<#2#>

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד שירי פלד

ב"כ המשיבה עו"ד זנה אווקה

העותר הובא באמצעות שב"ס

אמו של העותר

פרוטוקול

ב"כ העותר:

חוזרת על נימוקי העתירה.

ב"כ המשיבה:

אנו הגשנו כתב תשובה מפורט ומסביר מדוע העתירה הזו לא עומדת בשום עילה המצדיקה התערבות בהחלטת הועדה (מגיש את החלק החסוי).

בסה"כ אין לי שום טענה לגבי ההחלטה הזו של הועדה. גם חברתי לא תוקפת את ההחלטה אלא יש פה איזשהו ניסיון לזכות בהקלה בגזר הדין. כי נסיבות רפואיות לא עולה על סעיף 7 לחוק. נושא השבר – שב"ס מטפל בכך ומקבל טיפול.

לכן אני לא רואה כל הצדקה ולו הקלושה ביותר להתערב בהחלטת הועדה.

אמו של העותר:

עוד 20 יום הוא צריך להשתחרר. הוא לא יצא לחופש אפילו דקה. יש לו אפילפסיה. הוא גדל בלי אבא. היו לנו חיים רעים בבית. הוא גם נכה בבית. הבית שלנו הרוס. אני גם נכה ואין מי שיעבוד איתי ויעזור לי.

בשביל עוד 20 יום אני מבקשת שישחררו אותו. 7 שנים הוא היה בחוץ ולא היה בכלא.

ב"כ המשיבה:

כל גורמי הטיפול אומרים באופן חד משמעי שהוא חסר מוטיבציה לטיפול, שהוא לא כ"כ רוצה טיפול. מתדון זה לא טיפול. אבל בכלא הם אומרים גם בתקופת המאסרים הקודמים הוא לא רצה להשתלב בטיפול. הוא חוזר שוב ושוב לכלא.

המערער:

הרופא בבית הסוהר הכין לי תכנית למרכז מתדון כך שאני אצא ויהיו לי את 20 היום האלה.

ב"כ המשיבה:

יש שם צירוף של 10 תיקים פליליים שנעים משנת 2010 עד 2014.

הטענה של יש לי עוד 20 יום, היא לא צריכה להתקבל אלא להידחות על הסף.

רש"א בדקה את העניין שלו וקבעה שהוא לא יכול להיות במסגרת שיקום. אם הוא לא יכול להיגמל, בודאי שהמסוכנות מאוד ברורה. הועדה אומרת וגם הנתונים שלו אומרים שהוא מסוכן.

כל יום שהוא בחוץ הוא מסכן את הציבור.

<#6#>

פסק דין

העותר מרצה תקופת מאסר של 27 חודשים בגין הרשעתו בשורה של עבירות ובהן סמים, תקיפה, הטרדה מינית, הכשלת שוטר ועוד.

בהחלטה מיום 14.4.16 דחתה ועדת השחרורים את בקשתו לשחרור מוקדם בנימוק כי על פי נתוניו האישיים כפי שהוצגו בפני הועדה, שחרורו המוקדם עלול לסכן את שלום הציבור ולכך לא תיתן ידה. עוד ציינה, כי העותר לא עבר הליך גמילה או טיפול במהלך שהותו בכלא, הגם שהחל ליטול מתדון ועל כך אין מחלוקת.

למעשה אין מחלוקת בין הצדדים בדבר העדר תכנית שיקומית, העדר המלצה מטעם רש"א כמו גם היות העותר בעל עבר מכביד אשר לא עבר הליך טיפולי.

בנסיבות אלו, צודקת הועדה במסקנתה כי לא קמה עילה לשחרור מוקדם וכי על העותר לרצות את מלוא תקופת העונש כפי שנגזרה עליו.

ליבנו עם אם העותר אשר ביטאה את רצונה העז להורות על שחרורו לאלתר והדגישה את התלות ההדדית בינה לבין העותר, כמו גם את החיים הקשים והדלים בהם היא שרויה.

יש לקוות כי בחלוף 20 היום שנותרו לעותר הוא יעמוד לצד אמו, לתמוך בה ובתוך כך ישתלב במרכז מתדון כדי שלא לשוב למעגל הסמים.

בנסיבות אלו, העתירה נדחית.

<#3#>

ניתן והודע היום ו' תמוז תשע"ו, 12/07/2016 במעמד הנוכחים.