בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על ידי קצין משטרה ביום 24.05.2016 למשך 60 יום בגין עבירה שעניינה ת"ד, אי ציות לאור אדום.

נטען בבקשה כי אין ראיות לכאורה לייחוס העבירה ועברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד ואין ראיות בעניין המסוכנות. בנוסף נטען כי, פרנסתו של המבקש בנהיגה.

בדיון שהתקיים ביום 28.06.2016 טענו הצדדים לבקשה, כאשר ב"כ המבקש ציינה כי עיינה בחומר הראיות והוסיפה טענה של פגם בהחלטת הקצין מאחר ובטופס השימוע אין נימוקים להחלטה.

המשיבה מתנגדת לבקשה תוך הפנייה לחומר הראיות ובניהם עדותו של עד אובייקטיבי שנסע לכיוון נסיעת המבקש ומסר שהמבקש נכנס בנסיעה רצופה באור אדום.

כמו כן קיימת בתיק המלצה להעמיד את המבקש לדין.

מעיון בתיק המשטרה עולה כי מדובר באירוע תאונת דרכים בה היו מעורבים שני רכבים, רכב מסוג קאיה ורכב מסוג אוטובוס ציבורי מרצדס כאשר המבקש נהג באוטובוס ציבורי.

בתיק קיים הסבר על תוכנית רמזורים כאשר למופעים 3 (כיוון נסיעת הקאיה) ו-4 (כיוון נסיעת אוטובוס זעיר) אין ירוק משותף.

בתיק תרשים תאונת דרכים של חגי דוברת שמצביע על כיוון נסיעתם של כלי הרכב המעורבים, הודעת תאונת דרכים של נפגעות התאונה ובעלי הרכב המעורבים מהם עולה שהתחילו בנסיעה מעצירה כשהרמזור התחלף לירוק.

בשימוע מסר המבקש: "זה מקור הפרנסה היחיד שלי, תתחשב בי, אני חשבתי שעברתי בירוק, מזל שרק נפגעו קל".

בתיק הודעה של מיכטמן אלכסנדר אשר מסר כי נסע ברחוב שד' הסנהדרין מכיוון כביש 4 ממערב למזרח אחרי רכב מסחרי קטן בנתיב ימני, מקביל אליו בנתיב השמאלי היה רכב הסעות בצבע לבן אשר נכנס לצומת ברמזור אדום.

על כן, הנני קובעת שיש ראיות לכאורה לביצוע העבירה .

בנוגע למסוכנות, מדובר בתאונה שנגרמה עקב אי ציות לאור אדום המהווה רמת רשלנות ומסוכנות גבוהה.

מעיון בגיליון הרשעותיו של המבקש עולה כי בעברו 13 הרשעות קודמות, עבירה אחרונה מיולי 2015 בגין פקיעת רישיון רכב. רוב העבירות הן מסוג ברירות משפט. למבקש הרשעה בגין אי ציות לאור אדום משנת 2003. אין לו תיקי תאונות בעברו.

יש בנסיבות ביצוע העבירה כדי להעיד על מסוכנותו.

בנוגע לפגם שנפלה בהחלטת הקצין בעניין זה הנני מפנה להלכה פסוקה כי:

"יש להפריד במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטה מנהלית בין שני מישורים:

המישור הראשון - הפגם בהחלטה. המישור השני - נפקות הפגם.

במישור הראשון על בית המשפט לבדוק ולקבוע אם נפל פגם בהחלטה: פגם של חוסר סמכות, הפרה של זכות הטיעון, ניגוד עניינים, שיקולים זרים וכיוצא באלה. אם קבע בית המשפט, במישור הראשון, שנפל פגם בהחלטה, או אז עליו לשקול, במישור השני, את נפקות הפגם, כלומר, את הסעד הראוי...

ואפשר... שבית המשפט יקבע, על אף הפגם, כי ההחלטה תקפה ומחייבת כאילו לא נפל בה פגם. כך לגבי כל סוג של פגם, לרבות פגם של חוסר סמכות...

ואם פגם של חוסר סמכות אינו מחייב את המסקנה שההחלטה המינהלית בטלה מעיקרה, אלא המסקנה תלויה בנסיבות, קל וחומר כך בפגמים אחרים, לרבות הפרה של זכות הטיעון..."

(רע"פ 4398/99 – עינת הראל נ. מדינת ישראל, פ"ד נד (3), 637, סעיף 7 לפסה"ד).

אכן מעיון בהחלטת טופס השימוע עולה כי לא נרשמו נימוקי הקצין לפסילה יחד עם זאת לאחר שעיינתי בחומר מצאתי ובטענות הצדדים מצאתי כי יש הצדקה בפסילה כפי שקבע הקצין .

לאחר שלאור כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום לבטל את החלטת הקצין.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים ותחזיר את התיק למשטרה.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ו, 30 יוני 2016, בהעדר הצדדים.