בפני תביעה קטנה שעניינה דרישת התובע להחזר כספים ופיצוי בגין תיקון רכב יד שניה שרכש מן הנתבעת אשר התקלקל לטענתו בתקופת האחריות, אלא שהנתבעת סירבה לתקנו על חשבונה.

טענות התובע

1. ביום 13/8/15 רכש התובע מן הנתבעת, חברה העוסקת במכירת מכוניות יד שניה, רכב מדגם פורד מונדאו, מספר רישוי 4737875, (להלן: 'הרכב'). עד מועד הרכישה נסע הרכב 143,238 ק"מ. לדברי התובע בחר לרכוש את הרכב מן הנתבעת בשל שמה ההולך לפניה ואמינותה.
2. לטענת התובע, לאחר קבלת הרכב חש כי הנסיעה בו אינה 'חלקה' וכי בתחילת כל נסיעה הרכב רועד כתוצאה מבעיה במצמדי הרכב. אף שפנה לנתבעת פעמים רבות בעל פה ובכתב בתוך תקופת האחריות, התנערה זו מאחריותה מטעמים שונים.
3. התובע טוען כי במעמד רכישת הרכב הוצג בפניו מצג לפיו אחריות הנתבעת היא כוללת, ומטעם זה גם לא בדק את הרכב. עוד לטענתו במועד החתימה על הסכם הרכישה לא הוצג לו ולא נחתם על ידו כתב האחריות הנזכר בהסכם. התובע טוען כי הנתבעת אחראית כלפיו שכן מצמדי הרכב הינם חלק בלתי נפרד מתיבת ההילוכים (גיר) הכלולה באחריות לפי ההסכם, ואין לקבל את פרשנות הנתבעת לפיה האחריות הוגבלה לגיר ולמנוע בלבד ואינה כוללת את מצמדי הרכב. התובע מוסיף וטוען כי הנתבעת הסתירה ממנו במכוון במועד הרכישה את ההיסטוריה של הרכב, ובכך פעלה בחוסר תום לב.
4. משלא נעתרה הנתבעת לפניות התובע, נאלץ התובע לתקן את הרכב על חשבונו. מכאן התביעה.

טענות הנתבעת

1. הנתבעת טוענת כי הרכב אותו רכש התובע הינו רכב משומש משנת ייצור 2012 שנסע 143,238 ק"מ, ולטעמה יש בנתונים אלה כדי לשקף בלאי סביר למערכות הרכב ולמצבו המכאני. לטענתה, על פי ההסכם נמכר הרכב לתובע AS IS באחריות המוגבלת למנוע וגיר לתקופה של 6 חודשים או 10,000 ק"מ, הקודם מביניהם.
2. לטענת הנתבעת היא אינה אחראית לליקוי שנמצא ברכב ממספר טעמים. ראשית, התובע פנה אליה לראשונה ביום 9/3/16 לאחר שהרכב נסע למעלה מ- 10,000 ק"מ מיום הרכישה, ומשכך האחריות על הרכב הסתיימה. מעבר לכך, לאחר שהרכב נבדק לפנים משורת הדין על ידה, נמצא כי התקלה הינה בסט המצמדים, עליהם לא חלה האחריות, שכן הם אינם חלק פנימי של תיבת ההילוכים (גיר) ברכב. במהלך הדיון הוסיף נציג הנתבעת כי ככלל הנתבעת אינה נותנת אחריות על מצמדי רכב.
3. עוד מכחישה הנתבעת את הסכומים המפורטים בכתב התביעה.

דיון והכרעה

1. הסכם המכר בין הצדדים קובע בסעיפים 16-18 מה היקף אחריות הנתבעת על הרכב:

"16. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 1 לעיל, מוסכם בזאת כי לקונה תימסר תעודת אחריות מטעם המוכר (הרצ"ב כנספח להסכם זה ואשר תכונה להלן: "תעודת האחריות"), וכי במקרה בו במהלך תקופת האחריות (כמוגדר בתעודת האחריות) תתרחש ברכב תקלה אשר תיקונה מכוסה עפ"י האמור בתעודת האחריות, כי אז יחול על הצדדים האמור בתעודת האחריות ובכפוף להגבלות הנקובות בה. מובהר כי רכיבי הרכב עליהם חלה האחריות הינם גיר (תיבת הילוכים) ומנוע בלבד, ולפיכך, האחריות תחול אך ורק לגבי הרכיבים המנויים בסעיפים 1.1 ו-1.2 לכתב האחריות ולא תחול על כלל רכיבי האחריות המצוינים בסעיף 1. למען הסר ספק, יובהר כי שאר סעיפי כתב האחריות יחולו ככתבם וכלשונם...

17. אחריות למנוע וגיר בלבד כמוגדר בסעיף 14 לעיל. חודשי אחריות 6 חודשים, ק"מ אחריות 10,000, (הקודם מביניהם).

18. הערות לחוזה: אחריות מנוע וגיר בלבד. "

1. עיון בתמלילי השיחות בין התובע ובין נציג הנתבעת שצורפו לכתב התביעה מלמד כי התובע אכן פנה לנתבעת בתקופת האחריות. כך, ביקש התובע מנציג הנתבעת את ההיסטוריה של הרכב ביום 2/2/16, ובמהלך שיחה מיום 2/4/16 ציין כי דיווח לנתבעת על הבעיה בגיר כשהרכב נסע 147,000 ק"מ לאחר שהיה שבוע ברשותו (נספח ב' לכתב התביעה). קיום השיחות ותוכנן לא נסתר על ידי הנתבעת, והעובדה כי נציג החברה הינו קרוב משפחתו של התובע לא משנה כהוא זה לצורך הכרעה בשאלה זו. גם התנהלות הנתבעת והעובדה כי מצאה לבדוק את רכב התובע, מלמדת כי התובע פנה לנתבעת בתקופה האחריות.
2. משנמצא כי התובע פנה לנתבעת במועד, השאלה שנותרה במחלוקת היא האם החלפת סט המצמדים ברכב כלולה במסגרת האחריות שנתנה הנתבעת.
3. מצאתי כי בנסיבות הענין יש להשיב לשאלה זו בחיוב.
4. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת היתה אחראית למנוע הרכב ולתיבת ההילוכים (גיר) . התובע ציין כי בעת ההתקשרות נאמר לו כי האחריות היא כוללת ומעולם לא נאמר לו כי אין אחריות למצמדים. התובע חתם על הסכם ובו מגבלת האחריות כאשר לדבריו לא הוצג לו כתב האחריות אליו מפנה הנתבעת כעת (נספח ה' לכתב ההגנה). מצאתי את עדותו של התובע בענין זה מהימנה. משכך, ברור מדוע סבר התובע כי חלה על הנתבעת האחריות לתיקון הפגם.
5. כתב האחריות שצירפה הנתבעת אינו משנה לטעמי את הדברים.

כתב האחריות מציין בסעיף 1 מהם רכיבי האחריות ובסעיף 2 מהם הרכיבים בגינם לא ניתנת אחריות. על פי הסכם רכישת הרכב וסעיף 1 לכתב האחריות הנתבעת אחראית כלפי התובע בנוגע לרכיבים הבאים:

"1.1 מנוע: גוף מנוע, ראש מנוע, בוכנות ושרוולים, טבעות אטימה, טלטלים, גל ארכובה, גל זיזיים, מיסבים ומשאבות שמן.

1.2 תיבות הילוכים: אחריות מלאה (האחריות על חלקים פנימיים בלבד)."

1. לגבי רכיבי רכב נוספים המופיעים בהמשך כתב האחריות - מערכת הגה, מערכת קירור, מערכת בלמים, מערכת דלק, מערכת חשמל, מיזוג אוויר, מערכת פליטה, לא אחראית הנתבעת כלפי התובע.
2. כאשר נשאל נציג הנתבעת באילו מהרכיבים המופיעים ברשימה כן נכללים מצמדי רכב הודיע כי ככלל לא נותנת הנתבעת אחריות על מצמדים, ולפיכך הם אינם כלולים באף רכיב מן הרשימה. ואולם בחלקו השני של כתב האחריות הנושא את הכותרת 'האחריות אינה מכסה' לא נמצא אזכור לכך שאין אחריות על מצמדים.
3. אם נכונים דברי הנתבעת כי היא אינה אחראית למצמדים בשום מקרה, היה הדבר צריך להיות כתוב באופן ברור במסגרת חלק 2 של כתב האחריות כרכיב שהאחריות אינה מכסה, זאת על מנת שידע כל רוכש את הדבר בטרם יבצע רכישה.
4. זאת ועוד, פרשנות הנתבעת לפיה מצמדים אינם חלק מתיבת ההילוכים (גיר) לא הוכחה. חוות הדעת הקצרה שצירפה הנתבעת להוכחת סוגיה זו נוגעת לרכב מדגם אחר שאינו רכב התובע, ומשכך משקלה קטן.

את הסייג המופיע בכתב האחריות המבהיר כי על תיבת ההילוכים חלה אחריות ל'חלקם פנימיים בלבד' ניתן לפרש בדרך שונה מכפי שמפרשת הנתבעת, לפיה אין אחריות על החלק החיצוני של תיבת ההילוכים או המצמד (למשל פלסטיק המכסה את תיבת ההילוכים), אולם כן חלה על החלקים הפנימיים המפעילים את תיבת ההילוכים, כולל המצמדים.

1. לפיכך אני קובעת כי האחריות שניתנה לתובע כוללת את תיקון המצמדים בהם התגלתה התקלה בתוך תקופת האחריות, וכי על הנתבעת לשאת בתיקון שבוצע.
2. יחד עם זאת, מצאתי כי להחלטת התובע לא לבדוק את הרכב לפני רכישתו, קיימת תרומה משמעותית לנזק שנגרם. מדובר ברכב יד שניה משנת ייצור 2012 שגמע מרחק רב - 143,238 קילומטרים, ומצופה היה מן התובע להקטין נזקיו לכתחילה באמצעות ביצוע בדיקה לפני הרכישה.
3. אשר לגובה הנזק, לרכיבי התביעה הוכנסו נתונים שאינם רלוונטיים ואינם במסגרת האחריות, אותם יש להפחית. על פי הקבלה שצירף התובע מיום 16/6/16, חויב התובע בנוסף למצמדים ולעבודה עליהם, בעבודה וחלפים נוספים (משאבת מים, שמן, מסנן, מש' מים חליפית, נוזל קירור, בורג לממיר קטליטי) כאשר לא הוכח קשר בינם לבין הנטען בכתב התביעה. גם הסכום שביקש התובע בגין ימי עבודה שהפסיד לא הוכח על ידו, ומשכך לא מצאתי לחייב את הנתבעת בכך.
4. על יסוד כל האמור, משקבעתי כי הנתבעת אחראית כלפי התובע והיה עליה לתקן את הפגם ברכב, ובשים לב לתרומת התובע בכך שלא בדק את הרכב לפני שנרכש, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 8,000 ₪. הנתבעת תישא בתשלום הוצאות משפט לתובע בסך של 300 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

512937ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ז, 21 מאי 2017, בהעדר הצדדים.