1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' סג"נ השופטת נועה גרוסמן) מיום 29/5/16 בתא. 29554-09-15.

2. המשיבות הגישו בחודש אוקטובר 2015 תביעה לפינוי, סילוק יד ודמי שימוש נגד המבקש ונתבעים נוספים וזאת בנוגע למקרקעין המצויים במתחם גבעת עמל ב' בתל אביב.

3. המבקש הגיש תביעה שכנגד על סך 5,000,000 ₪ נגד המשיבות וזאת בטענה ולפיה המשיבות חזרו בהן מהסכמתן לפצותו בסכום זה וזאת בגין החזקתו בשטח של כ- 2,500 מ"ר במקרקעין המצויים במתחם גבעת עמל ב' בתל אביב.

4. המשיבות ביקשו לאחד הדיון בתיק בית משפט קמא עם הדיון בתיקים ת.א. 40071/88; ת.א. 27968-08-15 הנדונים בפני כב' השופטת הבכירה ריבה ניב בתובענות הקשורות למקרקעין בגבעת עמל ב' בתל אביב.

כב' סג"נ השופטת גרוסמן בהחלטה מיום 8/5/16 נעתרה לבקשה.

5. ב"כ המבקש ביקשו לבטל ההחלטה אשר ניתנה מבלי שהתבקשה ומבלי שהתקבלה תגובת המבקש. לאחר שהתקבלה תשובה לנטען נקבע בהחלטה מיום 29/5/16, כי יש להותיר על כנה את ההחלטה מיום 8/5/16 בדבר צירוף תיק זה לתיקים המאוחדים הנדונים בפני כב' השופטת ניב.

נקבע, כי אין צורך בחפיפה מוחלטת של נושא הדיון או בעלי הדין בתיקים שאיחודם מתבקש לאור תקנה 520 לתקסד"א ובמקרה דנן "יש יותר מנקודה משיקה אחת" בין התובענות הנדונות בפני כב' השופטת ניב בעניין מתחם גבעת עמל ובין התיק דנן . נקבע, כי אופן הדיון ייקבע ע"י כב' השופטת הבכירה ניב.

6. מכאן הבר"ע שלפני.

המבקש טוען, כי אין לאחד התיק שנפתח בשנת 2015 עם תיקים שנפתחו לפני עשרות שנים, וכי המשיבות לא מצאו לנכון להגיש תביעת פינוי נגד המבקש בתחילת שנות ה- 90 כפי שעשו לגבי נתבעים אחרים שעניינם נדון בפני כב' השופטת ניב ובבקשה לאיחוד דיון יוצרים רושם כי דין תביעה זו כדין יתר תביעות הפינוי שהוגשו בעבר ולפני שנים רבות.

נטען, כי בית משפט לא ייחס משמעות לעובדה שהמבקש הגיש תביעה שכנגד וכי חשיפת פרטים בפני כלל בעלי הדין בתיק המאוחד תפגע בצנעת הפרט של המבקש.

נטען, כי האיחוד יסרבל ההליכים ויכביד על המבקש באופן משמעותי.

המשיבות טוענות, כי דין הבר"ע להידחות. דוחות כל טענה שנטענה ע"י המבקש ומדגישות כי אין עסקינן בהחלטה שיש ליתן רשות לערער בגינה.

7. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת הרשות לערער להידחות מהנימוקים הבאים:

א) שיקול הדעת המסור לבית משפט מכוח תקנה 520 לתקסד"א בשאלת איחוד עניינים התלויים ועומדים בבית משפט אחד הוא רחב מאוד.

החלטות ביניים, שבמהותן הן החלטות דיוניות – ניהוליות, מסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות מסוג זה, ובלבד שאין מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין.

ראה לעניין זה: רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי) נ' הימנותא בע"מ – סעיף 13 (ניתן ביום 6/1/15) ורע"א 6354/15 עיריית תל אביב יפו נ' יצחק בריל ואח' סעיף 10 (ניתן ביום 11/1/16).

ב) ההחלטה בגינה הוגשה הבר"ע איננה חורגת ממתחם הסבירות ואיננה מעוררת חשש לעיוות דין לטעמי.

עיינתי בכתבי הטענות ובהחלט קיימת לפחות "נקודת השקה אחת" כפי שקבעה כב' סג"נ השופטת גרוסמן.

העובדה שתביעת פינוי הוגשה בשנת 2015, שעה שנגד מחזיקים /תושבים אחרים הוגשו תביעות עוד בשנות ה- 90, אין בה כדי לקעקע את העובדה שמדובר בתביעות שיש בהן שאלות משותפות.

גם הגשת תביעה שכנגד לא מונעת איחוד הדיון וממילא כב' השופטת ריבה ניב היא זו שתקבע את סדרי הדין, ותחליט כיצד ינוהל התיק בתוך מכלול התיקים שנדונים בפניה בעניין גבעת עמל ב'.

אציין, כי העברת תיקים העוסקים בסוגייה דומה לשופט אחד המכהן בבית משפט חוסכת זמן שיפוטי רב ומונעת חשש לפסיקה סותרת, ואין בכך כל פסול, ההפך הוא הנכון.

ג) לא מצאתי בנימוקי פגיעה בצנעת הפרט משום טעם לאי איחוד דיון. ממילא עסקינן בתיקים המנוהלים בדלתיים פתוחות. ככל שחשיפת מסמך זה או אחר בפני כלל בעלי הדין תיפגע בזכויותיו של המבקש מעבר לנדרש, לטענתו, אזי ביכולתו להגיש בקשות בעניין במסגרת בירור התיק, ובקשותיו תישקלנה ותיבדקנה לגופן.

8. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

ב) המבקש ישא בהוצאות המשיבות, יחד ולחוד, בסך 10,000 ₪.

הערבון יחולט ויועבר למשיבות באמצעות בא כוחן.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ו, 25 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.