לפניי בקשה מטעם המערערת לפטור מאגרה בהליך ערעור זה (להלן: "בקשת הפטור").

תחילה יש לציין כי המשך הטיפול בתיק עבר אליי לאור שינוי סדרי עבודה בבית משפט זה.

לצורך הבנת הדברים ראוי תחילה לסקור את ההליכים העיקריים עד כה בתיק זה:

• ביום 19.6.16 התובעת הגישה ערעור על החלטה מיום 30.5.16 כב' רשמת ההוצל"פ לורן אקוקה בתיק הוצל"פ מס' 01-76644-05-3 שנפתח נגדה ע"י המשיב לצורך ביצוע שטר. במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת החייבת בתיק ההוצל"פ בטענת פרעתי, ללא צו להוצאות.
• ביום 19.6.16 הוגשה בקשת הפטור, הנתמכת בתצהיר של המערערת ובאסמכתאות ובה נטען בתמצית:
• המערערת מקבלת קצבה חודשית מאת המוסד לביטוח לאומי בסך 1,620 ₪ (לא צורף אישור אך ניתן ללמוד על כך מתדפיסי חשבון הבנק שצורפו).
• אין בבעלותה רכב, אך יש בשימושה רכב שלא בבעלותה רכב דגם סוזוקי שנת 2010.
• יש על שמה חשבון בבנק דיסקונט. צורפו תדפיסי חשבון לחודשים 01/2016-06-2016 שמהם עולה שהמערערת נמצאת ביתרת חובה בסך 12,355 ₪, ויתרת הלוואה בסך 6,070 ₪.
• ביום 4.7.16 ניתנה החלטה ע"י כבוד הרשם הבכיר יגאל נמרודי (כתוארו אז) המורה על העברת בקשת הפטור לתגובת המשיב בתוך 14 יום.
• ביום 14.7.16 המדינה הגישה תגובתה לבקשת הפטור, שבה המדינה לא מצאה להציג עמדה עניינית לגבי הבקשה ושבה נטען בתמצית:
• המדינה אינה צד להליך העיקרי ואין לה כל מידע בכל הנוגע אליו מעבר לעולה מבקשת הפטור. נפסק כי לא במקרה יש צורך להזמין את היועמ"ש להביע עמדתו בסוגיית האגרה בשל העומס המוטל על גורמי המדינה והסרבול בהזמנתו וכזה הוא המקרה שלפנינו. יכול להיות שבידי הנתבע מידע על אודות מצבו הכלכלי של התובעת.
• ביום 15.7.16 ניתנה החלטה ע"י כב' הרשם הבכיר יגאל נמרודי (כתוארו אז) לפיה עמדת היועמ"ש מקבלת לתיק ובשלב זה יש להמתין להגשת תגובת המשיב עודד סקיזדה.
• ביום 15.8.16 המערערת הגישה הודעה כי ההחלטה מיום 4.7.16 חזרה כ"לא נדרש" ומבוקש לשלוח אותה בשנית.
• ביום 10.11.16 המערערת הגישה בקשה למתן החלטה בערעור שהגישה בהיעדר תגובת המשיב.
• ביום 21.11.16 ניתנה החלטה ע"י כב' השופט יגאל נמרודי שלא ניתן לקדם את ההכרעה בהליך מאחר שבקשת הפטור טרם הוכרעה. נקבע כי על המערערת לפעול למסירה כדין של הדרוש למשיב וכי בהיעדר תגובה ניתן יהיה לעתור בבקשה למתן החלטה בבקשת הפטור.
• ביום 8.12.16 המערערת הגישה הודעה כי המשיב מתגורר ביישוב עופרים בשומרון ודואר ישראל לא מגיע ליישוב זה ועלויות שליחת שליח פרטי גבוהות וידה אינה משגת לכך. המערערת למעשה מבקשת להכריע בבקשת הפטור ללא צורך בתגובת המשיב.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן – "התקנות") מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

המשיבים בבקשה

בהלכה הפסוקה נקבע, כי גם לנתבע בתביעה יש מעמד בבקשה וכי "יש אפוא מקום ככלל לקבלת תגובתו של הנתבע בבקשה לפטור מאגרה". באשר למדינה נקבע כי "אין בית המשפט חייב להזמין את המדינה להופיע לכל תיק בו מתבקש פטור מאגרה, ובידו לשקול את הנסיבות והיש צורך בכך" (רע"א 1550/05 בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ (פורסם בנבו, 30.8.05).

חובת צירוף תצהיר ואסמכתות

עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח (פורסם בנבו, 21.9.10);

תנאי הזכאות לפטור

עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

בהלכה הפסוקה נקבע כי מדובר בשני תנאים מצטברים וכי הנטל להוכיח אותם מוטל על מבקש הפטור (רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח (פורסם בנבו, 21.9.10); רע"א 9520/10 ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 8.3.11)).

את שאלת יכולת תשלום האגרה על ביהמ"ש לבחון ביסודיות [רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.11)], וכאשר מדובר בתובע שהוא תאגיד, כי אז יש לבחון האם התאגיד עצמו מסוגל לגייס ממקורותיו העצמיים את סכום האגרה, ובהקשר זה יש לערוך בדיקה יסודית של יכולת התאגיד, בין היתר, בהתאם לסוגו, למאפייניו, למבנה התאגדותו, ויש גם לבחון את יכולותיהם של בעלי המניות והמנהלים של התאגיד [רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.11); ת"א (מחוזי מרכז) 41678-10-11 דטהסייף גרופ בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.12.12)].

באשר למבחן עילת התביעה נקבע, כי "מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש" וכן "יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים" (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט (4) 721 (2005)) וכי על ביהמ"ש לתת דעתו גם לסכום התביעה "כחלק ממכלול הערכת התביעה" וכן להתייחס לסיכויי התביעה להתקבל (רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה ואחרים (פורסם בנבו, 26.8.07).

הטעמים שבבסיס הבקשה

בבסיס בקשת הפטור מאגרה עומדים הטעמים העיקריים הבאים: מחד, הרצון שכל הצרכנים של מערכת המשפט ישתתפו בעלות של ההליך המשפטי אותו יזמו וכן הרצון להגשים את ייעודו המשני של תשלום האגרה "כמסננת להליכי סרק...ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך", ומאידך, הרצון לאפשר ולממש את "זכות הגישה לערכאות" (רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח (פורסם בנבו, 21.9.10)).

הדיון בבקשה

עפ"י תקנה 14(ו) לתקנות אין חובת קיום דיון פרונטאלי בבקשה, הגם שביהמ"ש רשאי לקיים דיון פרונטאלי ו"להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו". בהמשך תקנה זו נאמר כי כאשר היועץ המשפטי לממשלה מוזמן לדיון פרונטאלי בבקשה, הוא רשאי שלא להתייצב לדיון, אם הוא מסכים לבקשה, ובמקום ההתייצבות הוא רשאי לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, "בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות". מוסיפה התקנה וקובעת כי "אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט".

אפשרויות ההכרעה בבקשה

עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות, כאשר המבקש מוכיח התקיימותם של שני תנאי הזכאות לפטור המפורטים בתקנה זו, "רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

ועפ"י תקנה 14(ז) לתקנות, "דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך זמן שיקבע".

מן הכלל אל הפרט

בהתאם לתקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007, קיימים שני תנאים מצטברים בהם צריך בעל דין לעמוד בכדי שתישקל בקשתו לפטור מתשלום האגרה:

• הוכחת חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה הקבועה.
• על בית המשפט להיווכח כי כתב התביעה מגלה עילה.

תנאים אלה הינם הכרחיים ומצטברים, ודי שהמבקש לא מילא אחד מן התנאים, על-מנת שבקשתו תידחה.

בראשית הדברים יצוין, כי איש מהצדדים לא ביקש לקיים דיון פרונטאלי בבקשה שבנדון, לצורך חקירת המצהירים, ומכל מקום סבורני שבנסיבות ניתן להכריע עפ"י הכתובים, כמקובל בבקשות לפטור מאגרה.

לכאורה, בקשת הפטור לא בשלה להכרעה מאחר שהמשיב טרם הגיב, אך בנסיבות המיוחדות המפורטות בפניות המערערת, אני סבור כי ניתן להכריע בבקשת הפטור אף ללא תגובתו, בשים לב לכך שהמדינה כן הגיבה.

במקרה דנן התרשמתי שהמערערת לא פרשה תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבה הכלכלי ולא צירפה אסמכתאות מלאות לתמוך בבקשת הפטור, בניגוד לחובתה, ואני מוצא לנכון לדחות את בקשתה שאינה פורשת תמונה מלאה על אודות מצבה הכלכלי.

בבקשת הפטור המערערת מציינת כי היא מקבלת קצבה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי בסך 1620 ₪, המערערת לא צירפה אישור על גובה הקצבה אך ניתן ללמוד על כך מתדפיסי חשבון הבנק שצירפה לבקשה. לטענתה אין לה רכוש בבעלותה, כאשר מבקשת המערערת עולה כי היא מתגוררת במושב נהלל וראוי היה שהמערערת תפרט האם היא גרה שם בשכירות ואם כן מה גובה התשלום החודשי שמשלמת וצירוף הסכם שכירות, ואף תסביר מה מקור ההכנסה שממנה משלמת עלויות המגורים. כמו כן, המערערת הצהירה כי אין בבעלותה רכב אך ציינה שיש רכב בשימושה דגם סוזוקי שנת 2010 בבעלות ברוך טרניו, ראוי היה שהמערערת תפרט לגבי עניין זה כיצד היא עושה שימוש ברכב זה ומדוע הוא ניתן לה לשימוש, וכיצד מתיישבת טענת מצב כלכלי כה קשה עם מצב שבו עושה המערערת שימוש קבוע ברכב פרטי.

כמו כן, צורפו המסמכים הבאים :

• דפי חשבון בנק המתייחסים לתקופות 01-2016-06/2016.
• אישור על דרישת עבודה מלשכת התעסוקה.

בבקשת הפטור מציירת המערערת תמונת מצב כלכלי לא פשוט (אמנם לא מלאה ובחסר), שלפיו יכולתה הכלכלית מוגבלת כאשר היא מתקיימת מתשלומי הביטוח הלאומי. המערערת מציינת כי קיים חשבון בנק על שמה שממנו עולה כי היא נמצאת בחובה בסך של בסך 12,355 ₪, יתרת הלוואה בסך 6,070 ₪ וכי יש לה חובות בהוצל"פ בסך של כ- 25,000 ₪ (מופיעה כחייבת מוגבלת באמצעים מיום 25/06/2008). יחד עם זאת, לבקשה לא צורפו פירוטי פיקדונות וחסכונות ככל שקיימים כאשר נטענו בכלליות שאין כאלה, לא פורטו הוצאות המערערת ולא צורפו מסמכים רלוונטיים לגביהן כגון: תשלומי חשבונות חשמל, ארנונה, גז, מים וכדומה.

עוד יצוין, כי בטרם מוגשת בקשה לפטור מאגרה ולמימון ציבורי להליך משפטי פרטי יש לנסות לגייס את הכספים לצורך תשלום האגרה מכל מקור אפשרי סביר. מבקשת המערערת נראה כי היא לא ציינה האם באפשרותה לגייס את כספי האגרה מחברים, משפחה, גוף פיננסי.

ניתן לראות כי בקשת הפטור הוגשה ע"י המערערת ללא ייצוג. אילו המערערת הייתה פונה , כפי שפונים רבים ממבקשי פטור מתשלום האגרה, לקבלת סיוע משפטי חינם מהלשכה לסיוע משפטי, והייתה נמצאת כזכאית לייצוג חינם, הרי שלפי תקנות האגרות הייתה המערערת זכאית באופן אוטומטי גם לפטור מאגרה בתיק זה.

יצוין כי, חרף העמדה הבלתי עניינית של המדינה (דבר תמוה כשלעצמו משמדובר במי שהדברים נוגעים להכנסותיה), מצאתי לבחון הדברים לגופם, שכן לדברים היבט ציבורי-ערכי מובהק.

לסיכום

סבורני שלא עלה בידי המערערת להרים את נטל ההוכחה לחוסר יכולתה הכלכלית לתשלום האגרה שבמקרה הנ"ל אינה גבוה 411 ₪, כאשר המבחנים הנוהגים הם מחמירים, כאשר פטור יינתן רק לאדם שהוכח היטב שאין באפשרותו כל יכולת לשלם את האגרה, על בסיס נתונים עדכניים מלאים. כאמור במקרה דנן, המערערת לא הוכיחה זאת והגישה בקשה שבה החסירה מידע ומסמכים מהותיים ורלוונטיים לבחינת מצבה הכלכלי כמפורט מעלה, ועפ"י המידע והמסמכים שהציגה לא שכנעה כי היא נטולת יכולת כלכלית לשלם את האגרה כנדרש עפ"י סעיף 14 לתקנות.

על כן, בקשת הפטור-נדחית.

על המערערת לשלם את האגרה הדרושה עד יום 20.1.17, שאחרת יימחק הערעור וייסגר התיק.

החלטה זו תישלח לצדדים + למדינה.

אני קובע תזכורת פנימית בפניי ביום 25.1.17.

5129371המזכירות תשלח החלטה זו לכל הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ז, 15 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.