לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בעכו, כב' הרשמת א' בן יוסף כפרי, מיום 18.5.16, אשר הורתה על חידוש ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.

על פי החלטתי הגיש המשיב תגובתו. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אני מוצאת לנכון לדחות את בקשת הרשות לערער, כפי שיפורט להלן.

המבקש מלין על כך, שתיק ההוצאה לפועל המתנהל נגדו מזה שנים רבות לא נסגר בשנת 2013, למרות החלטת כב' הרשם אוחיון מיום 13.12.13, אשר הורתה על סגירת התיק בשל חוסר פעילות לגביית החוב. ההחלטה לא יושמה, כאמור, וביום 22.3.16 פנה המבקש בבקשה לסגירת התיק מהטעם שההחלטה מ-2013 לא יושמה, וגם מאז ולאחר מכן לא ננקטו הליכים. המבקש ציין בבקשתו, כי בשנת 2014 היה בהליך פשיטת רגל, אך גם לאחריו לא חידש המשיב את הליכי הגבייה. כב' הרשמת הורתה למשיב, הוא הזוכה, להגיש תגובתו לבקשה לסגירת התיק, ולאחר עיון בתגובתו הורתה על חידוש הליכי הגבייה.

לטענת המבקש, טענות המשיב בתגובתו אינן נכונות. המשיב טען כי לא פעל נגד המבקש בגלל שהמבקש היה בבית הכלא, אך לא הסביר מדוע לא פעל לאחר שחרורו בשנת 2012. המשיב טען בתגובתו, כי רק לאחרונה נודע לו שבקשת המבקש להסדר נושים נדחתה, אך טענה זו אינה נכונה, לטענת המבקש. לטענת המבקש, המשיב התייחס לתיק ההוצאה לפועל רק כאשר התבקשה תגובתו.

לטענת המשיב, לא היה טעם בנקיטת הליכי הוצאה לפועל נגד המבקש, במהלך שנים בהן היה בבית הסוהר. לאחר שחרורו של המבקש מבית הסוהר פנה להליכי פשיטת רגל, וההליכים נגדו עוכבו. גם לאחר שבוטל עיכוב ההליכים, לא יושמה ההחלטה בעניין זה בתיק הנוכחי, ולכן בקשה שהגיש המשיב להטלת הגבלות על המשיב, במהלך 2015, לא התקבלה. בכל מקרה, לטענת המשיב, אין לקבל את בקשת רשות הערעור, לאחר שהראה טעם לאי סגירת התיק, וביקש לנקוט הליכי גבייה.

כאמור, דין הבקשה להידחות.

המבקש אינו טוען כי פרע את חובו, ואינו מראה כל טעם ענייני לסגירת התיק. ההחלטה מ-2013 בדבר סגירת התיק בשל העדר פעילות הייתה החלטה בעלת אופי מנהלי, וגם אם לא יושמה, אין באי-יישומה כדי להביא בהכרח לסגירת תיק ההוצאה לפועל, אם הזוכה עומד על המשך נקיטת הליכים, ומראה טעם לכך שבמשך פרק זמן ארוך לא פעל בתיק.

תקנה 126(ד) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, קובעת:

עברו שנתיים מיום שנעשה הליך בהוצאה לפועל ולא נקט הזוכה בהליך נוסף באותו תיק יחולו הוראות אלה:

(1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק;

(2) לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, ייסגר התיק;

(3) האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור;

(4) ...

מדובר בהוראה מנהלית, שתכליתה להסדיר את אופן ההתמודדות עם תיקים שאין בהם פעילות במשך תקופה ארוכה, ונראה כי הזוכה איבד בהם עניין. על פי תקנה זו, בתיק שאין בו פעילות במשך שנתיים נשלחת הודעה לזוכה, המתבקש לתת טעם מדוע לא ייסגר התיק. אם לא ייתן הזוכה טעם כזה, נראה כי אכן איבד עניין בתיק ולפיכך התיק ייסגר; ואם ייתן טעם – הרי שהתיק לא ייסגר. התקנה אינה מגדירה את אותו "טעם" שעל הזוכה לתת לאי סגירת התיק. דומה כי נדרש טעים סביר, על פי שיקול דעת הרשם. על כל פנים מבהירה התקנה, כי גם אם ייסגר תיק על פי הוראת התקנה, רשאי הזוכה לבקש לשוב ולפתוח את התיק מחדש.

המבקש בבקשה זו טוען כי המשיב לא נקט הליכים נגדו במשך תקופות מסוימות שבהן היה הדבר אפשרי: לאחר שחרורו של המבקש מהכלא ועד לעיכוב ההליכים נגדו בהליך פש"ר, ולאחר שהליך הפש"ר בוטל. לטענת המבקש אין בפי המשיב הסבר מדוע לא פעל נגדו כאשר התאפשר הדבר. טענות מעין אלו אין בהן ממש ודינן להידחות. לזוכה יש זכות חוקית לגבות את חובו, והגבייה יכולה להתבצע במסגרת לשכות ההוצאה לפועל על פי חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו. כל עוד מביע הזוכה עניין בגביית חובו, וכל עוד החוב טרם נפרע, רשאי הזוכה לפעול לגבייתו. אף אם לא נתן טעם מדוע לא ייסגר התיק, והתיק נסגר, הרי שהזוכה רשאי לבקש לפתוח את התיק מחדש.

לא מצאתי כי נפלה בהחלטת כב' הרשמת טעות כל שהיא. מדובר בהחלטה מנהלית באופייה, אשר אין כל הצדקה להתערב בה במסגרת ערעור. הזוכה הביע עניין בהמשך ניהול תיק ההוצאה לפועל, ונתן טעם מדוע אין לסגור אותו. לפיכך, הוא זכאי להמשיך לפעול לגביית החוב עד לפירעונו, בכפוף להוראות הדין. החלטה קודמת אשר הורתה על סגירת התיק ולא יושמה אינה מעלה ואינה מורידה, משנמצא כי ממילא לרשם ההוצאה לפועל סמכות להורות על פתיחתו מחדש של תיק שנסגר מחמת חוסר פעילות.

עוד יש לציין, כי טענות החייב המלין כלפי הזוכה על כך שלא פעל לגביית החוב בתקופה זו או אחרת הינן טענות מקוממות.

הבקשה נדחית.

אני מחייבת את המבקש לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ז, 11 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.