<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד רחל סימון סבג

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

בטרם מתחיל דיון ההוכחות בית משפט מסביר לנאשם, בהיותו לא מיוצג, את מהות הליך ההוכחות. בית משפט אף מסביר לנאשם כי עליו לחקור את העד/ה בכל השאלות השנויות במחלוקת לגביהן הוא אינו מסכים.

פרשת תביעה

ע.ת מס' 1 ג'ורג' פרץ תנועה אשדוד, לאחר שהוזהר להעיד אמת:

חקירה ראשית:

ש. מה תפקידך במשטרה ?

ת. אני מתנדב במשטרה בתנועה כעשר שנים כבר. אותו יום של הדו"ח עבדתי עם רווית השוטרת, כאשר אני נוהג והיא לידי. אנחנו עמדנו סטטית על רח' דב גור ממזרח למערב, כאשר הרכב הגיע, הרכב שביצע את העבירה, הגיע למעבר החצייה, הולך הרגל ...

ב"כ המאשימה:

אני מפנה את העד למזכר שערך.

העד ממשיך:

ת. כאשר על מעבר החצייה הולך רגל על פס שני, הרכב עשה פניית פרסה ולא נתן שוב פעם זכות קדימה לאותו הולך רגל. הוא עשה פניית פרסה, ואותו הולך רגל שהמשיך על מעבר החצייה גם לא נתן לו זכות קדימה, פעמיים לא נתן לו זכות קדימה. הרכב הגיע ממזרח למערב, עשה פניית פרסה, כאשר יש המשך של מעבר החצייה. זה מעבר חצייה עם הפרדה. הולך הרגל הגיע גם לחלק השני של הכביש, של מעבר החצייה, הרכב המשיך, לא נתן לו שוב פעם זכות קדימה.

ש. תאשר שזה המזכר שערכת ביום האירוע?

ת. זה המזכר. עם חתימת ידי.

ב"כ המאשימה:

אני מבקשת להגיש לבית-המשפט את המזכר שערך העד.

הנאשם:

אין לי התנגדות להגשה.

<#2#>

החלטה

המזכר מוגש ומסומן ת/1.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א טבת תשע"ז, 09/01/2017 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה ראשית:

ש. איפה הניידת עמדה ביחס לנאשם ואיפה הנאשם עמד ביחס אליכם?

ת. אנחנו עמדנו על דב גור ממערב למזרח, והרכב שהגיע ממזרח למערב, כאשר על המעבר הולך רגל היה הולך רגל שלא נתן לו זכות קדימה, וכשביצע את הפרסה פניית הפרסה, באותו מקום, שוב פעם הם נפגשו.

חקירה נגדית:

ש. אני מפנה אותך לדוח שניתן נגדי. בתיאור העובדות, כתוב שהולך רגל שבא מצפון לדרום עמד על הפס השני. הוא בא מצפון לדרום הולך הרגל ?

ת. לא. הוא לא בא מצפון לדרום. הוא בא ממזרח למערב.

ש. מי בא ממזרח למערב ? אני אומר לך שאני באתי ממזרח למערב.

ת. לא. הוא לא הגיע מצפון.

ש. אני מקריא לך מדו"ח שערכה השוטרת שם נרשם שהולך הרגל בא מצפון לדרום.

ת. הוא חצה. את המעבר.

- אכן אם זה מדובר בהולך הרגל אני משיב כי הוא אכן עבר מצפון לדרום.

ש. אתה אומר שהולך הרגל עמד על הפס השני.

ת. נכון.

ש. האם מזווית הראיה שלך ראית את הפס השני?

ת. אפשר לראות את כל הפסים.

ש. אני מציג בפניך תמונות שצילמתי היום בשעה 09:20 בטלפון. אני טוען שמזווית הראיה שבה אתה עמדת - שתי בעיות יש: בשעה 09:20 בבוקר הבוהק שיש על הכביש, לא ניתן לראות את הפסים והדבר הנוסף, הפסים הראשונים מכוסים בדרך כלל עם מכוניות חונות כמעט כל היום, לפני מעבר החצייה, כך שמזווית הראיה שלכם לא ניתן לראות את הפסים. מציג גם תמונה שצילמתי במכשיר הנייד שלי.

ת. בקשר לבוהק שאתה אומר זה דווקא עוזר לנו לראות את כל השטח מואר. זה לא מסנוור כי אנחנו בצל. אכן חונות מכוניות שם, אבל ברגע שאני יש לי קשר עין עם הולך הרגל, אני בוודאות יודע שהוא ירד מהפס, הוא כבר היה בפס השני.

ש. אמרתם שלא נתתי לו לעבור פעמיים.

ת. אני אמרתי.

ש. היא כתבה?

ת. כן.

ש. הוא עמד על הפס השני לשיטתכם וחוצה ואני לא נותן לו לעבור, להתקדם, מדובר במעבר חצייה מאוד מאוד גדול - מציג לך תמונה- ברגע שהולך הרגל על הפס השני ואני עושה פניית פרסה, הוא רחוק מאוד ממני לפי אורך מעבר החציה, אם כך אני מיד חוצה וממשיך להתקדם, אעבור עשרות מטרים עד שהוא יגיע לאי תנועה. אז איך לא נתתי לו לעבור פעמיים ?

ת. קודם כל התמונה שהבאת עם המעבר חצייה זה לא משקף את המציאות. פה נראה כאילו מעבר החצייה ארוך מאוד, במציאות זה לא ככה. במציאות זה אחרת. המעבר הוא מחולק לשני צדדים, שני כיוונים הכוונה, בערך אני מאמין 10 מ' כל מעבר עם שטח הפרדה באמצע.

ש. מציג 2 תמונות שמשקפות את כל המעבר ורק חצי מהמעבר, זה המעבר, הוא לא כל כך קצר... ?

ת. אמרתי בערך 10 מ'.

-מה שאני ראיתי אני כתבתי בדו"ח ואני שלם עם עצמי

ש. בחלק התחתון בדוח דברי הנהג ...?

ת. אני לא רשמתי את הדו"ח.

ש. האם פה למטה כותבים את מה שרוצים לכתוב או את כל דברי הנהג?

ת. כל מה שהנהג רוצה לומר נרשם.

הנאשם:

אין לי שאלות נוספות לעד תביעה 1.

בית-המשפט מסביר לי כי עלי לחקור את העד בכלל השאלות השנויות במחלוקת ואני משיב כי אין לי יותר שאלות.

ע.ת. 2 רס"ר עמנואל רוית לאחר שהוזהרה לומר את האמת:

חקירה ראשית:

ש. ספרי מה תפקידך ?

ת. אני רשמתי את הדו"ח אני ערכתי אותו, אני סיירת תנועה. אני ערכתי את הדו"ח ג'ורג' הוא מתנדב שלי.

ב"כ המאשימה:

מבקשת להגיש לבית-המשפט את הדו"ח שנערך על ידי העדה.

הנאשם:

אין התנגדות.

<#5#>

החלטה

הדו"ח מוגש ומסומן ת/2.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"א טבת תשע"ז, 09/01/2017 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה ראשית:

ש. את הנאשם את מכירה היכרות מוקדמת?

ת. לא.

ש. נתקלת בו בעבר?

ת. מעולם לא. לא זכור לי. אני לא יום יומיים אני כמעט שנתיים בתחנת אשדוד אני רואה המון פרצופים בעבודה שלי, אני סיירת תנועה זו העבודה שלי.

ש. יש לך משהו להוסיף בדוח בהקשר לאירוע?

ת. מה שנרשם זה מה יש.

חקירה נגדית:

ש. בחלק העליון של הדו"ח תיאור העובדות המהוות את העבירה מצטט מפרק ד' לדוח שם כתוב שלא אפשרתי להולכי שעברו במעבר להשלים החצייה בבטחה, לעומת זאת בתיאור למטה יש תיאור של הולך רגל אחד שלא אפשרתי לו לעבור. ?

ת. מה שרשום בתיאור העובדות זה סעיפים שאנחנו כותבים אותם מחנ"א, זה החוק זה העובדות בעובדות שלי תיאור המקרה, מה שאני ראיתי, מה כן היה על מעבר החצייה.

ש. בפרק דברי הנהג אתם רושמים כל מה שאומר הנהג או רק כדי להגיע להרשעה מוחלטת.

ת. אתה שאלת שאלה אם מה שאנחנו רושמים בדברי הנהג זה מה שהנהג אומר. אני למדתי בקורס שכל מילה, אני פונה לנהג, המילים הראשונות מה שהוא אומר אני חייבת לציין אותם כי לפעמים נהגים באים בתחנונים, כפרה, כן כפרה, אם הולך לנהג, הולך לו ואם לא הולך לו אנחנו בודקים במסוף והוא לא זכאי לאזהרה הוא מתחיל לדבר שטויות או לגדף הבנתי שאת המילים האשונות של הנהג אני חייבת לציין וציינתי בדוח את המילים הראשונות שלך.

ש. איך שהגעתי אליכם לרכב, אחרי שעצרתי יצאתי מהרכב ניגשתי אלייך בצד ימין של הרכב, שאלתי מה קרה, אני ראיתי אתכם לפני כן, לפני שחציתי, ואמרתי לעצמי שהכל חייב להיות מושלם וראיתי שמעבר החצייה פנוי לחלוטין, המעבר הראשון שלי, כשבצד השני, במעבר השני הגיע הולך רגל והתקדם. אני התחלתי להתקדם במעבר החצייה אבל עדיין לא חציתי, נתתי לו להתקדם במעבר החציה, הגיע הולך רגל מהצד השני של מעבר החצייה, מדרום לצפון. השתהיתי לפני מעבר החציה למרות שהיה פנוי לחלוטין חיכיתי שהוא יתקרב לאי התנועה. ראיתי שהוא מתקרב לאי התנועה, שיעבור את האמצע, הכוונה שלי שאני חיכיתי שהוא יתקרב יותר לאי התנועה של המעבר השני. רציתי לעשות פרסה בצורה חלקה. ראיתי שהכל היה בסדר, התקדמתי, פתאום אני שומע תעצור בצד. המשכתי הלאה פתאום אני שומע את הקול של הניידת. כשעצרתי בסוף לא חשבתי שיש בעיה בכלל ומדבור במישהו אחר לגמרי, כשהגעתי לרכב, אמר לי מה קרה אמרת לא נתת להולך רגל לעבור וני אמרתי לך את המילים האלה לא רציתי להגיד שזה שקר שזה לא יגרום להעלבת שוטר, אמרתי לא היה כזה דבר, האם רשמת את זה ?

ת. לא.

ש. זה דבר אחד שלא רשמת. אח"כ אמרת לי לא ראית בנאדם עם ז'קט שחור ומכנסיים שחורות ואני לא עניתי לך והמשכת לרשום את הדו"ח. לא רציתי להגיד לך שלא ראיתי. למה לא רשמתי את הדברים שלי, שאמרתי שלא היה כזה דבר וגם שלא עניתי לך ?

ת. אחרי ששאלתי אותך מה יש לך להגיד על זה שלא נתת מתן זכות קדימה, מה אמרת לי ? הראש שלי לא במקום אני טרוד מהוצל"פ. אולי לא שמעתי שלא היה דבר כזה. כששאלתי את הנהג מה יש לך להגיד על אי מתן זכות קדימה גם כשהגעת ממזרח למערב וגם כשביצעת פניית פרסה ממערב למזרח, אז הוא טען הראש שלי טרוד לא במקום מהוצל"פ זה הכל. לא שמעתי שאתה אמרת את זה.

-יש לנו שני נתיבים אחד ממזרח למערב ואחד ממערב למזרח, ז"א שהמעבר חצייה זה אותו מעבר חצייה רק אי תנועה מפריד ביניהם. כשנהג הגיע ממזרח למערב, הולך הרגל בן 45 לערך שציינתי הוא היה על הפס השני, הוא לא נתן לו זכות קדימה. הוא סיים את המעבר, היה על אי תנועה, התחיל מעבר נוסף וגם שם הוא לא נתן לו. זה לא נכון מה שהוא אומר. הנהג הגיע ממזרח למעבר על דב גור. הולך הרגל היה על הפס השני, ממזרח למערב. הוא התחיל בנסיעה ממזרח למערב, ביצע פניית פרסה.

הנהג הגיע, יש מעבר חצייה...

משרטטת לבקשת בית-המשפט את מעבר החצייה אני מסמנת. אני עמדתי כ – 40 מ' לפני מעבר החצייה. בפעם הראשונה הולך הרגל בפס השני, הנהג לא עוצר, נוסע, ומבצע פניית פרסה, הולך הרגל כבכר ירד למעבר החצייה השני. הוא ירד מאי התנועה. והנהג השלים את הפרסה.

הנאשם:

אין לי התנגדות להגשת השרטוט.

<#7#>

החלטה

השרטוט מוגש ומסומן נ/1.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"א טבת תשע"ז, 09/01/2017 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה נגדית:

ש. הולך הרגל עשה את זה בריצה ?

ת. לא עשה את זה בריצה, עשה את זה בהליכה.

ש. במידה והיה אדם כזה הוא לא יכול היה להגיע לפניי לפני שאני חוצה.

ת. אני מטבעי לא אשן טוב לילה אם אני בספק, אם אני בספק, אין ספק, אני לא ממהרת. יש הרבה אנשים שעוברים עבירות תנועה, אני לא מקבלת בונוסים ולא מקבלת פרמיות.

הנאשם:

אין לי שאלות נוספות.

חקירה חוזרת:

אין.

בהסכמת הצדדים ולבקשתם מתנהל דיון מחוץ לפרוטוקול.

-לאחר הפסקה-

הנאשם:

שוחחתי כעת עם התובעת והגענו להסדר אשר מקובל עלי אני מבקש לחזור בי מהכפירה ולהודות בעובדות כתב האישום.

אני מבין שבית המשפט אינו כבול בהסדר.

<#9#>

החלטה

אני מתירה לנאשם לחזור בו מהכפירה וזאת לאחר ששוכנעתי כי הוא חפץ להודות בעובדות כתב האישום.

<#10#>

ניתנה והודעה היום י"א טבת תשע"ז, 09/01/2017 במעמד הנוכחים.

בית-המשפט מקריא לנאשם את כתב האישום.

הנאשם:

אני מודה במיוחס לי בכתב האישום במסגרת הסדר.

<#11#>

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחס לו בכתב האישום נוכח הודאתו.

<#12#>

ניתנה והודעה היום י"א טבת תשע"ז, 09/01/2017 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

הנאשם נוהג משנת 81' – לחובתו 11 הרשעות קודמות. מסוג ברירות משפט. התחשבתי בעברו המקל, נתחשב בגובה הקנס, הקנס המקורי הינו 500 נסתפק ב – 250 ₪.

הנאשם:

אבקש לשלם את הקנס עד ליום 2.4.16.

<#13#>

גזר דין

1. הנאשם הורשע לאחר הודייתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, וזאת בתום פרשת התביעה ולאחר שהותרה בקשתו לחזרה מכפירה.

2. נאשם נוהג משנת 1981 ולחובתו 11 הרשעות קודמות.

3. לאחר ששקלתי כלל טעוני הצדדים לעונש מצאתי כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים סביר, ועומד במתחם העונש ההולם ולפיכך אכבדו. משכך אני גוזרת על הנאשם קנס בסך 250 אשר ישולם עד ולא יאוחר מיום 2.4.17. הנאשם יפנה למזכירות בית המשפט לשם קבלת שובר תשלום.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

<#14#>

ניתנה והודעה היום י"א טבת תשע"ז, 09/01/2017 במעמד הנוכחים.