1. תקנה 2(א) לתקנות בתי משפט לענייניים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, מסדירה את סמכות השיפוט בכל הנוגע להגשת עתירות מנהליות, בקובעה כדלקמן:

"(א) עתירה מינהלית (להלן – עתירה) תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה, ובהחלטה בענין מקרקעין – לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין."

2. ממקרא העתירה על נספחיה עולה, כי החלטות הרשות עליהן נסובה העתירה, ניתנו במשרדי המשיבה בירושלים. לפיכך ולאור לשון תקנה 2 כאמור לעיל, תבהיר העותרת מדוע לא הוגשה העתירה לבית המשפט לענייניים מנהליים בירושלים ומדוע אין מקום להורות על מחיקת העתירה, וזאת תוך 7 ימים מהיום. ככל שלא תוגש הבהרת העותרת תוך המועד שנקצב, אורה על מחיקת העתירה, ללא כל התראה נוספת.

3. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ו, 19 יוני 2016, בהעדר הצדדים.