד טרבלסי:

יש יותר מ-12 תיקים פתוחים. האם אנו צריכים ללכת לכל תחנה ולאסוף את כל המידעים בתיק הספציפי? עורך חוות הדעת ציין את קרות האירוע.

עו"ד קליין:

הנקודה השלישית ששוב לפי דעתי לא מבינים אותה נכון והיא נורא פשוטה – הוצאה תעודת חיסיון ויש חיסיון על הכול חוץ מפרפרזות. לפרפרזות אין חיסיון. ביהמ"ש ביקש מהפרקליטות לבדוק אם יש מניעה לתת לנו את הפרפרזות שאין חיסיון.

הפרפרזות הן בתוך החוות דעת.

עו"ד טרבלסי:

אין פרפרזות. הפרפרזה היא חוות הדעת.

עו"ד קליין:

מה שאנו רצינו זה לדעת לפני שקצין המודיעין מחליט להכניס את התוכן של הידיעות או הפרפרזות אל תוך חוות הדעת זה לראות את המקור, כלומר את הפרפרזה עצמה.

חברתי אומרת לנו שהפרפרזות זה מה שכתוב בחוות הדעת. אבהיר, עורך חוות הדעת לוקח את הפרפרזות שאין עליהן חיסיון ועושה איתן את חוות הדעת.

עו"ד טרבלסי:

יש פרפרזה, יש מספר ידיעות, עורך חוות הדעת רואה וכותב מספר ידיעה.

עורך חוות הדעת מכניס את תקציר הידיעה לתוך חוות הדעת. חוות הדעת היא הפרפרזה כאשר ליד כל משפט בתוך החוו"ד שזה משפט שלקוח מהידיעה, מצוין מספר הידיעה. מציגה דוגמא.

זאת אומרת אין פרפרזה שאפשר למסור.

עו"ד קליין:

לא נתקלתי בתיק שבו פרפרזות נמצאות בתוך חוו"ד לפני שהן היו במקום אחר ואומצו אל תוך חוו"ד.

זאת אומרת שהוא עורך הפרפרזות.

עו"ד טרבלסי:

אכן, עולה שקצין המודיעין הוא שכתב את הפרפרזות, כפי שהן מופיעות בחוות דעתו 1-34.

יש בנספח של תעודת חיסיון עוד הרבה ידיעות שיש להן פרפרזות נפרדות.

עו"ד קליין:

אני מבקש שחברותיי תבדוקנה עם קצין המודיעין האם הוא זה שחיבר את הפרפרזות.

יש מזכר שבעקבות הדיון האחרון הועבר על ידי הפרקליטות, של איתי קוקס, אנחנו ביקשנו את החומר ובעקבות הבקשה נאמר שהחומר לא רלוונטי, לגבי יצחק אלפי, ורותם בר כהנא. מכיוון שהם חלק מנשוא חוות הדעת לגבי הסכסוכים כנופיות וכדומה, שהפך להיות חלק מראיות התביעה. מכאן צומחת הרלוונטיות של מה שבזמנו הועבר ואז נמסר שהוא לא רלוונטי. מצד אחד, כשיש את ההתייחסות בחווה"ד זה הופך להיות חלק מהרלוונטיות, מצד שני יושב מר קוקס וכותב שזה לא רלוונטי. אני שוב אומר, כל התפיסה של הרלוונטיות בתיק הזה לעומת לתיקים אחרים, שדווקא הפרקליטות החליטה את הרלוונטיות. זה לא שההגנה מבינה דברים לא קשורים בדרך כלל וזה לא רלוונטי. כאן זה הגיע מראיות הפרקליטות.

בית המשפט צריך לבדוק את זה, זה חומר שלם שלא ניתן לנו.

ב"כ המשיבה:

מזכירה לבית המשפט שאותו דיסק שהועבר על ידי קוקס בקשר לאיכונים, זה חומר שהיה בתיק ונכתב שהוא נלקח מתיק אחר. זאת אומרת שעלה חשד מודיעיני שמי שהיה מעורב באירוע הוא עומרי זוארץ, שקשור לחבורה. על מנת לשלול את ההיווצרות שלו באירוע, החוקרים רצו לבדוק האם הוא מאוכן באירוע או לא , ואז בא חוקר ואמר שבמקום שיוציא צו חדש, בדיוק הוא רואה תיק מקביל, שאוכן ביום הספציפי, אז הוא הוציא את האיכון שלו רק כדי לשלול את מעורבותו, שאכן נשללה.

בא חברי וביקש לבדוק את כל הרלוונטיות של האנשים שנמצאים בתיק האחר. שאר האנשים למרות שקשורים לסכסוך ונמצאים בצד של המתרס, הם לא קשורים לתיק מאחר ולא נבדקו בכלל בתיק הזה. חברי מבקש איכון של בן אדם אחר שאין שום אינדיקציה לא מודיעינית ולא כלום. אם זאת טענת חברי, לפי 108 הבקשה היא להוציא את האיכונים של כל האנשים שנמצאים בחוות הדעת ולדעתנו אין בזה צורך.

עו"ד קליין:

היה מדובר יום או יומיים קודם מי נפגש, מי היה, אם הייתי מבקש שתלך למסע להביא איכונים היא הייתה אומרת מה פתאום. זה קיים. אלה שלגביהם הוצא איכון. אני חושב שיש התעלמות ממנו לאורך כל התיק הזה, לא מעניין אותי שזה תיק אחר, את השניים האלה הכניסו לתיק מכוח חוות הדעת, אמרו שהם מעורבים בתיק, הולכים להביא עד שהולך להעיד לגביהם, ומאותו רגע הם רלוונטיים, כי עורך חוות הדעת הכניס אותם כמעורבים בסכסוך. ברגע שזה קיים בידי המשטרה, לי אין יכולת לבקש משהו שיכול לסייע לי בהגנה? לדוגמא שהם לא מבינים את הרלוונטיות. אני לא מבין מה המשמעות לא רלוונטי, בגלל שזה בתיק אחר?

נניח שיחידה אחרת יושבת ובעקבות זה היא רואה שמישהו עשה עבירה שאני חושב שהיא רלוונטית, אומרים לי רגע אבל לא חקרנו לגביהם, חקרנו לגבי מאור מלול. האנשים שהם בזירת הסכסוך שיש להם איכונים, אני לא מבין איך אפשר להגיד שזה לא רלוונטי איפה הם היו בימים שקשורים לאירוע. ביום שקשור לאירוע. נניח לדוגמא, שאזמין את אחד מהם בתור חשוד פוטנציאלי במעשה, והוא יגיד לי שהפלאפון שהחליטו לאכן הוא בכלל לא שלו אלא של בתו, באותו רגע הם החליטו לחקור כי הם החליטו שהוא לא אשם?

לאור הערת חברתי, הסוף הוא בדברים שנאספו וקיימים לבין ללכת ולעשות חקירה נוספת בשביל.

מתחילת התיק, הפרקליטות מנסה להסביר לנו כל פעם מסיבה אחת, למה לא צריך לתת. אין שום סיבה שכשהחומר נמצא בידי המשטרה לגבי אנשים שהם דמויות בחוות הדעת המודיעיניות ולא משנה באיזה תיק, לתת לנו את הנתונים של האיכון לגבי היום והשעות של התרחשות האירוע.

ב"כ המשיבה:

עלפי בכלל לא נמצא ברשימת הסכסוכים.

עו"ד קליין:

מדובר על רשימת ההרשעות והתיקים הפתוחים של העדים. למשל אבי נחשונוב, הוא מדבר בהודעות שלו על סכסוכים בין אנשים, הוא מתחיל להסביר מי מסוכסך עם מי, יש לנו אינטרס לקעקע את האמינות שלו. זה כלי אלמנטרי שבית משפט ששומע את ההוכחות יוכל באמצעותו להעריך מהימנות. העדים האלה הם עדי תביעה, העדות שלהם היא במחלוקת עם ההגנה. ההגנה טוענת שהאנשים האלה שנחקרו שיקרו. מכיוון שהמלאכה שההגנה תבקש מבית המשפט המחוזי זה לקבוע את המהימנות שלהם, בעיני הכי בסיסי ושאנחנו מקבלים כבר עם התיק זה לדעת מה העבר שלהם. אני לא חושב שזה ראוי לכבוד בית משפט להכניס לדיון אנשים שעטופים בשק, שהוא לא יוכל לדעת לגביהם דברים שיעזרו לו בהערכת מהימנות. עבר פלילי של עד שיכול גם לכלול עבירות של עדות שקר, שיבוש הליכי משפט, עבירות מרמה, ולאו דווקא כמו תקיפה או גניבה יכולות להעיד על מהימנות של אדם. אם זה לא היה כלי עבודה שכב' השופט סולברג בפסק הדין בש"פ 1408/11 לא מצליח להבין למה הפרקליטות חושבת שזה לא רלוונטי, הוא כותב שזה גם כתוב בחוק, בפסיקה, ואין אלא לחזור על ההחלטה המפורטת שדוחה את טיעוני הפרקליטות ומעבירה את הרשימה של ההרשעות הקודמות והתיקים הפתוחים. זה כל כך נשמע רע לא לתת את זה, מכיוון שלנו יש שליטה על ההרשעות הקודמות. נניח שהיה עולה עד הגנה, מישהו היה שואל את הפרקליטות למה היא הוציאה את ההרשעות הקודמות שלו? כאשר מטיחים בעד האשמות? אבל אנחנו לא יכולים לקבל מבית משפט? ואנחנו צריכים לשכנע בעניין הרלוונטיות? אם אי פעם היה משהו שהוא חד וברור לי נחרץ, זה שעדי תביעה שאנו רוצים לחלוק על מהימנותם זה א' ב' בעיניי. זה יכול להישמע כאילו למישהו יש משהו להסתיר.

ב"כ המשיבה:

כל הטיעון של חברי התייחס לעדי תביעה באופן כללי, הוא אמר את זה בלשון מאוד ברורה, שבית המשפט צריך לדעת את העבר הפלילי של עד. ב2015 ניתן פסק דין הירשמן, בש"פ 600/15, שמתמודד בדיוק עם הטענה הזו, והוא קבע שלא די בתקווה ספקולטיבית ורחוקה, לא רק על מנת לתת לסנגור, אלא אפילו להצדיק את העיון של בית המשפט באותו עבר פלילי. חברי צריך להראות רלוונטיות, והרלוונטיות לא מתייחסת למהימנות באופן כללי, אלא רלוונטיות כלפי כל עד והקשר שלו לתיק. למשל, סוכנת הנסיעות שתעיד בתיק, מה הרלוונטיות אם יש לה עבר פלילי אם לאו?

עו"ד קליין:

זה לא רק מהימנות, העבר מלמד גם על הסכסוכים של אותם עדי תביעה. אני שומע את דברי בית המשפט שהר"פ לא מלמד מי היה קורבן העבירה כאשר אדם הורשע בעבירה מסוימת ואיני מסכים עם זה מכיוון שמהר"פ אני יכול תוך חמש דקות להגיד על מה מדובר.

<#9#>

החלטה

לפניי בקשה נוספת בנוגע לחומר חקירה, שכן לטענת הסניגורים חרף החלטתי הקודמת נותרו עניינים במחלוקת.

לאחר שהעניין לובן כעולה מהפרוטוקול לעיל, אני קובעת כדלקמן:

בעניין העמדות: קיבלתי את תשובת הפרקליטה שלפיה ההאזנות לדוריאן וסופיה החלו רק ביום 31.8.15, על פי צו בית המשפט, ולכן לא יכולות להיות האזנות מוקדמות יותר.

לגבי העמדות שהוקמו בנוגע לברוך בוקל ואייל בוקל – הודיעה הפרקליטה האם מלבד עמדה 152563/15 היו עמדות נוספות פעילות ביום 29.8.15 לגבי מי משניהם, ותמסור תשובתה לסניגור.

לעניין תקצירי התיקים והאופן שבו אלה הובילו לחוות הדעת המודיעינית: צודק הסניגור כי מתוך תקצירי התיקים שהציג בפניי, לא ניתן להגיע למסקנה שכתובה בחוות הדעת המודיעינית. הפרקליטה הסבירה כי הדבר נובע ככל הנראה מהתבססות של עורך חוות הדעת גם על ידיעות מודיעיניות וגם על מידע שקשור בתיקים שעדיין פתוחים.

תיקים שעדיין פתוחים כפופים לחיסיון, לא בשל חוסר רלוונטיות אלא בשל עצם העובדה שמדובר בחקירה שנמצאת בעיצומה.

לפיכך, תבדוק הפרקליטה מאין הגיע המידע החסר, כלומר: המידע שמרכיב את השורה התחתונה בחוות הדעת שאיננו מופיע בתקצירי התיקים.

ככל שמדובר במידע שניתן לתת אותו – יימסר המידע. ככל שלא ניתן לתת אותו – תסביר הפרקליטה מדוע לא ניתן לתת אותו, האם הוא חוסה תחת חיסיון, האם הוא חלק מתיק פתוח וכו'.

הסניגור הדגים בפניי מספר מקרים שבהם בתקציר התיק עולה שיש אירוע מסוים. בחוות הדעת נקשר אותו אירוע (למשל: העובדה ששניים נעצרו על ידי יחידת הבילוש כשברשותם אקדח והם מתכוונים לבצע רצח), לכך שהכוונה הייתה לרצוח את פלוני. פלוני אינו מופיע במסמך תקציר התיק.

על מנת שהסניגור יוכל לחקור את עורך חוות הדעת על דוכן העדים, ולהעריך האם יש בסיס למסקנות של חוות הדעת כי האירוע הנ"ל קשור בסכסוך שנוגע לנאשמים, עליו לקבל את המידע הדרוש לו כדי להבין את הקישור שעשה קצין המודיעין בין שני הפרטים הנ"ל.

בשלב זה אין בידיו אפשרות לבצע את הקישור או לבחון האם מדובר בקישור הגיוני או סביר.

לכן על המאשימה לבדוק כיצד בוצע הקישור ולראות האם היא יכולה להסביר לסניגור על מה מתבסס קצין המודיעין כאשר ביצע את הקישור.

דומה כי עצם העובדה שהנאשמים והקורבנות משתייכים לשתי קבוצות יריבות, אין די בה כדי לייצר את הקישור בכל מקרה, בלי מידע נוסף, שכן לכל אחת משתי הקבוצות יש אויבים נוספים.

לעניין הפרפרזות: טוענת הפרקליטה כי חוות הדעת המודיעינית, שמפנה לאחר כל שורה למספר ידיעה, היא הפרפרזה. כלומר: קצין המודיעין עבד עם הידיעות, הוא לא הכין פרפרזות נפרדות אלא כל תמצית של ידיעה הוכנס מיידית לחוות הדעת, עם הפנייה למספר הידיעה, ואין מלבד המסמך של חוות הדעת פרפרזות נפרדות. מכאן יש להסיק כי קצין המודיעין שערך את חוות דעת המומחה הוא שערך את הפרפרזות. בהתבסס על דברים אלה, איני יכולה להורות על חשיפת פרפרזות נפרדות, שלא קיימות. ככל שדברים אלה אינם מדויקים, תעדכן הפרקליטה את הסניגור ותשנה עמדתה.

לעניין האיכונים והמזכר של איתי קוקס לא שוכנעתי כי האיכונים הנוספים המתבקשים, שמתייחסים לתיק אחר, רלוונטיים לתיק ביניים. ראשית – יצחק עלפי כלל אינו נמנה על החבורה היריבה לנאשמים בתיק דנן. שנית, כאשר מדובר בחבורות שיש ביניהן יריבויות רבות וסכסוכים רבים, ובהתאם – גם תיקים רבים שבהם נעשים איכונים, לא ניתן לומר שכל איכון שנעשה לכל אחד ששייך לחבורה במסגרת תיק אחר הופך לרלוונטי. לפיכך בנקודה זו איני מורה למסור דבר נוסף.

לעניין הבקשה לקבל גיליון מרשם פלילי של עד – ביקשתי כבר בהחלטה הקודמת להבין מדוע יש רלוונטיות לגבי הגיליונות הספציפיים של העדים הספציפיים. הסנגור משיב שמדובר בכלי חשוב לקעקוע המהימנות של אותם עדים, וכן שמתוך הרישום הפלילי יוכל ללמוד על סכסוכים נוספים. לעניין קעקוע המהימנות באופן כללי, בלי להתייחס למקרה ספציפי, איני מקבלת את הטענה, ובעניין זה אני מפנה לבש"פ 600/15 הירשמן נ' מדינת ישראל [1.2.15] שם נקבע במפורש כי גיליון מרשם פלילי של עד יועבר לעיונו של נאשם רק לאחר שעבר את מסננת הרלוונטיות, ומשנמצא כי יש בו תועלת פוטנציאלית להגנתו (סעיף 6). עוד צוין, כי כאשר מדובר בחומר שהעיון בו, ככזה, כרוך בפגיעה לכאורה בפרטיותם של העדים במשפט, וכן באינטרס השיקום שלהם ובזכותם לקוות, נקבעה נוסחת איזון שלפיה בית המשפט יעיין בחומר שבמחלוקת כאשר הסנגור מצביע על הרלוונטיות של החומר להליך המתנהל נגד מרשו, וכאשר שוכנע בית המשפט כי על פני הדברים קיימת אפשרות שחורגת מגדר תקווה ספקולטיבית ורחוקה שתהיה בחומר תועלת להגנת הנאשם, יוכל להחליט. עוד נקבע כי בית המשפט ימנע מלעיין בחומר כאשר כבר על פני הדברים נראה כי אין זיקה בין החומר לבין השאלות שעשויות להיות במחלוקת, או שהזיקה היא רחוקה ושולית. במקרה שלפניי, לא שמעתי מדוע עצם קיומו של רישום פלילי יכול להיות רלוונטי, מעבר להכתמה כללית של אדם, ואיני מקבלת את הטענה שמתוך הרישום הפלילי ניתן יהיה ללמוד על סכסוכים ספציפיים. ניתן ללמוד על סכסוכים ספציפיים גם בדרכים אחרות, שפתוחות לציבור.

לפיכך, איני מורה על העברת גיליונות הרישום הפלילי מעבר למה שכבר התייחסתי בהחלטתי הקודמת.

אני מקווה שבכך תמו כל הסוגיות של חומר החקירה בתיק.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"א אב תשע"ו, 25/08/2016 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיבה:

ברצוני לעדכן כי קיבלתי כעת תשובה שביום 29.8.15 לא היו בכלל עמדות פעילות לגבי אייל וברוך בוקל. כך גם ב30.8.15 – לא היו עמדות פעילות, כפי שצוין במזכר שהועבר להגנה, ולא היו עמדות מעבר לאותה עמדה שצוינה. תשובה זו נמסרה לי מהקמ"ן איתן זיו, קצין מודיעין שנתן את המסמכים שהוגשו לחברי בנושא זה.