05 מרץ 2017

לפני: כב' סגן הנשיאה אילן סופר

פסק דין

1. לפניי תביעה לתשלום קצבת זקנה לנכה.

2. התובעת ילידת 1953, עבדה כקופאית ברשת "הרבוע הכחול" החל מ-2/1994 ובהמשך ב"מגה קמעונאות" החל מ-1/2011.

ביום 27.5.2014 התובעת אובחנה כחולת סרטן ובעקבות כך חדלה לעבוד.

3. התובעת הגישה תביעה לתשלום גמלת נכות כללית וועדה רפואית מיום 13.11.2014 קבעה לתובעת נכות בשיעור 100% החל מ-1.5.2014, וכן דרגת אי כושר בשיעור 100% לצמיתות.

4. התובעת קיבלה ממעסיקה דמי מחלה מאז 27.5.2014 ועד 30.4.2015.

5. החל מ-1.5.2015 עם הגיע התובעת לגיל פרישה, החלה לקבל קצבת זקנה.

6. הנתבע הודיע כי לא תוכל לקבל השלמה של קצבת הזקנה עד גובה קצבת הנכות, מאחר ולא קיבלה בפועל קצבת נכות טרם תחילת תשלום קצבת הזקנה.

7. התובעת טוענת כי זכאות התובעת לקצבת נכות אושרה. קבלת טענת הנתבע משמעה הפלייה בין מי שהיה נכה וקיבלת דמי מחלה טרם הפרישה לבין מי שקיבל קצבת נכות טרם הפרישה. בהמשך לכך, אם תשלום דמי המחלה היה מסתיים חודש לפני, התובעת היתה מקבלת קצבת נכות במשך חודש ולאחר מכן קצבת זקנה בתוספת השלמה לנכות.

בשים לב לתכלית החוק, טוענת התובעת כי יש ליתן לו פרשנות המיטיבה עם ציבור הנכים.

8. הנתבע טוען כי בתכוף לגיל המזכה בקצבת זקנה, לא שולמה לתובעת קצבת נכות כללית ועל כן, היא אינה זכאית לתשלום קצבת זקנה בגובה קצבת הנכות.

הנתבע טוען עוד כי לתובעת גם לא קמה זכאות לקצבת נכות, כי בפועל קבלה דמי מחלה ועם סיומם החלה לקבל קצבת זקנה.

הכרעה

9. סעיף 196 (ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995, קובע:

"(ב) הזכות לגמלה לפי פרק זה תחול בתום 90 ימים מהתאריך הקובע ובלבד שאם במועד זה מקבל הנכה דמי מחלה ממעבידו או מקופת גמל כמשמעותה בסעיף 180, תתחיל הזכות בתום התקופה שבעדה שולמו דמי המחלה כאמור".

סעיף 195 מגדיר מהו "התאריך הקובע":

"התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות...".

סעיף 251 (ב) לחוק קובע:

"מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה או סכום קצבת הזקנה שהוא זכאי לו נמוך מקצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת הזקנה בצירוף גמלה נוספת לנכה".

10. קריאת הסעיפים כמכלול מלמדת על אבחנה בין זכאות לבין תשלום. הזכאות לגמלת נכות כללית מותנית באי כושר למשך 90 ימים, ובמקרה של תשלום ימי מחלה ע"י המעסיק, קמה הזכות רק בתום ימי המחלה. לאחר שקמה הזכות, מתחיל התשלום.

הזכות לקבל קצבת זקנה בגובה קצבת הנכות מותנית בכך שטרם קבלת קצבת הזקנה,שולמה למבוטח קצבת נכות.

11. במקרה של התובעת, לא קמה לה הזכות לתשלום ובעקבות כך גם לא שולמה לה גמלת נכות. לתובעת שולמו דמי מחלה עד 30.4.2015. בחודש זה מלאו לתובעת 62 ועל כן, היתה זכאית לקצבת זקנה מחודש זה או לאחריו. בכל מקרה, לתובעת לא נוצרה זכות לתשלום, שכן עם סיום תשלום ימי המחלה, החלה לקבל קצבת זקנה, מבלי ששולמה לה קצבת נכות.

12. אין בידי לקבל את טענת התובעת בקשר להפלייה בין מקבלי קצבת נכות לפני הגיעם לגיל המזכה בקצבת זקנה לבין מקבלי דמי מחלה.

קצבת נכות כללית הינה גמלה מחליפת הכנסה. מבחינת התובעת, הכנסתה לא נפגעה כאשר קיבלה ממעסיקה דמי מחלה. נכון הוא כי התובעת נפגעה עת קצבת הזקנה שלה לא היתה בגובה קצבת הנכות, אך יש להניח כי לתובעת קיימת פנסיה מחוץ לגמלת הזקנה, המשלימה לה את הכנסתה כפי שגמלת הנכות היתה עושה.

13. על כן ומכל המקובץ, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ז' אדר תשע"ז, (05 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.