כללי

1. מונחת לפניי בקשה למתן הוראות בדבר מכירת זכויות חברת אליענה אור בע"מ (בפירוק) לבניית נכס ברחוב פוריה 5 (להלן: "הממכר"). את הבקשה הגישו עורכי הדין ארז ופינס שמונו לכונסי הנכסים לממכר (להלן: "כונסי הנכסים"). יצוין כי החברה עצמה נקלעה להליכי פירוק במסגרת הליכי חדלות הפירעון של חברות מקבוצת ענבל אור ועו"ד ארז מונה לבעל התפקיד באלה.
2. אציין בקצרה את השתלשלות העניינים; כונסי הנכסים פרסמו הזמנה להציע הצעות לממכר אשר לגביו ניתנו לבעלי התפקיד הערכת שווי כדלהלן: במימוש הממכר בשוק חופשי שווי הממכר עומד על סך של 2,940,000₪ ובמימוש מהיר שווי הממכר עומד על סך של 2,610,000₪. עד למועד אחרון להגשת ההצעות אשר נקבע ליום 8.3.17 הוגשו שש הצעות. ביום 23.3.17 קיימו כונסי הנכסים התמחרות. במהלך ההתמחרות העלה מר עודד מודן את הצעתו והעמידה על סך 2,550,000 אשר בסיום ההתמחרות הייתה ההצעה הגבוהה ביותר. בתום ההתמחרות הסכים מר מודן להעלות את הצעתו לסך של 2,568,000₪ (להלן: "הצעת מודן"). ביום 28.3.17 הגיש מר שרון חסון הצעה לרכישת הממכר על סך 2,950,000 ₪ (להלן: "הצעת חסון"), קרי הצעתו עולה בשיעור של 15% על הצעת מודן. כונסי הנכסים פנו למר מודן והודיעו לו על הצעת חסון. מר מודן במכתבו לפניית הכונסים, המצורף כנספח 4 לבקשה, הבהיר לכונסי הנכסים כי הוא סבור שראוי לאשר את הצעתו וכי אין לקבל את הצעת חסון. כן ביקש מר מודן כי ככל והצעתו לא תוכר כהצעה הזוכה, יתאפשר לו להביא את דבריו בפני בית המשפט.
3. על רקע דברים אלו הונחה הבקשה שלפניי.

עמדות הצדדים

1. כונסי הנכסים ביקשו הוראות מבית המשפט באשר לפתיחת הליך ההתמחרות. בבקשה הוצגו על ידם לבית המשפט מספר היבטים הדרושים לעניין: הצעת חסון גבוהה בכ15% מהצעת מודן; הצעת חסון גבוהה מהערכת שווי הנכס במימוש בשוק חופשי; הצעת מודן נמוכה מהערכת שווי הנכס במימוש מהיר.
2. עמדת מודן בתגובתו היא שאין לפתוח את הליכי המכר או לקבל את הצעת חסון וזאת בין היתר מהטעמים הבאים: הפער שבין הצעת מודן להערכת השווי זניח; הליך ההתמחרות הסתים בתום מועד הארכה שהתבקש על ידי כונסי הנכסים; מר חסון כלל לא הגיש הצעה ולא השתתף בהתמחרות.
3. עמדת חסון בתגובתו הנתמכת בתצהיר, היא שיש להורות לכונסי הנכסים להתקשר עמו בהסכם למכירת הממכר, במחיר שהוצע בהצעתו, זאת בין היתר מהטעמים הבאים: הוא נחשף להליכי ההתמחרות בנכס רק ביום 27.3.17, קרי, רק לאחר סיום הליך ההתמחרות; הצעתו גבוהה מהצעת מודן בכ15%; הצעת מודן נמוכה מהערכת השווי למימוש בהליך מהיר שבוצע לממכר; הליך ההתמחרות אינו כפוף לדיני המכרזים; עו"ד בלומנפלד, ממשרדו של עו"ד פינס ובאת כוח מטעם הנושה המבוטח, הבהירה למר מודן כי ייתכן וההצעה כלל לא תוגש לבית המשפט עקב העובדה שהיא נמוכה. כן מטעים מר חסון בסעיף 17 לתגובתו כי "מיעוט המשתתפים בהליך ההתמחרות וגובהן הנמוך של ההצעות אינו מצדיק התעקשות על מכירה למציע הגבוה ביותר...".

פתיחת הליך התמחרות

1. השאלה העומדת לפתחו של בית המשפט היא האם מתקיימים בעניינו התנאים לפתיחת הליך התמחרות שהסתיים. בסוגיות מעין אלו על בית המשפט לאזן בין עקרון סופיות הליכי המכר וצפיות הצדדים לבין עקרון השאת הנשייה.

אפנה לסיכום ההלכה בהקשר זה שנקבעה בע"א 509/00 לוי נ' ברכה פ"ד נה(4), 410 בעמ' 427 שלפיה אין ליתן יתרון בלתי הוגן למציע אחד לעומת האחרים בכך שיגיש הצעה מאוחרת ותוך פגיעה בציפייה הלגיטימית לסופיות הליך המכירה. ההלכה הפסוקה הורתה שהגם ששיעור התמורה והשאתה היא בעלת משקל ניכר, אזי היא אינה חזות הכל ולא ניתן לשלול את דחייתה מפני הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הזוכה. היטיבה לתאר זאת השופטת נאור (כתוארה אז) ברע"א 7311/10 יהודה כהן נ' יצחק דדון (פורסם בנבו ביום 19.6.11) בפסקה 16 (להלן: "עניין כהן"):

"השיקול של השאת התמורה לקופת הנושים אינו חזות הכל. התמורה הנוספת בהצעת הצעות המאוחרות אינה משמעותית באופן יחסי, וגם גם התועלת ממנה למבקשים, וודאי שאין בה כדי להתגבר העל הפגיעה באינטרס הציפייה וההסתמכות של מר נחמני, הזוכה, שחתם על הסכם המכר והשלים את התמורה, ועל הפגיעה האפשרית באמון הציבור בהליכי פשיטת רגל.

(ההדגשה אינה במקור – א.א)

עקרון סופיות המכר הוכר אפוא כאבן יסוד שיש ליתן לו משקל ניכר. אפנה בהקשר זה לדברי בית המשפט העליון בע"א 3301/08 מנשה פטל נ' נאוה שגב (פורסם בנבו ביום 23.8.09) בפסקה 57:

"מימוש נכס לצורך מכירתו בהליך של פשיטת רגל נועד להשיג מטרה אחרת והיא השגת התמורה הגבוה ביותר האפשרית לצורך פירעון חובו של החייב לנושים... לצד המטרה של מקסום הרווחים לנושים קיים עקרון נוסף בעל חשיבות רבה, עקרון זה ידוע כעקרון סופיות הליכי המכר".

(ההדגשה אינה במקור – א.א)

לאחרונה נדרשתי לבחינת מכירות נכסים בהליכי כינוס נכסים שבהם הגעתי לידי מסקנה שהתמורה אינה חזות הכל: האחד הוא תיק פר"ק 32206-09-16 (מחוזי ת"א) נכסי משפחת פישמן בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 14.3.17) (להלן: "עניין מוניטין") והשני תיק פרק 25127-05-15 (מחוזי ת"א) מועדון ספורט רמת השרון בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 15.11.16).

מן הכלל אל הפרט

1. סבורני שאין בהצעת חסון טעם מהותי לפתיחת הליך ההתמחרות ואנמק;

ככל על מנת שבית המשפט יפתח מחדש התמחרות צריכה ההצעה המאוחרת להיות בעלת יתרונות ניכרים לאין שיעור מההצעה הזוכה בהתמחרות. אין רשימת קריטריונים סגורה לעניין זה והדבר תלוי בין היתר: בפרטי ההצעות, המציעים, הניצעים, תנאי התשלום, חוות הדעת השמאיות. אפנה לדוגמא לכך שברע"א 338/83 חפציבה חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' המפרקים של ככר לוינסקי בע"מ - בפירוק, פ"ד מא (3), 449 (להלן: "עניין חפציבה"), נקבע שהסף המהותי לפתיחת ההתמחרות עמד פער בין ההצעה הזוכה לבין החדשה על 25%. בענייננו הפער שבין הצעת מודן לבין הצעת חסון עומד על כ-15% בלבד שאינו מהותי. אמנם בעניין מוניטין לעיל היה הפער 15% אך היו שם טעמים נוספים שלא לאשר את ההצעה הגבוהה. משכך, אין בפער הקיים כשלעצמו כדי להצדיק פתיחת ההתמחרות.

זאת ועוד;

1. קבלת הצעת חסון תהווה פגיעה שלא בצדק במוסד אישור מכר נכסים בבית המשפט בכלל, ובאינטרס ההסתמכות והציפייה הלגיטימית של מר מודן בפרט. יפים בהקשר זה דברי בית המשפט בעניין חפציבה וכמות שאומץ בעניין כהן, שם בפסקה 16:

"פתיחת מכרז בשל קיומה של הצעה גבוהה במעט מערער את אמון הציבור בסופיותם של מכרזים על ידי מפרקים ועלול לגרום נזק רב לנושים, בהרתעת משתתפים בכוח להשקיע עמל ומשאבים, כאשר אין בטחון סביר בזכייתם".

1. נסיבות המקרה שלפניי אף קיצוניות יותר שכן מר חסון כלל לא הגיש הצעה במועד וכלל לא השתתף בהליך ההתמחרות ומבלי שניתן הסבר ענייני לכך. אם נקבל את בקשתו עלול הדבר להוות צוהר לקבלת הצעות שהוגשו על ידי מציעים שלא השתתפו כלל בהליכי ההתמחרות ולפגיעה באמון הציבור במוסד המכירה בהליכי בית המשפט. ער אני לטענת מר חסון כי הוא נחשף לממכר רק לאחר סיום הליך ההתמחרות אך לטעמי אין באי התקיימות שיהוי סובייקטיבי בכדי לבטל את השיהוי האובייקטיבי. כן ער אני לטענת חסון בדבר מיעוט המשתתפים בהליך ההתמחרות אך גם בה אין בכדי לשנות מסקנתי זו. אוסיף שקבלת הצעת חסון חותרת תחת ההלכה הפסוקה עליה עמדתי לעיל וכן תקשה מאד על בעלי תפקיד לגייס מתעניינים אפשריים בהליכי מכירה של נכסים, נוכח החשש שלאחר שייתנו את הצעותיהם, יאמירו את אלה במסגרת התמחרות ויתנו

"חשיבותו של עקרון זה מן הבחינה הציבורית הינה במניעת מצב בו מציע ימצא עצמו חשוף לאפשרות שזכייתו תבוטל בשל טענות שונות הנוגעות למכר, מצב שעלול להביא לתוצאות שליליות שכן מציעים יירתעו מלקחת חלק בהליכי מכר כאלו ולסכן את כספם. לנושים אף אינטרס כי מספר רב של מציעים ישתתפו בהליכי המכירה, דבר שיגדיל את התחרות ואת האפשרות להשיג תמורה גבוהה"

לאור כל האמור לעיל לא ראיתי לנכון את ההצעה הטובה ביותר, אזי מאן דהו ינצל את פער הזמנים שבין תום הדיון לבין מתן ההכרעה כדי לזכות במכירה, וכמות שנאמר בעניין פטל שם בפסקה 57:לאפשר את קבלת הצעת חסון או לפתוח את המכירה להתמחרות חדשה. בנסיבות המקרה אני מאשר את המכירה למר מודן ובהתאם לתנאי ההתקשרות עמו ומסמיך את בעלי התפקיד לבצע את הדרוש לשם מימושה.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ז, 30 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.