1. לפניי בקשה לצו הקפאת הליכים לחברה המבקשת, ריט טכנולוגיות בע"מ (להלן: "החברה").
2. עסקינן בחברת טכנולוגיה הפועלת מאז שנת 1989 ועיסוקה העיקרי הוא ייצור ואספקת מוצרי חומרה ותוכנה בתחום של ניהול תשתיות של רשתות אלחוטיות.
3. על פי הנטען בבקשה, מאז שנת 2008 פעילותה של החברה ממומנת בעיקר באמצעות בעלת השליטה, חברת STINS COMAN שמקום מושבה ברוסיה (להלן: "בעלת השליטה") שהזרימה לחברה במרוצת השנים סך מצטבר של כ- 32 מליון דולר. לאחרונה נקלעה בעלת השליטה לקשיים, ואין היא מזרימה עוד כספים לחברה. במקביל, חברות הקשורות לבעלת השליטה רכשו מהחברה מוצרים אך לא שילמו את תמורתם. מצב דברים זה הביא את החברה למצבה הנוכחי, בו אין היא מסוגלת לפרוע את חובותיה. הדבר הביא להתפטרות הדירקטורים של החברה, זולת דירקטור בודד שנותר בתפקידו.
4. בשנים האחרונות נגרמו לחברה הפסדים כבדים. בשנת 2013 הסתכמו ההפסדים בסך של כ- 9.5 מליון דולר. בשנת 2014 הסתכמו ההפסדים בסך של כ- 9.4 מליון דולר ואילו בשנת 2015 הסתכמו ההפסדים בסך של כ- 8.3 מליון דולר. כל זאת, למרות שהיקף מכירותיה השנתי של החברה עומד על סך של כ- 11.5 מליון דולר.
5. החברה מעסיקה 32 עובדים, מהם 27 הם ישראלים. היא שוכרת כיום קומת משרדים בשטח של כ- 1,500 מ"ר ברחוב ראול וולנברג בתל אביב, וכן נכס בשטח של כ- 630 מ"ר בראש העין, המשמש כמחסן של החברה.
6. חובותיה של החברה לנושים רגילים הינם סך כולל של כ- 4.7 מליון דולר. חובה לבעלת השליטה הינו סך של כ- 3 מליון דולר. אין לחברה נושים מובטחים.
7. נכסיה של החברה הם מלאי בשווי של כ- 1.7 מליון דולר, ציוד ורכוש קבוע בשווי של כ- 411 אלף דולר, ויתרת לקוחות חייבים בסך של כ- 6.9 מליון דולר. מתוך סכום זה, סך של כ- 5.9 מליון דולר הוא חוב של חברת RIT CIS וחברת STINS Eng, חברות זרות הקשורות לבעלת השליטה, שרכשו מהחברה מוצרים אך לא שילמו את תמורתם. מועד פרעונו של חוב זה חלף לפני למעלה מ- 90 יום. כמו כן, בבעלות החברה קניין רוחני (פטנטים רשומים, בקשות לרישום פטנטים, מדגמים רשומים וכו'), בשווי בלתי ידוע.
8. החברה מציינת במסגרת הבקשה כי מבוקשת הקפאת הליכים למשך 30 יום בלבד, על מנת לאפשר לה למצות את המגעים שהחלו עם מספר גורמים בקשר להשקעה אפשרית בחברה, וכן לנסות ולעניין גורמים נוספים שעשויים להביע עניין בהשקעה בחברה או ברכישת פעילותה.
9. עוד מציינת החברה כי בתקופת ההקפאה צפוייה הפעלה גרעונית של החברה, שעלותה תסתכם בסך של כ- 375,000 דולר.
10. הבקשה נקבעה לדיון באולם במעמד הנושים. מקצת מנושי החברה תמכו בבקשה ומקצתם התנגדו לה. עובדי החברה תומכים בבקשה, וכמוהם הכנ"ר.
11. לאחר עיון בכתבי הטענות ושמיעת טיעוניהם של בעלי הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות, מן הטעמים שיפורטו להלן.
12. בית המשפט יתן צו להקפאת הליכים לפי ס' 350ב' לחוק החברות, התשנ"ט- 1999, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה, ולאחר שהוגשה בקשת הבראה. בית המשפט גם רשאי ליתן צו כאמור בטרם הוגשה בקשת ההבראה (ובעניננו לא הוגשה עדיין בקשת הבראה), אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם הבראת החברה. יחד עם זאת, מדובר בסעד הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט, בהתחשב בכלל נסיבות הענין.

בתיק פר"ק (ת"א) 59196-02-16‏ ‏ אור סיטי נדל"ן קבוצת ענבל אור בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 5.4.2016), נפסק בהקשר זה, מפי כב' סג"נ (כתוארו אז) א' אורנשטיין:

"ההקפאה ניתנת ברשות בית המשפט כאשר הוא משוכנע כי צו ההקפאה יסייע להבראת החברה. הצורך בהקפאת הליכים בשיקום ברור ואין צורך להוכיח בשלב זה סיכוי להצלחת ההבראה ... אולם, יש מקרים שבהם התועלת בהקפאה קטנה והנזק שייגרם לנושים יכול להכריע: כאשר מסתמן חוסר תום לב, כאשר העסקה נכשלה שוב ושוב, כאשר ישנה תכנית עסקית חסרת היגיון וכאשר לא ברור איך יושג המימון הנכבד הדרוש להפעלת החברה בשלב זה. ... על מנת לשכנע את בית המשפט יש להמציא תכנית כלכלית באישור נושיה המהותיים של החברה. ... המחוקק לא קבע מהן אבני בוחן שלפיהן תיבחן הבקשה ומהי התשתית הדרושה לשם מתן צו הקפאת הליכים ואלה נדונו בפסיקה. בין השיקולים האמורים נקבע כי על בית המשפט להשתכנע שקיים מסד להבראה ואין עסקינן בשיקום מלאכותי; צו הקפאת ההליכים לא יפגע יתר על המידה בנושים; כל מקרה יידון לגופו ... "

1. בעניננו, אין חולק כי בתקופת ההקפאה המבוקשת, הפעלתה של החברה תהא גרעונית, בהיקף מוערך של כ- 375,000 דולר. משמע, בסופה של תקופת ההקפאה, מצבת הנכסים שתעמוד לחלוקה בין הנושים, תהא קטנה ממצבת הנכסים העומדת לחלוקה כיום. טעמו של דבר הוא שבתקופת ההקפאה, החברה תעסוק בראש ובראשונה בגביית סכומים מלקוחות חייבים ובנסיון לאתר משקיע, והיא לא תייצר הכנסות חדשות כלשהן. החברה לא איתרה גורם חיצוני שיהיה נכון להעמיד לה מימון ביניים בתקופת ההקפאה, ומימון הפעילות בתקופת ההקפאה ייעשה באמצעות כספים המצויים כיום בקופתה (סך של כ- 120,000 דולר) וכן באמצעות גביית חובות של לקוחות בגין מוצרים שסופקו לפני תקופת ההקפאה (בהנחה שחובות אלה אכן ייפרעו בחודש הקרוב). החברה מדגישה כי בתקופת ההקפאה היא תשבית כל פעילות שאינה חיונית לאיתור המשקיע ואין היא צפוייה לייצר הכנסות חדשות, אך תמשיך להחזיק את עובדי החברה.
2. הכלל הוא שבית המשפט איננו מאשר הפעלה גרעונית במסגרת הליך של הקפאת הליכים:

"אחד הכללים המרכזיים, הנהוג בחיי המעשה של הקפאת הליכים, הוא סירובה של הפסיקה לאפשר לנאמן, בדרך-כלל, הפעלה גרעונית. זאת, בשל העובדה כי תוצאת הפעלה כזו הינה הרעה נוספת של מצב הנושים, בעיקר הנושים הרגילים, ופגיעה אף בדיבינד הצנוע המצפה להם, אם היה ניתן כנגד החברה צו פירוק. מסיבה זו, שאלה ראשונה במעלה בתחילתה של כל הקפאת הליכים, הינה האם יכול הנאמן לתפעל את החברה באופן רווחי, אם לאו. ... מכל האמור לעיל עולה, כי שאלת ההפעלה הגרעונית הינה שאלה ראשונה במעלה, המהווה שיקול מכריע בהחלטת בית המשפט האם ליתן צו הקפאה מלכתחילה, או האם להאריכו בדיעבד."

(פש"ר (ת"א) 1357/03 מיאב חברה קבלנית לבניין בע"מ (פורסם בנבו, 24.12.2003) (כב' סג"נ ו' אלשיך)).

כך גם נפסק כי:

" ... הפעלה גרעונית היא בניגוד לכל היגיון בהקפאת הליכים. אלא, שהמקרה הזה הוא חריג מכל הבחינות. אך בית המשפט לא יתן יד להפעלה גרעונית למשך פרק זמן בלתי סביר. כאשר אני מדברת על פרק זמן בלתי סביר הכוונה היא, לאור היקף החובות, בסדר גודל של ימים ואולי שבועות."

(פש"ר (ת"א) 1700/05 קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ (פורסם בנבו, 13.07.2005) (כב' סג"נ ו' אלשיך)).

וכן:

"ככלל הפעלה גרעונית הינו ענין בעייתי אשר ניתן לאשרו אך בנסיבות חריגות, ולעולם בזמן קצוב ובסייגים שימנעו את דלדול מצבת נכסי החברות."

(פש"ר (ת"א) 1363/09 אס.בי.סי. פרסום בע"מ (פורסם בנבו, 19.2.2009) (כב' סג"נ ו' אלשיך)).

1. אכן, אין המדובר בכלל בל יעבור, ובית המשפט עשוי, בנסיבות חריגות, להתיר הפעלה גרעונית של חברה בתקופת ההקפאה. כך למשל, ומבלי למצות את רשימת המקרים האפשרית בהם תותר הפעלה גרעונית, יהיה מקום לשקול הפעלה כזו כאשר קיים סיכוי גבוה שבסופו של יום יושג הסדר נושים מיטיב, שישפר את מצבם של הנושים לעומת מצבם ערב ההקפאה. הוא הדין כאשר עלות ההפעלה הגרעונית היא בטלה בשישים ביחס למצבת הנכסים והחובות של החברה, כך שלא צפויה להיות להפעלה הגרעונית משמעות מעשית מבחינתם של הנושים, וכך גם כאשר מדובר בתקופת הפעלה קצרה במיוחד. עוד ניתן לשקול הפעלה גרעונית כאשר מדובר בחברה שקריסתה עלולה לעורר גלי הדף רוחביים ולפגוע בשורה ארוכה של ספקים ובמספר רב מאוד של עובדים.

דא עקא, לא כך הם פני הדברים בעניננו. ב"כ החברה, בהגינותו, אף לא ניסה לייפות את מצב הדברים, כאשר הלכה למעשה, התברר כי לכל היותר מדובר בתקווה ערטילאית שמא בתקופת 30 ימי ההקפאה המבוקשים יימצא אותו משקיע שיחלץ את החברה ממצבה הנוכחי. ודוק: מצבה של החברה הוא בכי רע מזה מספר שנים, והנסיונות למצוא משקיע פוטנציאלי לא התחילו היום, והם מתקיימים מזה זמן. חרף זאת, עד היום לא נמצא אותו משקיע מיוחל. ממילא קשה להניח כי דווקא בתוך תקופת 30 הימים יימצא אותו משקיע שלא נמצא עד היום, והצעתו תיטיב את מצבם של הנושים לעומת מצבם דהיום. כמו כן, אין המדובר בקריסה שעלולה לגרום פגיעה למשק בכללותו.

1. כך גם יש לזכור כי בתקופת ההקפאה תקטן מצבת הנכסים העומדת לרשותם של נושי החברה בסכום של כ- 375,000 דולר. אין המדובר בסכום של מה בכך, שכן כלל החובות לנושים הרגילים הינו סך של כ- 4.7 מליון דולר (לא כולל החוב לבעלת השליטה) ואילו מצבת הנכסים הינה כ- 2.1 מליון דולר בגין מלאי וציוד, ועוד סך של מליון דולר בגין לקוחות חייבים. בקשר לחוב הנוסף בסך של כ- 5.9 מליון דולר, אותו חייבות חברות הקשורות לבעלת השליטה, ניתן להעריך כבר עתה, בזהירות המתבקשת, כי סיכויי הצלחת הגביה אינם גבוהים, נוכח הקשיים אליהם נקלעה בעלת השליטה ונוכח העובדה שמדובר בחוב שזמן פרעונו חלף לפני למעלה מ- 90 יום.
2. אין גם להתעלם מהעובדה שהתנהלותה של החברה היתה בזבזנית למדיי. דומה כי החברה מחזיקה שלא לצורך בשטחי משרדים וחניות מעל ומעבר למתחייב מחברה במצבה, דבר שמעמיס עליה הוצאות מיותרות, ויעמיס הוצאות אלה, ולו גם לפרק זמן מוגבל, על קופת ההקפאה. תמוה הדבר שהחברה לא נקטה בצעדי התייעלות נדרשים בטרם פנתה לחלופה של הקפאה והפעלה גרעונית.
3. לבסוף, לא שוכנעתי שבמקרה דנן חלופת ההסדר תהא טובה יותר מחלופת הפירוק, וזאת מן הטעם הפשוט שסימני השאלה המתעוררים למקרא הבקשה הם רבים עד מאוד. לא ברור אם ומתי יופיע אותו משקיע שעד היום לא אותר, ואם כן, באילו תנאים יהיה מוכן לרכוש את החברה או את פעילותה. ממילא, לא ניתן לבחון את שאלת השאלות- עדיפותה של חלופת ההסדר על פני חלופת הפירוק, בהעדרם של נתונים שיש הכרח להזין באותה משוואה.

ודוק: לרשותה של החברה ישנם נכסים שניתן לממשם גם במסגרת פירוק, כגון, מלאי, חובות של לקוחות ונכסי קניין רוחני, ונוכח ההפסדים הכבדים שספגה החברה בשנים האחרונות, ניתן להטיל ספק בערך המוסף שיש למכירתה כעסק חי.

1. אשר על כן, הבקשה לצו הקפאת הליכים- נדחית. על מנת לאפשר לחברה לכלכל את צעדיה, הצווים הארעיים שניתנו ביום 21.6.2016 יעמדו בתוקפם עד ליום 3.7.2016 ואז יפקעו.
2. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ו, 27 יוני 2016, בהעדר הצדדים.