טוען...

פסק דין שניתנה ע"י אייל דורון

אייל דורון04/07/2017

בפני

כבוד השופט אייל דורון

התובעים

1. עזבון המנוחה רחל פינטו ז"ל

2. יעל לוי

3. עזבון המנוחה תרצה עמר ז"ל

4. משה לוזון

5. דינה אסולין

6. לידיה ביטון

7. יצחק לוזון

ע"י ב"כ עוה"ד שלומי שדה ואח'

נגד

הנתבעת 1

1. עיריית חיפה

ע"י ב"כ עוה"ד ניב גלנטי ו/או עוה"ד יהונתן גינת ואח'

2. עזבון המנוחה סעדינה לוזון ז"ל (פורמלי)

3. אורלי אסנת מור (פורמלי)

4. סיגל אביב (פורמלי)

פסק דין

התובעים, ילדי ו/או יורשי עזבון המנוח שלום לוזון ז"ל (שיכונה להלן: "העיזבון"), הגישו תובענה זו בה עתרו למתן פסק דין הצהרתי לפיו: (1) הם אינם חייבים לנתבעת 1 סכומים כלשהם בשל חובות ארנונה בגין שני נכסים (דירת מגורים ודוכן בשוק) המצויים בתחומי העיר חיפה, וככל שקיים חוב "הוא שייך לעיזבון" ולא למי מהתובעים או הנתבעים 2-4 (יורשי עזבון המנוחה מיסה לוזון ז"ל, שהוגדרו בתובענה נתבעים "פורמליים"). (2) חובות הארנונה של העיזבון בעטיים ננקטו הליכי גביה מנהליים, התיישנו זה מכבר.

הנתבעת 1 ("העירייה") הגישה כתב הגנה ערוך כדבעי, ובין השאר העלתה טענת העדר סמכות עניינית. העירייה טענה כי הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

בדיון הראשון ניתנה לתובעים אפשרות לטעון בסוגיית הסמכות. התובעים עשו כן וביקשו להוסיף טיעון בכתב. ניתנה לצדדים שהות קצרה לבוא בדברים ולנסות להגיע להבנות לגוף העניין ונקצב מועד להגשת טיעון משלים מטעם התובעים. טיעון כאמור לא הוגש. זמן קצר לאחר חלוף המועד שנקצב, ביקשו התובעים הארכת מועד להגשת טיעון משלים מטעמם. גם מועד זה, שביקשו התובעים עצמם, חלף זה מכבר וטיעון משלים לא הוגש.

לאחר ששבתי ועיינתי בתיק ובטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הדין עם העירייה וכי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה.

תובענה למתן סעד הצהרתי מן הסוג המבוקש כאן, כתובענה לביטול דרישת תשלום חוב ארנונה שטרם שולם, מצויה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, וזאת בהתאם להוראות סעיף 5(1) ופרט 1 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000.

ר' בעניין זה, למשל, פסק דיני בה"פ 13333-12-15 שחאדה נ' מ.מ. כפר יאסיף (16.3.2016), ואסמכתאות שם (להלן: "ענין שחאדה");

וכן פסק דינו של חברי כב' השופט א' שדה בת.א. 8379-01-17 שקרון נ' עיריית חיפה (23.5.2017), שצורף לאחרונה ע"י ב"כ העירייה, וההנמקה שם (להלן: "ענין שקרון").

גם אם נצא מנקודת הנחה כי תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו חוב ארנונה התיישן (הסעד ההצהרתי השני המבוקש בתובענה), עשויה להימצא בסמכות בית משפט השלום, יש ממש בטענות ב"כ העירייה לפיהן ממילא בנסיבותיו של עניין זה הדברים שלובים זה בזה ואין להפריד ביניהם.

כפי שנקבע בענין שחאדה ובענין שקרון הנ"ל, כך גם כאן, איני רואה לנכון להורות על העברת הדיון בתובענה, שכן במתכונתה הנוכחית היא אינה מתאימה לבירור כעתירה מנהלית ויש צורך לערוך בה את השינויים הנדרשים, בין השאר תוך צירוף תצהיר/ים לאימות העובדות.

אני מורה על מחיקת התובענה מחוסר סמכות עניינית.

התובעים ישלמו לנתבעת 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, י' תמוז תשע"ז, 04 יולי 2017, בהעדר הצדדים.