התובע יליד 1960, נפגע בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 24.9.13.

התאונה הינה תאונת עבודה והתובע פנה למוסד לביטוח לאומי בתביעה בגין פגיעה בעבודה.

ב"כ הצדדים הגישו תחשיבי נזק מפורטים, להם צורפו מסמכים רבים הרלבנטיים לבחינת היקף הפגיעה בתובע ושיעור הפיצוי הראוי שיש לפסוק לתובע בגין התאונה.

לאחר שעיינתי בכלל החומר שהוגש לתיק בית המשפט ולאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים בתחשיבי הנזק שהוגשו, להלן הצעת בית המשפט לפשרה:

הנכות הרפואית

ביום 9.12.15 נבדק התובע על ידי וועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי אשר קבעה כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 2.5% .

החלטת הוועדה הרפואית מהווה קביעה על פי דין של הנכות הרפואית.

עיון בהחלטת הוועדה הרפואית מעלה, כי הנכות נקבעה עקב ממצא תחושתי בשוק רגל שמאל לפי תקנה 32(1)א1 (רבע).

כמו כן, נקבעו לתובע נכויות זמניות כדלקמן:

מיום 1.11.13 עד ליום 31.12.13 30% נכות.

מיום 1.1.14 עד ליום 31.3.14 15% נכות.

הנכות התפקודית

התובע עבד באופן קבוע כאב בית בבית ספר ובסמוך לפני התאונה החל לעבוד גם בפרויקט שיפוץ של מזכירות הישוב.

ב"כ התובע מפרט בתחשיב הנזק את הטיפול הרפואי שניתן לתובע לאחר התאונה תוך הפנייה לתיעוד הרפואי. מנגד, לעמדת ב"כ הנתבעת התובע לא נפגע בתאונה באופן משמעותי.

עיינתי במסמכים הנוגעים לבדיקות ולטיפול הרפואי שניתן לתובע וכן בבדיקותיו של התובע בוועדות הרפואיות השונות במוסד לביטוח לאומי, אשר התייחסו גם לטענות התובע לפגיעה בתחומים נוספים מלבד התחום הנוירולוגי. בסופו של דבר, ניתנה החלטתה של הוועדה הרפואית לעררים והחלטה זו מהווה כאמור קביעה של הנכות על פי דין.

לא היה מקום לצרף לתיק חוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטריה ויש להתעלם מחוות הדעת אשר עליה מבקש התובע להסתמך.

בהתחשב בטיב הנכות שנקבעה לתובע ובשים לב לגילו ולעיסוקו, נראה כי יש בנכות כדי להוות פגיעה תפקודית מסוימת בתובע, אולם בדומה לשיעור הנכות פגיעה זו הינה נמוכה עד מזערית. כך גם יש לציין, כי במרבית המקרים ובפרט בעת שנקבעת נכות רפואית בשיעור דומה לזו שנקבעה לתובע, לא ניתן להלום באופן מלא את שיעור הנכות הרפואית לשיעור הנכות התפקודית, שכן השפעתה של הנכות יכולה להשתנות במישורי החיים והתפקוד השונים (בעבודה, בבית ועוד) וכן בתקופות שונות.

עם זאת, בכל מקרה ניתן להניח, בשלב זה ולצרכי פשרה, כי השפעה כזו קיימת וכי מדובר בהשפעה נמוכה.

הפסדי שכר לעבר

לצרכי הצעת הפשרה בחנתי את תלושי השכר ואת המסמכים שהוגשו על ידי התובע לעניין הערכת גובה השכר וכושר ההשתכרות. כך גם נתתי דעתי לתחום העיסוק של התובע כאב בית בבית ספר וכן לטענה לפיה התובע יכול לעבוד גם בחופשים והיה מעונין לעבוד בתקופה הסמוכה לאחר התאונה בשיפוץ מבנה המזכירות בישוב.

בהקשר זה קיימת בין הצדדים מחלוקת לגבי התקופה בה נעדר התובע מעבודה בגין פגיעתו בתאונה.

התובע מפנה לאישור המעסיק לפיו הוא נעדר מעבודה לאחר התאונה וחזר לעבודתו רק ביום 22.12.13. כמו כן, מפנה התובע למסמכים הנוגעים לתחילת עבודתו בשיפוצים, עבודה אשר לפי הנטען נאלץ להפסיקה ובשל כך סבל מהפסד שכר נוסף מעבר להפסד הנובע מעבודתו הרגילה.

הנתבעת טוענת, כי לא ברור מדוע טוען התובע לתקופת אי כושר ארוכה ובהקשר זה מפנה להחלטת המוסד לביטוח לאומי שלא לשלם לתובע דמי פגיעה בגין תקופת ההיעדרות מיום 1.11.13 ועד ליום 23.12.13.

לעניין הערכת הפיצוי בגין הפסד שכר לעבר, יש לתת את הדעת גם לפירוט המובא בהודעה על תשלום דמי פגיעה, לרבות בסיס השכר עליו מבוסס תחשיב תשלום דמי הפגיעה וסכום דמי הפגיעה, אותו יש לנכות מסכום הפיצוי המגיע לתובע בגין הפסד שכר.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוגשו הנוגעים לעניין זה, אני מוצא להמליץ על פיצוי בסך של 6,000 ₪, בגין הפסדי השכר וזאת בנוסף ומעבר לדמי הפגיעה בסך של 6,050 ₪ אשר שולמו לתובע.

הפסדי שכר לעתיד וזכויות נלוות

לטענת התובע, הפגיעה בתאונה עתידה לפגוע בשכרו העתידי ובקשר לכך מבסס ב"כ התובע את תחשיב הנזק לעניין הפיצוי בגין הפסדי שכר בעתיד על נכות תפקודית בשיעור 20% כך שנוכח גילו של התובע ושיעור ההיוון מעמיד ב"כ התובע את הפיצוי הנדרש על סך של כ- 150,000 ₪.

מנגד, לפי עמדת ב"כ הנתבעת לתובע לא נגרמה כל פגיעה תפקודית המביאה לפגיעה בכושר ההשתכרות ובפועל לא חלה ירידה בשכרו לאחר התאונה. לפיכך, הנתבעת אינה מציעה פיצוי כלשהו בגין הפסדי שכר עתידי.

בשים לב לשיעור הנכות הרפואית שנקבעה לתובע ובהתחשב בטענות שני הצדדים לעניין הפגיעה התפקודית לרבות בשאלת השפעת התאונה על גובה השכר עד היום, בהתחשב בגילו של התובע, בגובה השכר קודם לתאונה וכן בהתחשב בתוספת הנדרשת בגין אובדן זכויות נלוות לרבות הפרשות לפנסיה: סך גלובלי של 17,000 ₪.

עזרת צד ג' לעבר

בהתחשב בצורך בסיוע מסוים מהזולת בתקופת אי כושר, לרבות נוכח הנכויות הזמניות שנקבעו לתובע, וכן בהתחשב בעזרה מינימלית בשל קיומה של נכות רפואית (אשר מכל מקום הינה מזערית) ממועד התאונה ועד היום: סך 4,000 ₪.

עזרת צד ג' לעתיד

בשל קיומה של נכות רפואית (אשר מכל מקום הינה מזערית), אשר ייתכן ותוביל לצורך בקבלת סיוע קל מעת לעת, לרבות בביצוע עבודות בבית, ובדרך של אומדנה: סך גלובלי של 3,500 ₪.

הוצאות כלליות (בטיפולים, רפואיות, נסיעות, ניידות וכו') לעבר

לתובע היו הוצאות כספיות הקשורות לקבלת טיפולים ובדיקות רפואיות וכן לעניין נסיעות לבדיקות ולקבלת טיפול. עם זאת, בכל הנוגע להוצאות רפואיות נטענות יש להתחשב בקיומו של כיסוי לפי חוק בריאות ממלכתית. ביחס להוצאות כספיות נוספות יש להתחשב גם באפשרות לקבלת החזר מהמוסד לביטוח לאומי נוכח העובדה כי מדובר בתאונת עבודה. לעניין שיעור הפיצוי במרכיב כללי זה, יש לתת את הדעת להיקף הבדיקות הרפואיות והטיפולים השונים והצורך בנסיעה אליהם וכן בטיב הפגיעה בגינה נקבעה נכות אשר יכולה להוות מרכיב בבחינת שאלת קיומן של הוצאות כספיות בקשר לניידות.

בהתחשב באמור לעיל, בשים לב להוצאות שהיו לתובע בסמוך לאחר התאונה וכן בתקופה שחלפה ממועד התאונה ועד היום, מוצע סך של 3,000 ₪.

הוצאות כלליות (בטיפולים, רפואיות, נסיעות, ניידות וכו') לעתיד

מוצע סך של 3,000 ₪.

כאב וסבל

לבית המשפט נתון שיקול דעת בהערכת הפיצוי המגיע בגין כאב וסבל, עד תקרת הפיצוי הקבוע לעניין זה. בהתחשב באופי הפגיעה בתובע, קיומה של נכות רפואית והשלכותיה, ובהתחשב במכלול הנסיבות: סך של 10,000 ₪.

ניכויים

דמי הפגיעה נלקחו בחשבון בהצעת הפיצוי בגין הפסדי שכר לעבר.

יש לנכות סכום נוסף, בסך 5,205 ₪ תגמולים ששולמו בגין נכות.

סה"כ: 41,300 ₪.

לסך זה יש להוסיף החזר הוצאות ושכ"ט עו"ד כמקובל.

ב"כ הצדדים יבואו ביניהם בדברים בניסיון לקדם המו"מ לפשרה ויגישו הודעת עדכון עד ליום 13.7.17.

הדיון הקבוע מבוטל.

התיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 13.7.17.

המזכירות תודיע לב"כ הצדדים בהקדם.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ז, 20 מאי 2017, מוצ"ש, בהעדר הצדדים.