11 יולי 2018

עניינה של התביעה החלטת הנתבע מיום 21.3.16 (נספח לכתב התביעה), לפיה לצורך חישוב דמי הלידה של התובעת לא הוכרו תקופות עבודה להן טענה בבית ההוצאה "זרקור" ובבית הספר "עלי באר". זאת, לאחר שהנתבע לא הכיר בכך שהיו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לגופים האמורים.

עיקרי העובדות וההליך המשפטי

1. התובעת ילידת 1990.
2. ביום 24.7.15 ילדה התובעת בשעה טובה.
3. התובעת פנתה לנתבע בתביעה לדמי לידה. בטופס התביעה ציינה התובעת שמות שבעה מעסיקים שונים אצלם עבדה, לטענתה, קודם ללידה, מרביתם מוסדות הוראה וחינוך.
4. כאמור, החליט הנתבע כי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לבין "זרקור הוצאה לאור" (להלן: "זרקור"), ובינה לבין "סמינר בית יעקב עלי באר" (להלן: "עלי באר"). יתר המעסיקים שמנתה התובעת הוכרו לצורך חישוב דמי הלידה.

החלטה זו היא נשוא התביעה שלפנינו.

1. במסגרת ישיבת ההוכחות בתיק העידה התובעת.

טענות הצדדים

1. התובעת טוענת, כי היא עובדת בעיתון זרקור, מהבית, מיום 1.2.15 ועד היום. התובעת אחראית על כתיבת מדורים קבועים לעיתון ומקבלת שכר לפי היקף העבודה. התובעת מקבלת תלושי שכר מזרקור.

בנוסף לעבודה בזרקור עבדה התובעת בתיכון עלי באר, עבודה לפי פרויקטים המבוצעים לפי דרישת בית הספר. בשנת 2015 התובעת כתבה פעמיים תכניות למחנה קיץ. העבודה מהבית. מדובר בעבודה שחוזרת על עצמה מדי שנה ואינה חד פעמית.

הדיווח על התובעת לרשויות המס היה כעל עובדת שכירה. לתובעת אין כל קשרי משפחה למעסיקים אלה. התובעת אף אינה עצמאית ולא פתחה תיק ברשויות המס ככזו. העובדה שהתובעת ביצעה את העבודה מהבית וקיבלה שכר לפי תוצרת אינה שוללת את קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים.

1. לטענת הנתבע, לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לזרקור ולעלי באר. העבודה בעלי באר לא הייתה קבועה. מדובר בעבודה חד פעמית של 7 שעות, מהבית, לא נלקחה עובדת מחליפה תחת התובעת ולא שולמו לה זכויות סוציאליות.

אף לעניין זרקור לא שררו יחסי עובד ומעסיק: לא נערך חוזה העסקה, התשלום היה בהתאם לתפוקה, התובעת עבדה מהבית בזמנה הפנוי, מהמחשב האישי שלה, ולא נשכרה עובדת אחרת תחתיה כאשר שהתה בחופשת לידה. לא שולמו לתובעת זכויות סוציאליות בתקופת ההתקשרות. התובעת עבדה כעצמאית, פרילנסרית. אין לראות את התובעת כעובדת שכירה והתובעת אף לא שילמה דמי ביטוח כעצמאית ולא צברה תקופת אכשרה כעצמאית המזכה בתשלום דמי לידה.

תלושי השכר אינם מהווים ראיה לקיום יחסי עובד ומעסיק. תנאי עבודתה של התובעת עונים להגדרת "עצמאי" בהתאם לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) תשל"ב- 1972.

דיון והכרעה

1. סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, מגדיר "עובד" כדלקמן:

"עובד - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיק יחס של עובד-מעסיק ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה, הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד נכד אח או אחות"

1. שאלת בחינת קיומם של יחסי עובד - מעסיק נדונה בפסיקה ענפה של בתי הדין לעבודה. בתוך כך, התפתחו מבחנים שונים לקביעת מעמדו של אדם כ"עובד". בהקשר זה נפסק כי:

"היות אדם 'עובד' הוא דבר הקרוב לסטטוס, ומעמד זה אינו נקבע על-ידי הצדדים, או מי מהם, אלא על פי נסיבות העניין, כהווייתן. הקובע הוא אפוא מהות היחסים שנוצרו למעשה, ולאו דווקא רצונם של הצדדים, מאחר ש'אין זה מעבר למציאות המשפטית ששניים יתכוונו מראש לתוצאה משפטית מסוימת, אך למעשה לא ישיגוה'".

ע"ע (ארצי) 283/99 שמעון ברק - הקריות בע"מ ואח', פד"ע לה 641 (2000).

1. בהתאם להלכה הפסוקה, המבחן העיקרי לקביעת מעמדו של אדם כ"עובד", הוא המבחן המעורב. במסגרת זאת נקבע מבחן מרכזי, "מבחן ההשתלבות", הבוחן את השתלבותו של "העובד" במפעלו של "המעסיק", על שני פניו - החיובי והשלילי. הפן החיובי בוחן קיומו של מקום עבודה, כגון מפעל יצרני לשירותים או אחר, שניתן להשתלב בו, כאשר הפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של מקום העבודה. על מבצע העבודה להיות חלק בלתי נפרד מן המערך הארגוני הרגיל של המפעל. בפן השלילי יש לבחון האם האדם בו מדובר אינו בעל עסק משלו המספק שירותים למפעל כגורם חיצוני.

כן נשקלים מבחני משנה נוספים, בהם מבחן הפיקוח, שאלת קיומו של קשר אישי בין הצדדים, אופן תשלום השכר וניכוי המסים. בין היתר, תישקל השאלה האם שולם השכר באמצעות תלוש שכר כחלק ממכלול השיקולים, ולא כשיקול מכריע ומרכזי.

ראו, בין היתר: דב"ע (ארצי) לד/3-9 אדמון – מדינת ישראל, פד"ע ה 169 (1974); דב"ע (ארצי) לא/3-27 עיריית נתניה-בירגר, פד"ע ג 177 (1971); ע"ע (ארצי) 300267/98 יוסף טויטו- מ.ש.ב. הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע"מ פד"ע לז 354; ע"ע (ארצי) 300021/98 טריינין - חריש, (7.3.02); (ע"ע (ארצי) 14122-07-10 מכללת רמת גן - פרייס, (13.09.12).

1. בענייננו, בחינת הסממנים המאפיינים את מערכת היחסים שהתקיימה בין התובעת לזרקור, כמו גם לעלי באר, שקילתם ואיזונם, מובילים למסקנה כי לא הוכח שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק, וזאת מן הנימוקים העיקריים הבאים:
   1. עבודתה של התובעת בעלי באר הייתה בפרויקט בודד, משך פרק זמן מצומצם, 7 שעות (נ/2, שורות 56- 65). מדובר בעבודה שהתובעת ביצעה בזמנה החופשי מביתה, ולא בחצרי בית הספר. התמורה שהתקבלה הותנתה בתפוקה בפועל.

לא נטען, אף לא הוכח, כי התובעת קיבלה זכויות סוציאליות כלשהן מעלי באר.

• 1. התובעת עצמה העידה, בהקשר זה, כי (ההדגשות אינן במקור):

"ש. את רושמת בשאלון כי מדובר בעבודה חד פעמית, שאת לא מתכוונת לחזור לאחר חופשת לידה, עבדת מהבית, אין ממונה שאחראי עליך מבחינת היעדרויות ושעות העבודה. עבדת בסה"כ יומיים מהבית, בשעות שלך. אין תשלום עבור תנאים סוציאליים, אין תשלום עבור חופשה או מחלה, מדוע את חושבת שאת בתפקיד זה נחשבת לשכירה?

ת. כי משולם לי בתלוש. זה לא נכון שזה חד פעמי לגמרי. זה חזר על עצמו בכל שנה, פעמיים בשנה. אני כותבת להם גם בחורף הזה. ואני הולכת לכתוב להם עכשיו שוב, לקראת הקיץ.

ש. את מחויבת לכתוב להם?

ת. מחויבת לא. זה לא חובה, אם יש לי איזה שהוא משהו. אני די מחויבת להם. הם לא יתבעו אותי, אבל יש לי מחויבת. אני הכותבת שלהם והם צריכים אותי בזמנים האלה.

ש. בהנחה ולא היית כותבת את התוכנית שהיית צריכה לעשות, היית מקבלת על זה שכר?

ת. לא". (עמוד 4 שורות 11- 21).

• 1. אף עבודת התובעת בזרקור הייתה עבודה חלקית, לצד עבודתה העיקרית בהוראה. התמורה בצידה שולמה עבור תפוקה, שני מדורים שהתובעת כתבה לעיתון (עמוד 4 שורות 31- 33). התובעת לא קיבלה זכויות סוציאליות (עמוד 5 שורות 8- 12), ועבדה מביתה, בזמנה הפנוי. לא סופקו לתובעת כלי עבודה, כגון מחשב נייד.
  2. בשאלון לבדיקת יחסי עובד ומעביד שמילא זרקור (נ/4, עמוד 4 שאלה 3ג) נכתב: "מועסק בשכר סופרים ללא יחסי עובד מעביד". משמע, אף זרקור לא תפס את ההתקשרות בין הצדדים כיחסי עובד ומעסיק. התובעת עצמה אמרה, בחקירתה לפני חוקר הנתבע, כי זרקור לא מצא לה מחליפה לתקופת חופשת הלידה ולכן נדרשה לספק תפוקה מוגברת של כתיבה קודם ללידה (נ/2, שורות 52- 55).
  3. בהקשר זה ראו, לשם השוואה, עניין עע (ארצי) 300274/96 שאול צדקא - מדינת ישראל - גלי צהל, (16.10.01), שם נדון עניינו של עיתונאי שעבד משך כשמונה שנים ככתב בחו"ל עבור גל"צ, ובית הדין התחבט ארוכות במעמדו, האם עובד אם לאו. קל וחומר כי בענייננו, שעה שמדובר בהתקשרות חלקית מאד, משך תקופה לא ממושכת באופן יחסי וללא חוזה או התחייבות עתידית, לא שררו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים.
  4. אין די בעובדה שלא קיימים יחסי משפחה בין התובעת לבין זרקור ועלי באר, ובכך ששכרה שולם לה באמצעות תלושי שכר, כדי לבסס יחסי עובד ומעסיק, שעה שמרבית הסממנים מעידים שלא שררו כאלה.

1. לאור כל האמור, לא הוכח כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לעלי באר ולזרקור. התביעה נדחית.
2. מאחר שהתובעת יוצגה על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשע"ח, (11 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.