1. בתביעה שלפנינו טוענת התובעת כי היא חולה בסוכרת, במחלת ראות, וסובלת מיתר לחץ דם ובעיות קרדיולוגיות.

ככל שניתן להבין מכתב התביעה עצמו, רופאי הקופה מסרבים להעניק לתובעת טיפול רפואי נאות ולהפנותה לביצוע בדיקות רפואיות שנדרשות בהתחשב במצבה.

לכתב התביעה צורפו מכתבים ששלחה התובעת ל"משרד הבריאות" ובהם היא מלינה על כך שאיננה מקבלת טיפול רפואי ראוי, שנשארה בלי כרטיס חבר כמחצית השנה, וכשהיא מנסה להתקשר למוקד של קופת החולים איננה מקבלת מענה.

ניתן גם להבין מהמכתבים האמורים שלטענת התובעת היא זקוקה לאינהלציה ואיננה זוכה לקבל טיפול זה, וכי נשלחה לבדיקת רופא ראות בחצור המרוחקת ממקום מגוריה בטבריה.

עוד ניתן למצוא טענה לפיה יש לעשות לה מיפוי לב – והרופאים בקופה מסרבים להפנות אותה לבדיקה האמורה.

2. בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת נטענו הטענות העיקריות הבאות –

א. דין התביעה להיות מסולקת על הסף מאחר ואין לתובעת, למעשה, עילת תביעה, והיא איננה עותרת לסעד מסוים כלשהו.

ב. טענות התובעת נטענו ללא בסיס עובדתי או משפטי וללא כל אסמכתא או תימוכין, וכך גם טענותיה לפיהן אינה מקבלת תורים אצל רופאים.

הובהר, כי מבדיקה שערכה הנתבעת עולה, כי במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, בין השנים 2014 עד 2016 , ערכה התובעת למעלה מ 180- ביקורים, אצל רופאי לאומית השונים, ביקרה אצל רופאי משפחה רבים , ולעיתים אפילו אצל שני רופאי משפחה באותו היום, וכן נבדקה על ידי רופאים מקצועיים בתחום הקרדיולוגיה, אורתופדיה, נוירולוגיה, מחלות ריאה, רפואה פנימית, כירורגיה, עור ומין, אף אוזן גרון וכן על ידי עובד סוציאלי.

הנתבעת טוענת כי מהאמור לעיל עולה כי התובעת מקבלת טיפול מקצועי ומסור.

ג. לעניין טענות התובעת העולות ממכתביה למשרד הבריאות ואשר נוגעות לכרטיס המגנטי, , נטען כי במהלך השנים הונפק לתובעת כרטיס מגנטי מספר פעמים, לבקשתה. הכרטיס המגנטי האחרון נמסר לידי התובעת ביום 17.6.2016 על ידי נציגה בסניף טבריה, ומכל מקום קבלת טיפול רפואי וקביעת תור לרופא אינה מותנית בקיומו של כרטיס מגנטי.

ד. הנתבעת התייחסה גם לטענות שלא הועלו על ידי התובעת בכתב התביעה עצמו אלא הוזכרו במכתביה למשרד הבריאות, וציינה כי בכל הנוגע לטענה בדבר אי טיפול באינהלציה- התובעת טופלה ע"י ד"ר אריה בריק, מומחה למחלות ריאה בין התאריכים 7.5.2013 ועד ליום 8.7.2015, ובמהלך תקופה זו נבדקה התובעת ע"י ד"ר בריק 13 פעמים.

הנתבעת הפנתה לכך שבניגוד לטענת התובעת, הרי שכבר בביקור הראשון אצל ד"ר בריק הומלץ על ביצוע אינהלציה, לצד טיפול שכלל משאפים של תרופות שונות והובהר כי מטופל אשר נוטל משאפים וטיפול אחר בהתאם להנחיות שקיבל מהרופא המטפל, אינוזקוק לטיפול קבוע באינהלציה משום שההשפעה של המשאפים זהה וטובה יותר מאשר אינהלציה בלבד, ומכל מקום, אין צורך ברופא מומחה למחלות ריאה לטיפול בעזרת אינהלציה, אשר ניתן ע"י רופא משפחה, בהתאם לצורך ולשיקול דעתו המקצועי.

באשר לטענה לאי הפניה לבדיקת מיפוי לב – נטען כי במועדים הרלוונטיים טופלה התובעת על ידי שני מומחים לקרדיולוגיה, ד"ר מעלוף וד"ר רוזנפלד, אשר סברו שניהם כי מצבה הרפואי אינו מצריך הפניה למיפוי לב. שני המומחים הפנו את התובעת לבדיקת אקו לב במאמץ/ דובטמין - בדיקה אשר לפי חוות דעתם המקצועית מתאימה לבירור מצבה הרפואי של התובעת ובירור תלונותיה ובנוסף בדיקה אשר בשונה ממיפוי לב, אין בה קרינה מייננת העלולה להזיק לבריאות האישה. לטענת הנתבעת, התובעת בחרה לפעול בניגוד להמלצות הרופאים המומחים ונמנעה מלעשות בדיקת אקו לב.

3. במעמד הדיון המוקדם שהתקיים בבית הדין, עלה קושי רב להבין מהתובעת מה בדיוק הסעד שלו היא עותרת, ועולה לכאורה לאחר שנעשה ניסיון לדלות את התבן מהמוץ שהתובעת מבקשת וטוענת בעיקר כדלקמן –

ראשית, התובעת מלינה באופן כללי על כך שלא נקבעים לה מספיק תורים אצל רופאים מיד עם בקשתה.

שנית, הגם שאישרה שביקרה אצל רופאים פעמים רבות מאוד כעולה מהדו"ח שהציגה הנתבעת, הרי שהתובעת מלינה על כך שהרופאים אינם נותנים לה טיפול ראוי במובן זה שרק נותנים לה מרשמים לתרופות, ואינם מוכנים להפנותה לבדיקות כנדרש, הגם שלא הפנתה לבדיקה מסוימת שלטענתה היה מקום לבצע, מעבר לאמירה – "אני רוצה טיפול עקבי, בדיקה עקבית, אני לא יכולה להגיע פעם בשנה להיבדק".

ועוד נרשם מפי התובעת – "בית הדין מבקש ממני לתת רשימה של טיפולים רפואיים שאני טוענת שאני צריכה, אני משיבה שרופא קרדיולוג קבוע שאגיע אליו פעם בחודש בפוריה ורופא ריאות ורופאת משפחה שיקבלו אותי פעם בחודש, והנסיעות והביקור שם יהיו על חשבון הקופה, אני מבזבזת יום שלם כדי להגיע לשם ועולה לי כסף".

התובעת, למעשה, ביקשה שהמעקב הרפואי הכללי ביחס אליה יבוצע בבית החולים פוריה ולא באמצעות רופאי הקופה שלטענתה כולם כאחד מתנכלים לה, ו"שונאים אותה שנאת נפש".

שלישית – התובעת ביקשה החזר של הוצאות נסיעה בסך של 62 ₪ לבית החולים בצפת לשם נשלחה לעשות בדיקות שלבסוף לא בוצעו.

יש לומר כי התובעת הוסיפה ואמרה דברים קשים ביותר לא רק ביחס לרופאי הקופה אלא גם לגבי אנשי המנהלה בסניף בו היא מטופלת, דברים שאין מקום לחזור עליהם, אולם עולה מהם רושם ברור של קשיים בכושר השיפוט של התובעת, וזאת בלשון המעטה, ולנפקותה של התרשמות זו תובא התייחסות בהמשך.

4. בתגובה למכלול טענות התובעת במעמד הדיון בבית הדין, ציינה ב"כ הנתבע כי אין חובה לקופת החולים לממן נסיעות לרופא, וכי הקופה דוחה את טענות התובעת, לפיה סירבה לתת טיפול רפואי או לתת תור לרופא כזה או אחר. הודגש כי התובעת יכולה לבחור איפה היא תקבל את הטיפול הרפואי, היא יכולה לפנות לכל רופא לאחר שקיבלה הפנייה, אפילו לרופא בתל אביב.

עוד ציינה, כי ההפניות לרופאים מומחים ניתנות בהתאם לשיקול דעת של רופא המשפחה.

5. יש לומר כבר כעת כי לכאורה עסקינן בתביעה שאיננה מעלה דרישה לסעד ברור ומוגדר, ומרבית טענותיה של התובעת אינן מקימות עילה או שדינן להידחות.

יחד עם זאת, מדברי התובעת בפני בית הדין, כמו גם מהמכתבים שצורפו לכתב התביעה, עולות לכאורה טענות בדבר טיפולים או בדיקות מסוימות שלכאורה מצבה הרפואי מחייב עריכתן – ואשר לא סופקו לה.

אמנם, לנתבעת תשובות סדורות לטענות אלה, אולם יתכן ששהטענות בכל זאת מצדיקות בירור.

ברם – כפי שצוין לעיל, התרשמותו החד משמעית של בית הדין, היא שהתובעת אינה מסוגלת לייצג את ענייניה באופן ראוי וממצה לפני בית הדין ולהביא לכך שעניינה ילובן באופן מיטבי ולא תקופחנה זכויותיה. מסקנה זו עולה בבירור גם מעיון בדברים שאמרה ושוקפו בפרוטוקול הדיון.

יוער כי בית הדין עשה ניסיון להציע לתובעת לפנות לקבלת ייצוג ע"י עו"ד מטעם הסיוע המשפטי אולם היא הביעה התנגדות.

6. תקנה 24 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1992 קובעת כהאי לישנא –

"בית הדין המוסמך לדון בתובענה רשאי למנות לפסול-דין או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית הדין, והוא רשאי לעשות זאת לבקשת בעל דין או בלא בקשה כזאת".

פסולי-דין

יודגש בשנית כי בית הדין סבור שהתובעת איננה מסוגלת לנהל את הדיון בעניינה באופן שימנע פגיעה בזכויותיה.

על כן ניתנת בזאת ארכה לתובעת עד ליום 20/11/16 להודיע שהיא מבקשת להיות מיוצגת בהליך זה על ידי קרוב משפחה או ידי קרוב כלשהו שבו היא נותנת מבטחה, או על ידי עורך דין שימונה לה מטעם הסיוע המשפטי, עימו תהיה מוכנה היא לשתף פעולה.

ככל שהתובעת תודיע שהיא מסרבת להציע קרוב משפחה שמוכן לייצגה או לשתף פעולה עם עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, או שלא תודיע מאומה בתוך המועד שנקבע – יחליט בית הדין כיצד לנהוג.

לעיון ביום 21/11/16.

ניתן היום, י"ח תשרי תשע"ז, (20 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.