1. התובע הגיש תביעה ע"ס 14,467 ₪ כנגד הנתבעים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו מדגם סובארו מ.ר. 28-004-60 (להלן: "הסובארו") כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 1/11/15 בין הסובארו לבין רכב אחר מדגם סיטרואן מ.ר. 61-269-64 (להלן: "הסיטרואן") אשר היה נהוג ע"י הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") בכביש 70 מכיוון יגור לכיוון צומת סומך (להלן: "התאונה").

2. התובע טען בתביעתו שעובר לאירוע התאונה הוא נהג בסובארו בכביש 75 (צריך להיות 70) לכיוון קרית אתא, כאשר רכב הנתבע פגע בסובארו בחלקו האחורי.

3. הנתבעים טענו בסעיף 6.3 של כתב ההגנה כי התאונה אירעה כאשר רכב התובע עקף את רכב הנתבעים עקיפה מסוכנת מימין ושלא כדין ולפתע בלם בפזיזות וחוסר זהירות ובכך גרם להתרחשות התאונה ברשלנותו.

4. התובע העיד ותיאר את אופן התרחשות התאונה (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 9-21) כדלקמן:

"נסעתי לכיוון קרית אתא. הייתי צריך להגיע לרופא גב בקרית אתא.

באתי מחיפה. אני גר בחיפה ברחוב עובדיה.

נסעתי בנתיב שמאלי כדי לפנות, היה שם פקק, עצרתי לפני הפקק וקיבלתי מכה.

בכביש היה נתיב אחד שפונה לקרית אתא ועוד 2 או 3 נתיבים ממשיכים ישר.

אני נסעתי בנתיב השמאלי של 3 נתיבים ורציתי לעבור לנתיב של קרית אתא.

היה פקק בנתיב הרביעי שפונה לקרית אתא.

אפילו הפקק של הנתיב של קרית אתא הגיע עד הנתיב שלי.

התחלתי לעצור, לפני מרחוק ראיתי שיש רמזור אדום לכל 4 הנתיבים.

התחלתי לעצור וקיבלתי מכה מאחור.

הייתי די רחוק מהרמזור, כ-150, 200 מ', עד כמה שזכור לי.

הייתי ברכב לבד.

הנתבע היה עם 3, 4 חברים.

לא ראיתי באיזה מסלול הנתבע נסע, הוא היה מאחורי."

5. הנתבע העיד ותיאר את אופן התרחשות התאונה (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 19-33) כדלקמן:

"באותו יום נסענו מכיוון יגור לכיון סומך. בצומת זבולון יש 3 נתיבים שממשיכים ישר לכיוון סומך ועוד שניים שפונים שמאלה לכיוון קרית אתא.

הבן אדם נסע במסלול הימיני אחרון, אני נסעתי במסלול השמאלי אחרון שממשיך לכיוון סומך חזרה הביתה לשפרעם.

צומת הוא מרומזר וכאשר הגעתי לצומת הרמזור היה ירוק ומותר לנסוע שם 80, 90 קמ"ש.

הנהג האחר היה במסלול הימיני אחרון שנוסע ישר לכיוון סומך.

בדיוק לפני הצומת לא יודע מה הוא החליט, מה היה לו בראש, אולי הוא מפספס את הצומת ואז הוא צריך לנסוע הרבה קדימה על מנת להסתובב ולחזור, הוא חתך את שלושת המסלולים עם ברקס כדי להספיק להגיע לרמזור האדום שפונה לקרית אתא, אבל עד שהוא הגיע למסלול שלי כאשר ראיתי אותו עוקף ולא הספקתי לעצור, פגעתי בו בצד השמאלי אחורי, הוא רק נכנס למסלול שלי ואני רציתי לעצור, אבל נסעתי 90 קמ"ש ועד שהספקתי לראות ולשים לב שהוא חותך 3 מסלולים לא הספקתי לעצור.

הרכב שלי נפגע בחזית בצד ימיני מקדימה.

לאחר התאונה עמדנו אחרי הצומת בצד ימין. היו לי עובדים ברכב. החלפנו פרטים והגיעה ניידת. יש לי את הפרטים של השוטר בשם נבואני."

6. הצדדים חלוקים ביניהם בעיקר בשאלת האחריות.

דיון והכרעה בשאלת האחריות:

7. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ובחנתי את גרסאותיהם, אני מעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסתו של הנתבע וזאת מהנימוקים הבאים:

א. הנתבעים לא הוכיחו כי באותו קטע כביש לקראת הרמזור של צומת קריית אתא אכן קיימים 5 נתיבים, 3 נוסעים לכיוון ישר לכיוון צומת סומך ושניים פונים שמאלה לכיוון קרית אתא.

על מנת לתמוך בגרסת הנתבע, הוא היה מחוייב להוכיח שאכן באותו קטע כביש ישנם 3 מסלולים שנוסעים ישר.

ב. עפ"י העדויות, ברכבו של הנתבע נסעו 3 נוסעים נוספים והנתבעים לא ראו לנכון להזמין ולו עד אחד על מנת לתמוך בגרסת הנתבע, דבר שיש לזקוף אותו לחובת הנתבעים.

ג. גרסת הנתבע אינה סבירה ואף אינה הגיונית.

ד. הסובארו נפגעה בחלקה האחורי ואילו הסיטרואן נפגעה בחזיתה בצד ימין, מיקומי הנזקים ברכבים אינם מתיישבים בכלל עם גרסת הנתבע והם כן מתיישבים עם גרסת התובע.

לפי גרסת הנתבע, רכב הסובארו היה אמור להיפגע בצדו השמאלי ולא בחלקו האחורי.

ה. הנתבע העיד שהגיעה למקום התאונה ניידת משטרה ואף ידע לנקוב בשם השוטר "נבואני" וכי בחזקתו מספר המקרה מטעם המשטרה והסביר כי השוטר ביקש מהנהגים להזיז את הרכבים מאחר והם מפריעים לתנועה, דבר המלמד שהשוטר ראה את מיקום הרכבים לאחר אירוע התאונה ועל אף כל האמור, הנתבעים לא הזמינו את השוטר למתן עדות ולא הציגו כל מסמך מתיק "המקרה" מטעם המשטרה.

ו. גרסת התובע מתיישבת יותר עם מיקום הנזקים ברכבים.

8. לאור כל האמור לעיל, אני קובע שהאחריות לאירוע התאונה מוטלת על הנתבע במלואה.

גובה הנזק:

9. ב"כ הצדדים הסכימו כי ירידת ערך הסובארו תהא בסך 568 ₪ ולא כפי שצוין בחוו"ד של השמאי.

באשר ליתר הנזקים הנתבעים, לא היתה מחלוקת בין הצדדים.

לסיכום:

10. אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן:

א. סך של 11,646 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לסובארו.

ב. סך של 568 ₪ בגין ירידת ערך הסובארו.

ג. סך של 1,307 ₪ בגין שכ"ט שמאי.

ד. סך של 750 ₪ בגין אגרות.

ה. סך של 2,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

הסכומים שנפסקו ישולמו לתובע באמצעות בא כחו תוך 30 יום מיום מסירת העתק מפסק דין זה לידי ב"כ הנתבעים, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ח' טבת תשע"ח, 26 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.