מונחת לפני בקשה להארכת מעוד להגשת תצהירי עדות ראשית ולמתן צו להמצאת מסמכים מקוריים לצורך בדיקתם בטענה של זיוף.

בתיק זה התקיים דיין במעמד הצדדים ב 11.7.2017. במעמד הצדדים ניתנה החלטה שתצהירי עדות ראשית יוגשו לא יאחר מיום 30.8.2017.

בעוד ש הנתבע הגיש תצהיריו ב - 25.7.2017 התובע לא הגיש תצהירים אלא המתין עד היום האחרון להגשתם והגיש בקשה להארכת מעוד באמתלה כי הוא מבקש כעת לקבל מסמכים מקוריים לצורך בהעלאת טענה של זיוף.

צודק בא כוח התובע שטענת הזיוף מהווה שינוי חזית אך גם בלי להיזקק לטענה זו יש לדחות את הבקשה שכן אינני רואה קשר בין הארכת המועד להגשת תצהירים ובין הרצון המוצהר לבדוק אמתותם של מסמכים. הרי אם הנתבע לא חתם על מסך מסוים או הוא טוען כי המסמך מזויף הוא לא חייב להמתין לביצוע בדקיה והוא יכול כבר עתה להכחישו.

הנה כי כן, בין א הבקשה להמצאת מסמכים נועדה להכשיר את האיחור בהגשת תצהירים, ובין אם אינה מיועדת למטרה זו, לא מצאתי נימוק משכנע להארכת המועד להגשת תצהירים. ( שמשמעותה גם דחיית מועד ההוכחות).

לאור האמור הבקשה להארכת מועד להגשת תצהירם נדחית והתובע מנוע מלהגיש תצהירי עדות ראשית.

אין בכל כדי למנוע מהנתבע הסתמכות על התצהיר שתמך בכתב ההגנה כתצהיר עדות רשאית מטעמו.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות בקשה זו בסך של 750 ש"ח ללא קשר לתוצאות המשפט.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ז, 06 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.