לפני

כב' השופט ד"ר טל גולן

נציג ציבור (עובדים) מר עאטף טאטור

נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב רוב

ה ח ל ט ה

1. עניינה של התביעה שלפנינו הינו בהכרה בכאבי הגב מהם סובל לטענתו התובע, כפגיעה בעבודה ו/או מחלת מקצוע, וזאת לאור הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

2. תביעת התובע להכיר בליקויים מהם הוא סובל כנובעים מתנאי עבודתו נדחתה על ידי הנתבע, וזאת מהנימוק שלא אירעה פגיעה לתובע בעבודה, ולאור הנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לבין תנאי העבודה, וכי מחלתו התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי, שאינו קשור בתנאי עבודתו. מכאן התביעה שבפנינו.

3. ביום 6.7.2017 הגישו הצדדים לתיק בית הדין הודעה מוסכמת, ולפיה הם מסכימים למינוי מומחה רפואי בתחום הכירורגיה האורתופדית, אשר ייתן את דעתו ויחווה בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי בגב ממנו סובל התובע, לבין תנאי עבודתו, ובהתבסס על העובדות הבאות כדלקמן:

"1. התובע יליד 1965.

2. התובע עבד כפקח דייג במשרד החקלאות החל משנת 1991 ועד לשנת 2013, והתנייד לצורך עבודתו בג'יפ סיור 4X4, בעיקר כנהג אך גם כנוסע ליד הנהג.

3. בשנת 2008-2009 לערך נרכש לרכבו של התובע כיסא אורטופדי מיוחד.

4. יום עבודה ממוצע של התובע היה 8.5 שעות כאשר מדי פעם נדרש לשעות נוספות.

5. עבודתו של התובע כללה:

א. עבודה משרדית ומנהלית.

ב. עבודת פיקוח בים בשיט (ים תיכון או כנרת).

ג. עבודת פיקוח בשטח לאורך החופים.

6. עבודתו המשרדית והמנהלית של התובע (ישיבות, ימי עיון, חקירות, קורסים, הופעה בבתי משפט, טיפול בסירה וכיוצ"ב) – הייתה כיום בשבוע, סדר גודל של 20% מזמנו.

7. עבודתו של התובע בפיקוח בים בשיט – הייתה בדרך כלל יום בשבוע, סדר גודל של 20% מזמנו.

השיט היה בים תיכון או בכנרת. ביום שיט שכזה הפלגה ארכה נטו בין 4-6 שעות. בים תיכון – התובע השיט סירת גומי, ובכנרת – התובע השיט שירה קשיחה.

פעמים רבות הים/הכנרת לא היו רגועים בעת השיט והתובע היה מטלטל במהלך כל ההפלגה כתוצאה מקפיצות הסירה.

8. עבודתו של התובע בפיקוח בשטח – כללה ביקורות במעגנות דייג, סיור במקומות דייג, איתור עברייני דייג, סיור בחופים, לקיחת דגימות דגים, חקירת חשודים בשטח – הן לחופי הים התיכון והן לחופי הכנרת, הייתה בדרך כלל 3 ימים בשבוע, סדר גודל של 60% מזמנו.

יום עבודה בשטח כלל הגעה לשטה בנהיגה על כביש סלול בין עירוני (ליעד בצפון כשעה סה"כ, וליעד דרום כ- 4 שעות סה"כ), ולאחר מכן נהיגה בשטח לסירוגין תוך כדי עצירות לביצוע העבודה של פעולות האכיפה כאמור.

השהייה בשטח לצורך פעולות האכיפה הייתה בממוצע כ-שש שעות ביום, כאשר מתוכן כ- 3 שעות היו שעות נהיגה/נסיעה בשטח במצטבר. חלקה הניכר של הנהיגה בשטח היה בדרכים משובשות ובחולות, ולוותה בקפיצות ובטלטולים."

4. אשר על כן, ולצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי – רפואי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו כמתואר לעיל, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את פרופ' גרשון וולפין, כמומחה רפואי בתחום הכירורגיה האורתופדית, והוא מתבקש להשיב על השאלות הבאות –

א. מהן המחלה/ות או הליקויים שמהם סובל התובע בגבו?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקויים מהם הוא סובל? גם החמרת מצב הליקויים עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקויים, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקויים, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקוייו של התובע עקב עבודתו נגרמו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוייו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמים האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוייו של התובע?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5. על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים: תיק רפואי כללי ומקצועי, ידני וממוחשב, מקופת חולים כללית (נ/1).

6. כב' המומחה מתבקש להשתדל לתת חוות דעתו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום מקבלת החלטה זאת.

7. עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן הם יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

8. תשומת לב הצדדים מופנית לכך שצד אינו רשאי לפנות באופן ישיר אל המומחה בכל עניין שהוא, ובכלל זה אינו רשאי להמציא למומחה מסמכים באופן ישיר.

ככל שצד מסוים סבור כי יש מקום לפנות למומחה בעניין מסוים או להגיש לו מסמכים, עליו להגיש תחילה בקשה מנומקת לבית הדין, תוך המצאתה לצד שכנגד, וכל פניה אל המומחה ובכלל זה המצאת מסמכים, תיעשה על ידי בית הדין, זולת אם בית הדין הורה אחרת.

ככלל, המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, אינו בודק את בעל הדין שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת, או אם בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.

9. מותב בית הדין מסמיך את אב בית הדין לנסח ולהפנות למומחה שאלות הבהרה, וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, והכל כפי שהדבר יידרש.

10. שכר טרחתו של המומחה ישולם על ידי בית הדין, כמקובל.

11. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"ז (11 יולי 2017), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.