התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת והנתבעת הגישה בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות משפט, ולתיק הוגשה תגובה ותשובה.

בהחלטת יום 25.1.18 נקבע כי התובעת צירפה מכתב מרואה חשבון, אלא שלא צורף תרגום למכתב ולא פורטו נכסים כלשהם שבבעלות החברה התובעת, ועל כן נקבע כי אין די במכתב שצורף להוכחת האיתנות הכלכלית. עוד נקבע בהחלטה כי לאור העובדה שמדובר בתובעת שהיא תאגיד זר, כנטען בסעיף 1 לכתב התביעה, ניתנה הרשות לתובעת להגיש תצהיר ערוך כדין ומתורגם לעברית המפרט בעלי מניות ומנהלים של התובעת וכן מסמכים להוכחת הבעלות בנכסים ודפי חשבון בנק. התובעת צירפה לתיק בית המשפט תצהיר מתורגם לעברית, נסח החברה שהופק מרשם החברות בקנדה, תדפיסי חשבון בנק של החברה ואישור רואה חשבון של החברה. בעניין המסמכים שצורפו הוגשו לתיק תגובות הצדדים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בבקשות, בתגובות ובתשובות וכן גם במסמכים הנוספים שצורפו, עולה כי יש מקום לחיוב החברה התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת אם תזכה בדין, בהתאם להוראות סעיף 353א' לחוק החברות.

במקרה דנן, מדובר בחברת חוץ אשר על פי החוק עליה נטל ההוכחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבעת אם תזכה בדין. על החברה התובעת מוטל הנטל להוכיח איתנות פיננסית מספקת לשאת בהוצאות שייפסקו נגדה, אם ייפסקו, כאשר על פי סעיף 353א' לחוק החברות החיוב בהפקדת ערובה הינו הכלל , ואילו מתן הפטור הינו החריג.

עיון במסמכים שהגישה התובעת מלמד כי לא נפרשה בפני בית המשפט תמונה בהירה בעניין מצב הכלכלי העדכני של החברה התובעת , באשר התובעת נמנעה מלהגיש מאזנים ודוחות כספיים ונמנעה מלהגיש אסמכתאות בעניין בעלות על נכסים, למרות האפשרות הנוספת שניתנה לה בהחלטת יום 25.1.18. התובעת צירפה מכתב מרואה חשבון, מבלי שהוגשה חוות דעת ערוכה כדין מטעמו כאשר המכתב מסייג את האמור בו בזהירות הראויה בשל היותו כפוף לנהלים מצומצמים בהיקפם. מכתב רואה החשבון עוסק ביתרת הון חוזר של החברה והון בעלי המניות כולל הלוואות לטווח ארוך ולטווח קצר.

צודקת הנתבעת בטענתה שצירוף מכתב רואה החשבון, תוך הימנעות מלצרף מסמכים אובייקטיבים כגון מאזני חברה או דוחות כספיים אין די בו כדי לפטור את התובעת מהחיוב בהפקדת ערובה. התובעת טוענת כי צירוף מאזני החברה עלול לפגוע בסודות מסחריים של החברה, אולם אין בטענה זו משום נימוק ראוי להיעדר הגשת מאזנים ודוחות כספיים, על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם מהחוסן הכלכלי של החברה התובעת.

התובעת צירפה דפי חשבון בנק אשר מלמדים על פעילות כניסה ויציאה של כספים מהחברה אלא שהמסמכים הוגשו בצורה שאיננה קריאה ואיננה מאפשרת בחינת יתרת מצב החשבון, אם לזכות ואם לחובה, בעמודה הימנית של דפי החשבון.

בנסיבות אלה, כאשר מכתב רואה החשבון איננו נתמך בחוות דעת ערוכה כדין ובהיעדר מסמכים אובייקטיבים של מאזן חברה או דוחות כספיים, ובהיעדר אסמכתאות להוכחת בעלות על נכסים, לא מתקבלת תמונה ברורה המצביעה על איתנות כלכלית של החברה והתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה בסעיף 353א' לחוק החברות.

על בית המשפט לאזן בין זכותו של התובע לגישה לערכאות ולבירור תביעתו בבית המשפט, לבין זכותו של הנתבע שלא ייצא נפסד ככל שהתביעה שהוגשה נגדו תידחה.

במקרה דנן, התובעת לא הציגה ראיות נדרשות מספקות, המבססות את יכולתה הכלכלית לשאת בהוצאות הנתבעת, במידה ותזכה בדין ועל כן יש מקום לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות.

אשר על כן, לאור הנימוקים לעיל, ולאור העובדה שסכום התביעה עומד על סך 468,939 ₪, התובעת תפקיד ערובה באמצעות הפקדת ערבות בנקאית צמודה ללא הגבלת זמן ותנאי בקופת בית המשפט בסך של 50,000 ₪, וזאת לא יאוחר מיום 1.8.18.

לאחר הפקדת הערובה, ישלימו הצדדים הליכים מקדמיים ביניהם באופן הדדי כולל גילוי מסמכים ושאלונים.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ח, 31 מאי 2018, בהעדר הצדדים.