לפניי בקשה מטעם הנתבעת לביטול עיקולים שהוטלו על נכסיה במסגרת תיק הוצל"פ מס' 512284-06-16 (בלשכת ההוצל"פ בת"א), בטרם נמסרה לנתבעת "אזהרה" בדבר פתיחת תיק ההוצל"פ.

יצוין כי במהלך הדיון שנערך אתמול בפניי בבקשה הביטול הנ"ל, הסכימו הצדדים שאכריע, במשולב, גם בהתנגדות הנתבעת לביצוע 9 השיקים (ע"ס נומינלי כולל של 259,000 ₪) שהוגשו ע"י התובעת לביצוע בתיק ההוצל"פ הנ"ל.

אתמול נערך בפניי דיון מיוחד בשני העניינים הנ"ל. בדיון נחקרו המצהירים מטעם שני הצדדים על תצהיריהם, ובתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם.

דיון והכרעה

דבריי בהחלטה כאן יהיו קצרים יחסית, משלטעמי הדברים פשוטים וברורים, ואינם מצריכים הנמקה ארוכה ומפורטת. ומאחר שהדינים הרלוונטיים לשתי הבקשות הנ"ל ידועים היטב, מעוגנים בתקסד"א ומושרשים בפסיקת ביהמ"ש העליון, איני מוצא צורך להצגתם בגוף החלטה זו.

דין בקשת הנתבעת לביטול העיקולים – להידחות

התובעת הצביעה על ראיות מהימנות לכאורה לביסוס עילת התביעה. מדובר בתביעה שטרית. מדובר בשיקים שהנתבעת מאשרת שהיא חתומה עליהם כמושכת ושהיא מסרה אותם, במסגרת עסקת היסוד, בידיעה שהם סחירים. די בכך. טענות ההגנה של הנתבעת, ובראשן הטענה לכישלון תמורה מלא (טענה לפיה הנפרעת/המוטבת בשיקים, חב' נון סטופ, שהתפרקה בינתיים, לא סיפקה לנתבעת את הסחורה עפ"י עסקת היסוד), היא טענה שראוי לבררה במשפט, אך טענה זו אינה שוללת את קיומה של עילת התביעה השטרית, הטובה לכאורה ככזו.

שוכנעתי ממכלול הטענות והראיות כי הוכח גם שקיימות ראיות מהימנות לכאורה לביסוס יסוד ההכבדה על ביצוע פסה"ד, אם וכאשר יינתן לטובת התובעת. הוכח כי הנתבעת מסובכת בתביעות משפטיות ובחובות והוכח כי אין ביכולתה ובאפשרותה לשלם את סכום השיקים, והוכח גם שאין לנתבעת רכוש וכספים לשם כך. בהקשר זה יצוין כי בדיון התבררה עובדה מטרידה, לפיה הנתבעת מסרה נתונים שונים לגבי היקף חובותיה, כאשר בבקשת ביטול העיקול שהגישה בהוצל"פ (ראו התצהיר מוצג נ/1) טענה לקיומו של אחד החובות (יתרת חובה בבנק) בשיעור של מעל מיליון ₪, ואילו בבקשה שהגישה בביהמ"ש צנח שיעור החוב באופן דרסטי, ללא הסבר משכנע של הנתבעת לפשר ההצהרות השונות לכך.

אוסיף, בהקשר לכל טענות הנתבעת ולכל היסודות הנ"ל של העיקול, כי בדיון התברר לכאורה, שבניגוד למצג הראשוני שהציגה הנתבעת, שלפיו לא נעשתה אליה פנייה מצד התובעת בזמן אמת לבדיקה באשר לאותם שיקים, הרי שהוכח לכאורה שפנייה כזו כן נעשתה (ראו את תמלולי השיחות מוצג ת/3, שלגבי תוכנן נחקרו המצהירים בדיון ומצהיר הנתבעת אישר למעשה את מה שעולה מהתמלולים לגבי השיחות עם נציגת הנתבעת ולגבי דברים שאמרה בהן לנציג התובעת). מדובר לטעמי במסקנה (לכאורית) שפועלת לחובת הנתבעת ולזכות התובעת בכל המישורים הנ"ל, ומעמידה את טענותיה הקשות כלפי התובעת באור בעייתי, ומנגד מעמידה את עמדת התובעת באור חיובי.

העניין היחיד שלגביו נותר בליבי ספק מסוים, הוא בשאלה, האם יש טעם בהותרת העיקולים על כנם ובתוקף, בשים לב למה שנחזה ממכלול הטענות והראיות שהוצגו (ונראה כי לא הוצג כל הקיים והאפשרי), לפיו העיקולים לא תפסו ממש במובן זה שלא ניתן לממשם וגם במובן זה שממילא הליכי המימוש אינם אפשריים ביום הזה, בהינתן עיכוב הליכים בהוצל"פ (ההתנגדות הוגשה במועד) ובהינתן מסקנתי בהחלטה זו כי יש ליתן לנתבעת רשות להתגונן (לקבל ההתנגדות לביצוע השיקים). אך מאחר שלהתרשמותי הנתבעת לא השכילה להציג נתוני אמת רלוונטיים מלאים ועדכניים (וראו למשל השוני הנ"ל בין יתרות החובה המוצהרות שהוצגו ע"י הנתבעת), לא ניתן לבסס ביום הזה ועל סמך התשתית שהוצגה מסקנה, לפיה דין העיקולים להתבטל מחמת היעדר תועלת מעשית (עבור התובעת) מקיומם, ובהקשר זה ייאמר שאיני מקבל את עמדת התובעת שהוצגה בדיון, לפיה ראוי להותיר העיקולים בתוקף אך כדי להפעיל לחץ על הנתבעת. זו אינה מטרה חוקית ולגיטימית של צו עיקול זמני.

הנתבעת תוכל, בכפוף כמובן להוראות כל דין ובהתחשב בזכויות ובטענות התובעת, להגיש בקשה חדשה בעתיד (שתידון ע"י המותב המטפל) לביטול העיקולים בנימוק שאין בהם כל תועלת מעשית עבור התובעת, כאשר בתביעה כזו מצופה למצוא, לבד מהצגה מלאה ומפורטת של הדין (לרבות פסיקה וספרות משפטית), גם תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית, לרבות תצהיר יודע דבר ולרבות תדפיסי חשבון בנק מלאים של 3 החודשים האחרונים של כל אחד ואחד מהחשבונות שעוקלו, ובנוסף תשובות הבנקים שנמסרו בהוצל"פ על העיקולים ובנוסף פירוט מלא של כל ההליכים הננקטים ע"י הנתבעת.

בהוראות האופרטיביות מטה אתן הוראות לתובעת להפקדת בטוחות מתאימות (להבטחת הנתבעת מפני נזקי הסעד הזמני), בהתאם להלכת ביהמ"ש העליון שחייבה כך, בשעה שהתובעת לא הפקידה בטוחות כאלו עת הוטלו לבקשה העיקולים במסגרת ההוצל"פ.

דין בקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן – להתקבל

הנתבעת מעלה טענה מרכזית של כישלון תמורה מלא, במובן זה שכנגד 9 השיקים שבנדון (אותם מסרה לחברת נון סטופ) לא קיבלה בפועל דבר. עפ"י הדין, ולפחות תיאורטית, טענת הגנה שטרית כזו יכולה להספיק גם נגד התובעת, כאשר ככל שייטען שהתובעת הינה במעמד של אוחזת כשורה ו/או אוחזת בעד ערך, הרי שעל הדברים ותנאיי האחיזות יהיה להיבחן במשפט ובראיות, ואין המסגרת הדיונית של בר"ל מתאימה לכך.

עוד יוער, כי עם ביטולה של הלכת גויסקי לאחרונה ע"י ביהמ"ש העליון, לא די לכאורה בבחינת העיתוי שבו הגיעו השיקים לידי התובעת (סוחרו/גולגלו אליה ע"י חב' נו סטופ), והשוואתו למועד כישלון התמורה, כך שהדברים כולם יהיו חייבים בבדיקה ראייתית קפדנית. בהקשר זה יצוין שמהטענות והראיות שעלו בדיון עלתה גם אפשרות שלפיה העסקה בין התובעת לבין נון סטופ לא הייתה עסקת ניכיון שיקים פשוטה וטהורה (אלא בלשון ב"כ הנתבעת עסקה של "קניית חשבוניות"), וראוי שהדברים יילובנו היטב במשפט, על הנפקויות והמסקנות המשפטיות הרלוונטיות הנובעות מדיון זה.

באשר לטענת התובעת לפיה טענות ההגנה של הנתבעת לא פורטו דיין בתצהיריה. אכן, במבט ראשון, נראה שלא הוצג פירוט מספיק, אך במבט שני ונוכח הבהרות שניתנו בדיון בפניי (ע"י מצהיר הנתבעת וע"י ב"כ הנתבעת בסיכומיו), שוכנעתי כי די בקיים כדי להעמיד הגנה אפשרית לכאורה, גם אם אמנם היה ראוי לפרט מלכתחילה קצת יותר. יוצא מכל הנ"ל, שלא קיים (עפ"י הטענה) כל חוזה בכתב בין הנתבעת לבין חב' נון סטופ, משמע אותה עסקת מיליונים נעשה ללא חוזה מסודר בכתב. ניתן להתפלא על הדבר, אך הדבר אפשרי ולעיתים אף נפוץ. נתתי דעתי גם לעובדה שהתובעת בחרה שלא לחקור כלל את הנתבעת על טענות ההגנה שלה בעניין עסקת היסוד ובעניין כישלון התמורה המלא, כך שהתובעת לא קעקעה את הנטען בתצהירי הנתבעת בעניין זה.

סיכום

בקשת הנתבעת לביטול העיקול הזמני (העיקולים שהוטלו בהוצל"פ בטרם מסירת אזהרה) – נדחית.

על התובעת למסור למזכירות ביהמ"ש בתוך 5 ימים מהיום (תקופת השביתה והפגרה באות במניין הימים) כל אלה, שאחרת ייבוטלו מיד על העיקולים (בנוסף לכל סנקציה חוקית אפשרית):

1. התחייבות עצמית.
2. ערבות צד ג' ע"ס 50,000 ₪ צמודת מדד, כאמור בתקנה 364 (א) לתקסד"א.
3. עירבון ע"ס 15,000 ₪ צמוד מדד, כאמור בתקנה 364 (ב) לתקסד"א.

מובהר כי הבטוחות הנ"ל יוגשו עפ"י נהלי המזכירות ובכפוף לאישורה אותן.

ניתנת לנתבעת רשות להתגונן, כאשר תצהיר הנתבעת התומך בהתנגדות ישמש ככתב ההגנה.

לא מצאתי בנסיבות לעשות צו להוצאות, כך שכל צד יישא בהוצאותיו.

הוראות למזכירות:

• לבטל את הדיון הקבוע בהתנגדות (בר"ל) ביום 1.11.16 בפני כב' הרשם דורון יעקבי.
• לפתוח תיק אזרחי – תביעה כספית/שטרית, בסדר דין רגיל (לאור סכום השיקים).
• לסרוק את מסמכי פתיחת תיק ההוצל"פ (צורפו כנספחים 25-18 למסמכי ההוצל"פ שנסרקו כבקשה מס' 1 בתיק ביום 27.6.16), כ"כתב תביעה".
• לסרוק את תצהיר ההתנגדות (צורף כנספחים 17-13 למסמכי ההוצל"פ שנסרקו כבקשה מס' 1 בתיק ביום 27.6.16), כ"כתב הגנה".
• לקבוע דיון בפני שופט, עפ"י סדרי העבודה.
• לעקוב אחר הגשת הבטוחות הנ"ל ע"י התובעת, ובמידה שלא מוגשות, לפנות לרשם התורן למתן הוראות המשך.
• לשלוח החלטתי זו לב"כ שני הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ו, 29 יולי 2016, בהעדר הצדדים.