נוכחים:

התובעת בעצמה

מטעם הנתבעת אליהו חנניה- איש מכירות וקניין החברה ולירון חי בטוב מנהלת שירות לקוחות

פרוטוקול

התובעת לאחר שהוזהרה כחוק:

אני רכשתי מהחברה הזאת רכב, ספציפית גם הגעתי לנציג שנמצא פה. קנינו מהם מס' רכבים ועד פה לא היו טעויות. יומיים לאחר הקניה הודעתי להם שהרכב עושה בעיות ואין ברקסים, הרכב רועד. הם התחייבו במעמד הקניה שיעשו לרכב טסט וכל מה שיפול בטסט הם יתקנו, זה נמשך כמה שבועות, בשבועות האלה כל הזמן חזרתי אליהם עם אותן טענות. לא יודעת למה לא הביאו מנהל תפעול שהוא בדק לי מס' פעמים את הרכב מלמעלה. אח"כ שחזרתי ביקשתי שאני אבוא איתם לטסט והנציג נסע בלי לקחת אותי, הרכב עבר טסט חלק. מס' ימים לאחר מכן לקחתי את הרכב למוסך שלי שאני סומכת עליהם, אין ברקסים תושבות מנוע שרופות, שני צמיגים יבשים עוד שניה מתפוצצים, אמא שלי דיברה איתם, לאחר כמה דקות הציעו לי להוריד את הרכב ליפט ולהביא למוסך שלהם רק על הברקסים מבלי לבדוק את שאר הטענות, ביקשתי שהמנהל עצמו יוסי יחזור אליי ויתן לי אישור שזה יקרה, אני כבר לא סומכת עליהם זה כבר כמה שבועות מס' חודשים, חיכינו שם שעות השארנו לו הודעות והוא גם לא חזר אליי ואני שילמתי בסוף את הברקסים במוסך שלי. מבלי שהמנהל חוזר אליי ונותן לי אישור, אני לא סומכת עליהם. פניתי לשירות הלקוחות כמה פעמים, כתבתי להם מכתבים, לאחר שלא חזרו אליי, לאחר מכן חזרה אליי שרית והציעה לי 300 ₪ בגין הנזק. מעבר להתנהלות המעליבה, לאור ההיכרות של שנים. טופס גילוי נאות לא נתנו לי במעמד החתימה וגם לא לאחר מכן. לא חתמתי מעולם על טופס גילוי נאות. מגישה ומפנה לפסיקה בנושא גילוי נאות, מפנה לת"ק 29881-07-11 (בר יוסף נגד ספורט בע"מ) ורת"ק 12042-02-14 (קל אוטו נגד טל חדד).

אני תובעת את החלפת הצמידים, תושבות מנוע, גלגלים, נסיעות שהייתי צריכה לנסוע כל פעם לשלם את האגרה, נסיעות להגיע אליהם כל פעם ולהמתין להם שעות. עשו בדיקה במשרד התחבורה, לבסוף התקשרה אליי גב' נורא נחמדה שאחראית על זה, היא הודיעה לי שמחוץ לפרוטוקול יש להם שיטה להעביר את הרכב טסט בלי ברקסים וגלגלים יבשים, אבל אין איך לעלות על זה. שביקשתי להצטרף לטסט הם פשוט נסעו, ולא הסכימו שנעשה בשום מקום אחר אלא רק בחברה שהם עובדים מולה.

נציג הנתבעת לאחר שהוזהר כחוק:

אני 35 שנה בענף הרכב, סוכנויות, הלקוחה הטובה שלי משם ההיכרות שלי עם הילדה, תמיד שמרתי עליה, נתתי לה את האוטו הכי טוב שקיים ב 2010, אם היא עמדה לעשות עם קניה עצרתי אותה, נתתי לה אוטו תקין. ב2010 לא נותנים אחריות על מכוניות 2010 כי הן ישנות. נתתי לה לפנים משורת הדין על מנוע וגיר והאוטו שהיא לקחה הוא תקין. היא יכלה לקחת את האוטו לבדיקה, אף אחד לא מנע ממנה. והן שתיהן עורכות דין דרך אגב.

התובעת:

אני לא עורכת דין, אני מתמחה בעריכת דין.

נציג הנתבעת:

הדגל של החברה שלנו זו אמינות, היא ממציאה פה שקרים. לא יוצא לנו כסף מהכיס שלנו אם אני לא מסדר לה את האוטו. והיא גם עשתה טרייד אין על אוטו עם הרבה תקלות, מגישים לה את החשבון. האוטו עם 80 א' ק"מ. לשאלת בית משפט מדוע לא לקחנו אותה לטסט כשהיא ביקשה אני משיב כי היא אומרת שאנחנו גם מעבירים את האוטו טסט ככה שאמרו לה מחוץ לפרוטוקול. היא לקחה את האוטו לפני הטסט, שהיה לה אוטו לעוד חודש טסט, אני ממחווה ורצון טוב, טסט אני לא יכול לתת לה, אבל נתתי לה לפנים משורת הדין כי האמא לקוחה טובה שלי משנים, היא באה אליי בערב אחרי העבודה עשיתי איתה סיבוב באוטו יחד נסענו לראות אם הברקסים בסדר, הכל היה בסדר. היא הרימה טלפון למנהל התפעול שלנו אלי בר און ואמרו לה אין בעיה תטפלי במוסך שלנו. לא התעלמנו ממנה אני עשיתי איתה סיבוב והאוטו היה תקין. אם היא משלמת יחליפו לה הכל, אנחנו יודעים מה זה מוסכים, אני בא מעולם המוסכים. היא קיבלה אוטו מהשוק הכי טוב המוצר הכי טוב, היא יודעת שהיא תמיד יכולה לבוא אליי ולקבל את השירות הכי טוב בעולם, היא וחברות שלה באו אליי.

נציגת הנתבעת לאחר שהוזהרה כחוק:

הסמנכ"ל תפעול הציע לה להעביר את הרכב למוסך שלנו ולבדוק את הנושא ואם הייתה בעיה היינו מסדרים כפי שאנחנו עושים עם לקוחות היום. לוקחים החלטה, אבל לא הייתה לנו את האפשרות הזאת בכלל, היא רכשה רכב שהוא ללא אחריות, היא קיבלה לפנים משורת הדין אחריות על גיר. היא אומר שלקחנו למכון טסטים שלנו, ברור, יש לנו את ההסדרים שלנו, אנחנו חברה, אי אפשר להתנהל בצורה שרירותית. בנוגע לטופס גילוי נאות, אני יכולה לבדוק בחוזה ומסמכים הסרוקים שלנו היכן זה.

נציג הנתבעת:

אוטו לא תקין אנחנו גם קונים אותו, ונמכר לסוחרים. אנחנו לא מוכרים אוטו לא תקין אצלנו בחברה. זה שם דבר אצלנו. היא יכולה ללכת לקומפיוטסט, בבדיקת תקינות יכתבו לה לפרק גלגלים לבדיקה. לשאלת בית משפט אני מאשר שהיא באה אליי לאחר מכן להודיע שהאוטו לא תקין. אבל אני בעצמי עשיתי איתה סיבוב.

התובעת מסכמת:

אתה עלית על מדרכות ונסעת כמו משוגע. נאור לא בודק לי את הברקסים ולא רעידות ולא את הגלגלים. ברכב של אמא שלי כן פירקתם גלגלים והחלפתם לה גלגלים מולי. החוזה שלא צורף לכתב התביעה זה היה בתום לב. טכנית לא פגעתי להם בדבר. הם התחייבו לקנות את הרכב שלי ב 15,000 ואני אקנה אותו ב 12,000 ₪. בקשר למה שהם אמרו לעבור למוסך שלהם, אני המתנתי למנהל כמה שעות טובות והוא לא נתן לי אישור סופי שאפשר לעבור. לשאלת בית משפט מתי הרכב נקנה אני משיבה 25.2.2016, יומיים לאחר מכן כבר הייתי אצלם והתלוננתי על ברקסים. הטסט עבר בתאריך 25.3.16, וב 8.4.16 זו החלפת הבלמים. לשאלת בית משפט איך הגעתי לתביעה של 17 א' ₪ אני משיבה על הטירטורים, על העוגמת נפש.

הצדדים יוצאים לדבר בניהם בחוץ.

לאחר הפסקה:

הצדדים:

לא הגענו לכדי הסכמות.

בהסכמת הצדדים מתנהל דיון מחוץ לפרוטוקול.

בית המשפט:

בשלב זה של הדיון בית המשפט הציע לצדדים הצעה מהותית ודיונית לסיום המחלוקת. בית המשפט הבהיר לצדדים שסירוב לקבל ההצעה לא יעמוד כנגד הצד המסרב בכל שלב שהוא, וכן, שבית המשפט אינו כפוף בפסיקתו, במידה והצדדים לא יקבלו ההצעה לפסוק כאמור בהצעתו.

נציגת הנתבעת:

אנחנו מסכימים, היא כרגע לא מסכימה.

התובעת:

שומעת את דברי בית המשפט, אבקש לקבל אורכה עד מחר להודיע לבית המשפט על החלטתי אם אסכים לקבל הצעתו.

<#6#>

החלטה

בנסיבות העניין, בית המשפט נותן לתובעת אורכה נוספת עד ליום 3.1.17 בשעה 13:00 להודיע האם מקבלת את הצעתו.

ההודעה תתייחס לרכיב ההסכמה בלבד ולא תינתן בשלב זה האפשרות להעלות טענות נוספות מעבר לאלו שנטענו בדיון.

ככל שלא תתקבל הודעה עד השעה האמורה, יהווה הדבר הסכמת התובעת להצעת בית המשפט.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ז, 02/01/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מירית צנטנר