1. בפניי בקשה למחיקת תובענה ובקשה לאישור תובענה כייצוגית, המוגשת לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק").

רקע כללי וטענות הצדדים

2. ביום 19/06/16 הגיש מר רימון זינאתי לבית המשפט המחוזי בחיפה תובענה ייצוגיות ובקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד מחלבות יטבתה ע"ש אורי חורזו ז"ל בע"מ, שטראוס בריאות בע"מ, אחזקות יטבתה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ושטראוס גרופ בע"מ (ת"צ 37844-06-16) (להלן: "בקשת זינאתי"). בעקבות הגשת הבקשה הורה כב' השופט רניאל בהחלטתו מיום 20/06/16 על תיקון בקשת זינאתי באופן שזו תכלול את הפירוט הנדרש לפי תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"). בקשה מתוקנת הוגשה על ידי זינאתי ביום 06/07/16.

3. מאוחר יותר ביום 19/06/16, הגישה הגב' מיטל נוי לבית המשפט המחוזי בתל אביב תובענה ייצוגית ובקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד מחלבות יטבתה ע"ש אורי חורזו ז"ל בע"מ (ת"צ 38753-06-16) (להלן: "בקשת נוי").

4. עניינן של בקשת זינאתי ובקשת נוי, בטענת המבקשים לרשלנות של המשיבות. במסגרת שתי התובענות הייצוגיות טענו המבקשים, כי המשיבות שיווקו את המוצרים שוקו וחלב מועשר - תאריך אחרון לשימוש בהן הינו בין התאריכים 16/06/16 עד 29/06/16 (להלן: "המוצרים") כשהם כוללים סיבי פלסטיק שמקורם באריזת המוצר.

5. ביום 08/09/16 החליט כב' נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט א' אורנשטיין, להעביר את הדיון בבקשת נוי לבית המשפט המחוזי בחיפה בשל קדימות בהגשת בקשת זינאתי ובעיקר בשל הזהות ולמצער הדמיון שבין הסוגיות שבשתי בקשות האישור.

6. בעקבות העברת בקשת נוי לבית המשפט המחוזי בחיפה, הגישו המשיבות בבקשת זינאתי ובבקשת נוי, בקשה למחיקת בקשת אישור אחת מתוך השתיים בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "בקשת המחיקה"). במסגרת בקשת המחיקה טענו המשיבות, כי ישנה זהות בקבוצה אותה מבקשים לייצג המבקשים בשתי בקשות האישור וכי קיים דמיון ניכר ואף זהות, בבסיס העובדתי שמתואר בשתי בקשות האישור, כפועל יוצא מכך שמדובר באותה השתלשלות עניינים. כמו כן, טענו המשיבות, כי קיים דמיון משמעותי ביותר עד כדי זהות בעילות המופיעות בשתי בקשות האישור וכן בסעדים המבוקשים במסגרתן.

בנסיבות אלה, לאור הדמיון הרב בין שתי בקשות האישור והעובדה הברורה, כי המדובר בשתי בקשות העוסקות באותו מקרה ובאותה קבוצה, באותן עילות, ובאותם סעדים, סבורות המשיבות, כי אין זה נכון מטעמי צדק ויעילות דיונית לנהל שני הליכים שונים באותו עניין, שכן הדבר עלול להכביד באופן לא צודק וללא כל סיבה הן על המשיבות והן על בית המשפט. המשיבות ציינו, כי מחיקת אחת משתי בקשות האישור אינה מטיבה אך עם בית המשפט ועם המשיבות אלא גם עם חברי הקבוצה המיוצגת.

באשר לשאלה איזו מבין שתי בקשות האישור מבוקש למחוק, ציינו המשיבות, כי לאור הקרבה במועדי הגשתן של שתי בקשות האישור והדמיון הרב ביניהן, אין למשיבות כל העדפה במחיקה של אחת הבקשות באופן ספציפי על פני משנתנה, והמשיבות מבקשות, כי בית המשפט ייתן את דעתו לתוכן בקשות האישור ולטיעונים שימציאו כל אחד מהמבקשים בשתי בקשות האישור בתגובה לבקשת המחיקה. עוד ביקשו המשיבות, כי בית המשפט יורה על הגשת תשובת המשיבות לבקשת האישור שתוותר על כנה תוך 90 יום לאחר מתן החלטה בבקשת המחיקה.

7. המבקש בבקשת זינאתי והמבקשת בבקשת נוי הגישו תגובות מטעמן לבקשת המחיקה. במסגרת תגובתם ציינו המבקשים, כי אין להם התנגדות למחיקת אחת משתי בקשות האישור, ואולם המבקשים נחלקו ביניהם ביחס לשאלה איזו מבין שתי בקשות האישור צריך למחוק.

8. ב"כ המבקשת בבקשת נוי, ציין בתגובתו, כי אמנם בקשת זינאתי הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 19/06/16 בטרם הגשת בקשת נוי, אולם, לאחר הגשתה התבקש המבקש בבקשת זינאתי לתקן את בקשת האישור וזו תוקנה והוגשה אך ביום 06/07/16, מכאן, טען ב"כ המבקשת בבקשת נוי, כי יש לראות את בקשת נוי ככזו שהוגשה ראשונה בזמן מבחינת קדימות, בהתאם לסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות.

בנוסף, ב"כ המבקשת בבקשת נוי, סבר, כי במקרה הנדון יש להחיל את הוראות סעיף 7(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות ולהעדיף את בקשת נוי על פני בקשת זינאתי, בפרט על רקע העובדה, כי המבקשת בבקשת נוי מיוצגת על ידי עורך דין שמתמחה בניהול תובענות ייצוגיות ואילו המבקש בבקשת זינאתי נדרש לאחר הגשת בקשת האישור לתקן את בקשתו ובחר להחליף ייצוג, עובדה שמעלה שאלות באשר לטיב ניהול ההליך על ידי המבקש בבקשת זינאתי.

9. ב"כ המבקש בבקשת זינאתי סבור כי בקשת זינאתי עדיפה על פני בקשת נוי מבחינת כל הפרמטרים, ועל כן יש למחוק את בקשת נוי. לטענת ב"כ המבקש בבקשת זינאתי, בקשת זינאתי הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 19/06/16, ורק מספר שעות לאחר מכן הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת נוי ללא שצוינה עובדת הגשת בקשת זינאתי, הגם שעצם הגשת בקשת זינאתי פורסמה בפנקס התובענות הייצוגיות.

עוד טען ב"כ המבקש בבקשת זינאתי, כי יש לדחות את טענת המבקשת בבקשת נוי, לפיה המועד הקובע לבדיקת יום הגשת בקשת זינאתי הינו היום בו הוגשה בקשת אישור מתוקנת מטעם זינאתי בהתאם להחלטת כב' השופט רניאל, שכן טענה זו נדחתה על ידי הנשיא אורנשטיין במסגרת החלטתו בבקשה להעברת הדיון בבקשת נוי לבית המשפט המחוזי בחיפה. עוד נטען בהקשר זה, כי החלטתו של השופט רניאל ביחס לתיקון בקשת זינאתי הינה החלטת ביניים במסגרת ניהול בקשת האישור ואינה מהווה החלטה היוצרת פתיחתו של תיק חדש, מה גם שבקשת נוי לוקה בדיוק באותו עניין אליו התייחס כב' השופט רניאל בהחלטתו בדבר פירוט חסר של מדרג שכר הטרחה והגמול לו זכאים המבקש ובא כוחו.

הוסיף ב"כ המבקש בבקשת זינאתי וטען, כי גם על פי המבחן האיכותי יש להעדיף את בקשת זינאתי על פני בקשת נוי, הואיל ועניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה ביותר במסגרתה, הואיל שבקשת זינאתי מפורטת יותר מבקשת נוי בשלל פרמטרים ובהם, עילות התביעה, הסעדים המבוקשים, טיב הגדרת הקבוצה, אופן חישוב הנזק וסוגיית הייצוג ההולם.

דיון

10. סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, הנושא כותרת "בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת", מתווה את הדרך של בית המשפט במצב בו מוגשות מספר בקשות אישור שמעוררות שאלות משותפות זהות או דומות של משפט ועובדה או שהקבוצה המיוצגת בהן היא דומה או זהה. בנוסף, מפרט סעיף 7 לחוק את סמכויות בית המשפט שאליו הועברה בקשה מאוחרת, בקבעו כדלקמן:

"(א) (1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.

(2) מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.

(ב) על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:

(1) לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;

(2) לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;

(3) לענין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור.

(ג) בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (3) אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין זה."

11. התכלית שביסוד סעיף 7 לחוק היא לרכז בידי מותב אחד את הדיון בתובענות שבבסיסן שאלות דומות של עובדה ומשפט, בפרט כאשר הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה הינה זהה. זאת מטעמי יעילות הדיון והמערכת השיפוטית, וכן מטעמי טובת הקבוצה המיוצגת. יצוין, כי ממקרא סעיף 7 לחוק עולה, כי ברירת המחדל במקרים בהם מוגשות מספר תובענות באותו עניין הוא, העדפתה של הבקשה המוקדמת בזמן על פני המאוחרת, ובאופן המחייב מחיקתה של הבקשה המאוחרת. יחד עם זאת, לבית המשפט הדן בבקשות אישור דומות, ישנו שיקול דעת רחב בקביעת אופן ניהול הדיון בבקשות הדומות, ורשאי הוא לקבוע, כי הבקשות ידונו במאוחד. ראה: ע"א 5503/11 אליהו דבח נ' מירון דינרי (18/01/12) (להלן:"פסק דין דבח"); ת"צ (מחוזי תל אביב) 55750-07-14 ריטבלט נ' א. דורי בניה בע"מ (09/11/14).

12. בענייננו, הצדדים אינם חולקים על כך, כי שיקולי צדק ויעילות מחייבים מחיקה של אחת משתי בקשות האישור, והמחלוקת היחידה שנותרה הינה בין המבקשים לבין עצמם, ועניינה בשאלה, איזו מבין שתי בקשות האישור יש למחוק.

13. ממקרא שתי בקשות האישור עולה, כי שתיהן נסמכות על הטענה, כי המשיבות שיווקו את המוצרים שוקו וחלב מועשר המסומנים לשימוש בין התאריכים 16/06/16 עד 29/06/16 כשהם כוללים סיבי פלסטיק שמקורם באריזת המוצר. אין חולק, כי מדובר בשתי בקשות אישור שמעוררות שאלות של עובדה ומשפט זהות או דומות בעיקרן. שתי בקשות האישור מושתתות על עילות דומות, ובעיקר על עילות מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ומכוח פקודת הנזיקין. בנוסף, במסגרת שתי בקשות האישור תבעו המבקשים נזק ממנוי ונזק שאינו ממוני, הגם שאופן חישוב הנזק בשתי התובענות הינו שונה.

14. אין גם חולק, כי הקבוצות המיוצגות בשתי בקשות האישור דומות במהותן. הקבוצה המיוצגת בבקשת זינאתי הוגדרה ככוללת: "כלל הציבור ו/או הלקוחות אשר צרכו ו/או רכשו מהמשיבות, אריזות שני ליטר של שוקו יטבתה ו/או חלב מועשר יטבתה, שתאריכי התפוגה שלהם מיום 16/06/16 עד ליום 29/06/16 (כולל). לעומתה, הגדירה בקשת נוי את הקבוצה המיוצגת, ככוללת: "כל אדם בישראל אשר רכש ממוצרי המשיבה האמורים בהודעת הריקול ולא נתן הסכמתו מדעת לכך שהכניס לגופו חתיכות פלסטיק, ומשכך בוצעה בו פגיעה קשה באוטונומיה ובאורח חייו". קיים שוני כזה או אחר באופן ניסוח הקבוצות המיוצגות בשתי בקשות האישור, ואולם, לא יכולה להיות מחלוקת, כי במהות שני המבקשים מכוונים לאותה קבוצה מיוצגת.

15. בהינתן האמור, סבורני, כי מבחינה איכותית שתי בקשות האישור מפורטות באופן שאינו מאפשר מתן עדיפות מהותית לבקשה אחת על פני האחרת. בנסיבות אלה, ולצורך ההכרעה אילו משתי בקשות האישור יש למחוק, השיקול המרכזי יהיה שיקול הזמן הכרונולוגי בהגשת הבקשה. בעניין זה חלוקים המבקשים בשאלה, איזו בקשה מבין השתיים הוגשה ראשונה, זאת על רקע טענתה של המבקשת בבקשת נוי לפיה נוכח תיקון בקשת זינאתי לאחר הגשתה, יש לראות בבקשת נוי כזו שהוגשה ראשונה בזמן בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק ובשל כך יש להורות על מחיקת בקשת זינאתי.

16. כאמור, שתי בקשות האישור שבענייננו הוגשו על ידי המבקשים ביום 19/06/16 לבתי משפט שונים, כאשר בקשת זינאתי הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה מספר שעות בטרם הוגשה בקשת נוי לבית המשפט המחוזי בתל אביב. אמנם, המבקש בבקשת זינאתי נדרש לאחר הגשת בקשתו לתקן את בקשת האישור באופן שזו תעמוד בהוראות התקנות, ואולם משמדובר בתיקון טכני אשר נעשה בתוך פרק זמן סביר ומשעולה ממקרא בקשת נוי, כי היא לוקה באותם פגמים שנפלו בבקשת זינאתי אשר טרם תוקנו, לא מצאתי מקום לקבל את טענת המבקש בבקשת נוי, לפיה יש לראות בבקשתה כזו שהוגשה ראשונה בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, מה גם שבבקשת נוי נמנעה המבקשת מלציין בבקשתה את עצם הגשת בקשת זינאתי, אשר דנה באותו עניין, הגם שדבר הגשת בקשת זינאתי כבר פורסם בפנקס התובענות הייצוגיות. ראה פסק דין דבח.

17. בהינתן האמור, סבורני, כי אין בעצם תיקונה של בקשת האישור של זינאתי לאחר הגשתה כדי לתת עדיפות לבקשת נוי על פני בקשת זינאתי בבחינת מועד הגשת הבקשות. בנסיבות אלה, אני קובעת, כי בקשת זינאתי הוגשה ראשונה בזמן ביום 19/06/16. בשל כך, סבורני, כי יש לתת לבקשת זנאתי את העדיפות להמשיך ולהתברר בפני בית המשפט, ולהורות על מחיקת בקשת נוי.

סוף דבר

18 לאור כל האמור, הנני מורה על מחיקת בקשת נוי (ת"צ 38753-06-16) ומותירה את בקשת זינאתי (ת"צ 37844-06-16) על כנה.

19. המשיבות בבקשת זינאתי יגישו תשובתן לבקשת האישור של זינאתי (ת"צ 37844-06-16) תוך 90 ימים מהיום, עם עותק במישרין לב"כ המבקש.

המבקש יגיש תשובתו לתגובת המשיבות לבקשת האישור תוך 30 ימים לאחר מכן, עם עותק במישרין לב"כ המשיבות.

נקבע לקדם משפט ליום 02/04/17 בשעה 09:00.

20. בנסיבות העניין, יישא כל צד בהוצאותיו.

21. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ותסרוק את ההחלטה דנן לת"צ 38753-06-16.

ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ז, 12 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.