1. התובעים התקשרו עם הנתבעת לרכישת דירות בבניין ברחוב בר כוכבא 66 בעיר טבריה וטוענים כי נתגלו ליקויי בניה בדירות וברכוש המשותף. התובעים צרפו חוות דעת מטעמם המפרטים את ליקויי הבנייה הנטענים והערכה כספית לתיקון הליקויים. התובעים מייחסים לנתבעת טענות הן מתחום החוזים מכוח ההתחייבויות בהסכמי המכר, והן מתחום הנזיקין בטענה שהנתבעת התרשלה בבניית הדירות.

2. מנגד, טענה הנתבעת, שלמרות דרישות מטעמה להוציא את התיקונים לפועל, התובעים לא אפשרו לנתבעת לתקן את הליקויים ולהקטין את הנזקים (סעיף 3 לכתב ההגנה), על אף הוראות ההסכם והוראות הדין בנוגע לתקופת הבדק וכי יש לתחום את היחסים בין הנתבעת לבין התובעים בהתאם להסכמי המכר בלבד. הנתבעת מכחישה את חוות הדעת מטעם התובעים בטענה שהן מגמתיות, מופרכות ולא מקצועיות ואת הסכומים בחוות הדעת בטענה שהסכומים מופרזים (סעיף 15 לכתב ההגנה).

3. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 21/3/16, הגיעו הצדדים להסכמה הבאה:

"הגענו להסכמה לפיה הנתבעת תערוך תיקונים בהתאם למפורט בחוות דעת המומחה מטעם התובעת. התיקונים יבוצעו עד ליום 30.6.2016 ולאחר תיאום עם מר יעקב אוחיון. התובעת מתחייבת לשתף פעולה עם הנתבעת בביצוע תיקונים הנדרשים. במידה ויישארו ליקויים, רשאית התובעת להגיש בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט והנתבעת לא תתנגד למינוי זה. ככל שיגיעו הצדדים להסכמה בדבר זהות המומחה, יודיעו לבית המשפט, אחרת זהות המומחה תקבע על ידי בית המשפט ממאגר המומחים. למען הסר ספק, הנתבעת לא תהיה זכאית לערוך תיקונים נוספים לאחר 30.6.2016. שכ"ט המומחה, ככל שימונה, יחול בחלקים שווים. מבקשים לתת להסכמה תוקף של החלטה."

4. ביום 10/10/16, הוגשה בקשה מטעם התובעים להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, לבחינת העבודות שבוצעו על ידי הנתבעת והליקויים אשר נותרו – ככל שנותרו. בתשובה לבקשה, טענה הנתבעת כי ביצעה את התיקונים כפי הבנתה את חוות הדעת מטעם התובעים, הן בדירות והן בשטחים הציבוריים ובהעדר טענה לליקויים ספציפיים, יש לדחות את הבקשה למינוי מומחה.

5. בדיון שהתקיים במעמד הצדים ביום 16/1/17, הסכימה הנתבעת למינוי מומחה מטעם בית המשפט, לאחר שתוגש חוות דעת מטעמה. הנתבעת הגישה חוות דעת הנדסית של מר יואב אברהם, מהנדס הנתבעת, בעל מניות ומנהל בנתבעת, תוך דגש שכל הליקויים באחריות הנתבעת והמחייבים את הנתבעת תוקנו ולא קיימים ליקויים אחרים.

6. ביום 26/2/17 מונה המהנדס גיל רפאל לשמש כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה") . בפני המומחה עמדו חוות הדעת מטעם הצדדים. חוות דעת המומחה הוגשו לתיק ביום 14/9/17. ב"כ התובעים שלח שאלות הבהרה למומחה שנענו ביום 26/11/17 על ידי המומחה. הצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה על חוות דעתו.

7. הלכה פסוקה היא, שלמומחה בית המשפט משקל מיוחד, בהיותו מומחה בלתי תלוי, אובייקטיבי, נטול אינטרסים, הפועל בהגינות ובתום לב. כך נקבע בע"א 2934/94 סולל בונה נגד איתן, פורסם ביום 2/6/96):

"למרבית הצער, מעוררים פרוייקטים של בנייה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי כוח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא – במקרים כאלה – כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום נסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים. "

8. בית המשפט רשאי לקבל את חוות דעת המומחה, להסתייג ממנה או לדחותה, כאשר ראיות ומצב עובדתי מחייבות ומצדיקות מסקנה השונה מזו של המומחה. לבית המשפט שיקול הדעת באיזו מידה לאמץ את מסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט.

9. כבר עתה אומר, לאחר קריאת חוות דעת התובעים, חוות דעת הנתבעת וחוות דעת המומחה, שמצאתי לנכון לאמץ את קביעות המומחה ולהעדיפה על חוות הדעת מטעם הצדדים. התרשמתי לחיוב מחוות דעת המומחה, חוות דעת מפורטת, מקצועית, שהתייחסה באופן מפורט לכל אחד מהליקויים הנטענים על ידי התובעים. יש לציין, כי מקריאת סיכומי הצדדים, אף הם מקבלים עליהם את מסקנות המומחה, והנתבעת אף טענה בסיכומיה, שהמומחה ביצע את עבודתו במקצועיות תוך בדיקה דקדקנית של כל טענה שהובאה בפניו וחוות דעתו מחייבת (סעיף ה' לסיכומים).

10. כעת, אתייחס לכל אחת מהתביעות בנפרד ולטענות הצדדים כפי שהן עולות מסיכומי הצדדים.

תביעת נציגות הבית המשותף

11. על פי ממצאי המומחה, מרבית הליקויים שנמצאו בחוות הדעת מטעם התובעת, בתחום ההנדסי בסכום כולל של 196,127 ₪ וליקויים במערכת החשמל בסכום כולל של 18,880 ₪, לא נמצאו כליקויים על ידי המומחה, הן בשל תיקונם על ידי הנתבעת, כמפורט לעיל, לאחר הגשת התביעה, והן בשל אי הימצאותם. בסופו של יום קבע המומחה מהם הליקויים הקיימים והעריך את תיקון הליקויים ברכוש המשותף בסכום כולל של 16,750 ₪.

הנתבעת טענה בסיכומיה כי יש להפחית מהסכום שקבע המומחה, לפחות מחצית מהסכום, בשל כך שהתובעת לא עשתה דבר להראות לנתבעת את כל הליקויים. אני מוצאת שטענה זו סתומה ואינה ברורה ודינה להידחות. כמו כן, איני מוצאת לנכון לקבל את בקשת הנתבעת לאפשר לה לבצע חלק מהליקויים שנקבעו בחוות דעת המומחה, מאחר ושוכנעתי כי אין מקום לתת לנתבעת הזדמנות נוספת לתקן ליקויים, לאחר שזו ניתנה לה בשלבים הראשונים של ההליך. יחד עם זאת, אני לא מוצאת לנכון להורות לנתבעת לשלם את התוספת בשיעור של 30% לסכום שנקבע על ידי המומחה, במידה והתיקונים יבוצעו על ידי קבלנים מזדמנים, הן נוכח הפער העצום בין סכום התביעה 150,000 ש"ח לסכום שנפסק על ידי המומחה, והן בשל העובדה שרק במסגרת ההליך המשפטי, נאותה התובעת לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים שנמצאו, ובהתאם לחוות דעת המומחה, מרבית הליקויים אכן תוקנו על ידי הנתבעת. יש לציין כי בסעיף 13 לסיכומי הנתבעת, היא מודה שסך הפיצויים לה זכאית התובעת עומד על סך 16,750 ₪ בהתאם לממצאי המומחה.

12. לטענת התובעת בסיכומים, התעלם המומחה ממספר נושאים שעלו בחוות דעת המומחים וביקשה לחייב את הנתבעת בתיקונם. אתייחס לליקויים אלו, אחד לאחד:

א. חיפוי לובי המבנה – התובעת מלינה, שבלובי המבנה, הדביקה הנתבעת אריחי קרמיקה ולא אריחי שיש חברון, כמתחייב ממפרט המכר. המומחה אישר את אי ההתאמה בחוות דעתו וקבע כי חיפוי הקירות בוצע באריחי גרניט פורצלן ולא שיש חברוני, אריח שלדעת המומחה הוא שווה ערך לשיש חברוני ועדיף מבחינת תחזוקה, שכן שיש חברוני הוא האבן הכי פשוטה ואריח פורצלן או קרמי עדיף. מאחר והתובעת לא הביאה כל ראיה לסתור את דעתו של המומחה לעניין האיכויות והערך הכספי, נחה דעתי כי יש לקבל את עמדת המומחה והיא נראית לי סבירה ונכונה בנסיבות העניין.

ב. החלפת קולטים במערכות החימום הסולריות – בתשובה לשאלות ההבהרה, אישר המומחה כי מצא מספר קולטנים בהם קיימים סימנים לכניסת מים, ולטענת הנתבעת בוצעו תיקונים לעניין זה על ידי ספק המערכת. הואיל ובחוות דעת התובעת אין דרישה לתשלום כספי אלא לתיקון בפועל, הפנה המומחה את התובעת למתקין או לספק המערכת שיבצע תיקון חוזר. התובעת מבקשת שבית המשפט יורה לנתבעת לבצע את התיקונים הנדרשים בקולטים. הנתבעת בסיכומים הודיעה שתעמוד בהתחייבויותיה ככל שדרוש תיקון בתקופת האחריות. מאחר ואין בפני פרטים נוספים, מעבר לאמור בתשובת ההבהרה של המומחה, ואין בפני טענה ברורה מהם התיקונים הנדרשים בקולטים, אני סבורה שיש להסתפק בהודעת הנתבעת בדבר קיומה של אחריות לתקן את הדרוש תיקון בתקופת האחריות.

ג. מכסי שוחות הביוב – לטענת התובעת, הותקנו מכסי פלסטיק במקום מכסים מבטון. המומחה בתשובה לשאלת הבהרה, מאשר כי נציג הנתבעת אישר בפניו כי הותקנו מכסי פלסטיק וכי הנתבעת נדרשת להוכיח כי המכסים שהותקנו מתאימים לעומס הנדרש ולספק אישור יצרן, אחרת יהיה עליו להחליף את המכסים. בהעדר ראיה מטעם הנתבעת, כנדרש על ידי המומחה, אני מקבלת את התביעה בעניין זה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הפיצוי הנדרש לתיקון מכסי השוחות, על פי חוות דעת המומחה מטעם התובעת בסך של 6,250 ₪.

ד. שקיעת אבנים ברחבת הכניסה למבנה - התובעת מלינה שעל אף שניתן לראות שקיעה ממשית של מרצפות ברחבת הכניסה, לא פסק המומחה פיצוי בגין הליקוי. עיון בחוות הדעת מטעם התובעת מעלה כי המקום היחיד בו נטען לשקיעת המרצפות היה ליד צוהר הגז, ליקוי שעל פי המומחה תוקן. לפיכך – נדחית הטענה.

ה. התובעת מבקשת מבית המשפט לקבל במלואה את חוות הדעת שהוגשה מטעמה בתחום מערכות החשמל, מאחר והנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית. הבקשה נדחית, הואיל והמומחה התייחס באופן מפורט לחוות הדעת בתחום החשמל והסכומים שפסק בחוות דעתו כוללים את הליקויים שמצא בתחום מערכות החשמל בבניין.

13. התובעת עותרת בסיכומים לחייב את הנתבעת בסך של 179,335 ₪ בגין הליקויים ברכוש המשותף, בסך של 12,100 ₪ בגין הוצאות להכנת חוות הדעת, סך של 9,067 ₪ עבור חלקה של התובעת בשכר טרחת המומחה וסך של 1,875 ₪ עבור אגרת בית משפט. באשר לעתירת התובעת לסכום כספי של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש, אני סבורה שאין מקום לחייב את הנתבעת בגין עגמת נפש, משזו סירבה לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים ברכוש המשותף, וזה התאפשר רק במסגרת ההליך המשפטי, וכפי שכבר נקבע, וכפי שזה עולה מחוות דעת המומחה, מרבית הליקויים בחוות הדעת מטעם התובעת, תוקנו על ידי הנתבעת, בטרם ערך המומחה את בדיקתו.

14. בהינתן האמור לעיל, והואיל והתובעת הקשתה על תיקון הליקויים ואלו התאפשרו רק במסגרת ההליך ורובם תוקנו, ובהתבסס על חוות דעת המומחה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 16,750 בתוספת מע"מ בגין ליקויי הבנייה, סך של 6,250 ש"ח בגין מכסי שוחות הביוב, מחצית מסך של 21,167 ש"ח בגין תשלום עבור הכנת חוות הדעת ומחצית מסך של 1,875 ש"ח בגין אגרת בית משפט.

תביעת שרה שלום (להלן: "שרה")

15. על פי ממצאי המומחה עלות התיקונים בליקויים שהתגלו בדירת שרה הינם בסכום כולל של 9,450 ₪. שרה מבקשת בסיכומים לחייב את הנתבעת בעלות התיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה בצירוף תוספת של 30%, המבטאת ביצוע העבודות על ידי קבלנים מזדמנים ומע"מ. וכן לחייב את הנתבעת בהוצאות חוות הדעת מטעמה ועבור חלקה בשכר טרחת המומחה בסכום כולל של 4,597 ₪ ואגרת משפט בסך של 975 ₪. עוד מבקשת שרה לחייב את הנתבעת בסכום של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש.

16. בעדותה הראשית, הלינה שרה כי תיקונים שערכה הנתבעת בדירתה, ביום 13/11/16, נעשו בצורה לא מקצועית, "רטיבות במרפסת, באו תיקנו, חזר שוב, רטיבות באמבטיה תיקנו ולא עשו תיקוני צבע". טענות הנתבעת בסיכומים כי שרה סירבה לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים, לא עולים בקנה אחד עם הראיות שבפני, ראשית, שרה אישרה שנערכו תיקונים על ידי הנתבעת ביום 13/11/16, תיקונים שבוצעו לאחר הגשת התביעה ולאחר שהיה בידי הנתבעת את חוות דעת המומחה מטעמה. שנית, שרה אישרה בעדותה שלא הייתה מוכנה לקבל תיקונים נקודתיים, תיקונים שלדעתה לא היו תיקונים מושלמים וכפי שצריך להיות לפי דעתה (עמוד 9 שורות 10-13).

17. בחקירתה הנגדית, נדרשה שרה להתייחס לסעיפים בחוות דעת המומחה מטעמה, חוות דעת שצורפה לכתב התביעה והוגשה על ידי ב"כ הנתבעת במהלך הדיון וסומנה נ/1. הנתבעת בסיכומים טענה כי שרה סירבה לשתף פעולה וסירבה לביצוע התיקונים על ידי הנתבעת ומבקשת להפחית סכומים אלו מהסכום הנתבע. הנתבעת מאשרת בסיכומים כי הסכום לו זכאית שרה הינו על סך של 6,602 ₪ (סעיף ז9 לסיכומים).

18. לאחר ששמעתי את עדותה של שרה, נחה דעתי כי אין לחייב אותה בתיקונים של הליקויים על ידי הנתבעת או להפחית את הליקויים אותם מבקשת הנתבעת לתקן על ידה, כמפורט בסיכומים, הואיל והתרשמתי מכנותה של שרה, שהתיקונים שנעשו עד כה על ידי הנתבעת לא היו לשביעות רצונה, ולא תוקנו במלואם, ראה סעיף 16 לעיל. על כן, אני מוצאת לנכון לקבל את חוות דעת המומחה במלואה ולחייב את הנתבעת בסכום שנקבע בחוות הדעת. יחד עם זאת, אני לא מוצאת לנכון להורות לנתבעת לשלם את התוספת בשיעור של 30% לסכום שנקבע על ידי המומחה, במידה והתיקונים יבוצעו על ידי קבלנים מזדמנים, הן נוכח הפער בין סכום התביעה 78,000 ש"ח לסכום שנקבע על ידי המומחה והן בשל העובדה שרק במסגרת ההליך המשפטי, נאותה שרה לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים שנמצאו, ובהתאם לחוות דעת המומחה, חלק הליקויים אכן תוקנו על ידי הנתבעת.

19. באשר לעתירת שרה לסכום כספי של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש, אני סבורה שאין מקום לחייב את הנתבעת בגין עגמת נפש, משזו סירבה לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים ברכוש המשותף, וזה התאפשר רק במסגרת ההליך המשפטי, וכפי שכבר נקבע, וכפי שזה עולה מחוות דעת המומחה, חלק מהליקויים בחוות הדעת מטעם שרה, תוקנו על ידי הנתבעת, בטרם ערך המומחה את בדיקתו.

20. בהינתן האמור לעיל, והואיל ושרה הקשתה על תיקון הליקויים ואלו התאפשרו רק במסגרת ההליך וכי רובם תוקנו, ובהתבסס על חוות דעת המומחה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לשרה סך של 9,450 ש"ח בתוספת מע"מ בגין ליקויי הבנייה, מחצית מסך של 4,597 ש"ח בגין תשלום עבור הכנת חוות הדעת ומחצית מסך של 975 ש"ח בגין אגרת בית משפט.

תביעת רחמים דינה (להלן: "דינה")

21. על פי ממצאי המומחה עלות התיקונים בליקויים שהתגלו בדירת דינה הינם בסכום כולל של 12,800 ₪. הסכום כולל עלות תיקון אריחים סדוקים בחדר הרחצה בסכום של 1,350 ₪. לשאלת ההבהרה שהופנתה למומחה, השיב המומחה כי נמצאו בחדר הרחצה אריח חיפוי אחד עם פגיעה קטנה ושני אריחים סדוקים שהם הבעיה. ככל שאין אריחים זהים להחלפה, יהיה צורך להחליף את כל החיפוי בחדר הרחצה הכללי, בעלות של 9,800 ₪. לסכומים לעיל, טענה דינה שיש להוסיף עלות ביצוע על ידי קבלנים מזדמנים בשיעור של 30% ומע"מ. עוד מבקשת דינה לחייב את הנתבעת בגין עגמת נפש בסכום של 50,000 ₪.

22. במהלך עדותה הראשית העידה שנדרשה לקרוא למנהל העבודה של הנתבעת מספר פעמים לבדיקה של ליקויים, וחרף הודעתו שיבוא, הוא לא הגיע והתעלם מהפניות. דינה העידה שהיו מספר וויכוחים לאורך הבניה, בין היתר בנוגע לדלתות. על פי עדותה, התיקונים שנעשו לא היו שלמים. בחקירה הנגדית השיבה לשאלה, מדוע סירבה לבצע תיקונים בקשר לאריחים: "אני כבר אמרתי והסברתי שראיתי זלזול, שמעתי צרחות וראיתי עבודות שאני לא מוכנה לאפשר לפועלים האלה להרוס לי יותר".

23. הנתבעת בסיכומים טענה כי דינה סירבה לשתף פעולה וסירבה לביצוע התיקונים על ידי הנתבעת ומבקשת להפחית סכומים אלו מהסכום הנתבע. הנתבעת מאשרת בסיכומים כי הסכום לו זכאית דינה הינו על סך של 6,770 ₪ (סעיף ט10 לסיכומים).

24. לאחר ששמעתי את עדותה של דינה, נחה דעתי כי אין לחייב אותה בתיקונים של הליקויים על ידי הנתבעת או להפחית את הליקויים אותם מבקשת הנתבעת לתקן על ידה, כמפורט בסיכומים, הואיל והתרשמתי מעדותה של דינה, שהתיקונים שנעשו עד כה על ידי הנתבעת לא היו לשביעות רצונה, ולא תוקנו במלואם. על כן, אני מוצאת לנכון לקבל את חוות דעת המומחה במלואה ולחייב את הנתבעת בסכום שנקבע בחוות הדעת. יחד עם זאת, אני לא מוצאת לנכון להורות לנתבעת לשלם את התוספת בשיעור של 30% לסכום שנקבע על ידי המומחה, במידה והתיקונים יבוצעו על ידי קבלנים מזדמנים, הן נוכח הפער בין סכום התביעה 78,000 ש"ח לסכום שנפסק על ידי המומחה והן בשל העובדה שרק במסגרת ההליך המשפטי, נאותה דינה לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים שנמצאו, ובהתאם לחוות דעת המומחה, חלק הליקויים אכן תוקנו על ידי הנתבעת. לעניין קיומם או העדר קיומם של אריחים זהים, לא הורם נטל ההוכחה בעניין זה ולא הובאו ראיות האם קיימים או לא קיימים אריחים זהים ואני סבורה שיש לדחות את הטענה.

25. באשר לעתירת דינה לסכום כספי של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש, אני סבורה שאין מקום לחייב את הנתבעת בגין עגמת נפש, משזו סירבה לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים ברכוש המשותף, וזה התאפשר רק במסגרת ההליך המשפטי, וכפי שכבר נקבע, וכפי שזה עולה מחוות דעת המומחה, חלק מהליקויים בחוות הדעת מטעם דינה, תוקנו על ידי הנתבעת, בטרם ערך המומחה את בדיקתו.

26. בהינתן האמור לעיל, והואיל ודינה הקשתה על תיקון הליקויים ואלו התאפשרו רק במסגרת ההליך ורובם תוקנו, ובהתבסס על חוות דעת המומחה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לדינה סך של 12,800 ש"ח בתוספת מע"מ בגין ליקויי הבנייה, מחצית מסך של 4,617 ש"ח בגין תשלום עבור הכנת חוות הדעת ומחצית מסך של 975 ש"ח בגין אגרת בית משפט.

תביעת בן שושן יהודה ורבקה (להלן: "בן שושן")

27. על פי ממצאי המומחה עלות התיקונים בליקויים שהתגלו בדירת שרה הינם בסכום כולל של 10,500 ₪. בן שושן מבקשים בסיכומים לחייב את הנתבעת בעלות התיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה בצירוף תוספת של 30%, המבטאת ביצוע העבודות על ידי קבלנים מזדמנים ומע"מ. וכן לחייב את הנתבעת בהוצאות חוות הדעת מטעמם ועבור חלקם בשכר טרחת המומחה ואגרת בית משפט בסכום כולל של 5,592 ש"ח ₪. עוד מבקשים בן שושן לחייב את הנתבעת בגין עגמת נפש בסכום של 50,000 ₪.

28. הנתבעת מאשרת בסיכומים מטעמה כי בן שושן זכאים לסכום כספי על סך 9,250 ₪. לאחר בחינת טענת הנתבעת באשר להפחתה בסך של 1,250 ₪ מהסכום שנפסק על ידי המומחה, לא מצאתי שיש ממש בטענות הנתבעת בנוגע לכך, וכי מדובר בליקויים באחריות הנתבעת, הן לעניין האריחים הפגומים, הן לעניין האריח שאינו בגובה אחיד והן לעניין הסף המדורג בכניסה מהחצר לדירה שבוצע כלפי חוץ ולא מתחת לכנף הדלת.

29. נוכח האמור, אני מוצאת לנכון לקבל את חוות דעת המומחה במלואה ולחייב את הנתבעת בסכום שנקבע בחוות הדעת. יחד עם זאת, אני לא מוצאת לנכון להורות לנתבעת לשלם את התוספת בשיעור של 30% לסכום שנקבע על ידי המומחה, במידה והתיקונים יבוצעו על ידי קבלנים מזדמנים, הן נוכח הפער בין סכום התביעה 78,000 ₪ לסכום שנפסק על ידי המומחה והן בשל העובדה שרק במסגרת ההליך המשפטי, ניאותו בן שושן לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים שנמצאו, ובהתאם לחוות דעת המומחה, חלק הליקויים אכן תוקנו על ידי הנתבעת.

30. באשר לעתירת בן שושן לסכום כספי של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש, אני סבורה שאין מקום לחייב את הנתבעת בגין עגמת נפש, משסירבו בן שושן לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים ברכוש המשותף, וזה התאפשר רק במסגרת ההליך המשפטי, וכפי שכבר נקבע, וכפי שזה עולה מחוות דעת המומחה, חלק מהליקויים בחוות הדעת מטעם בן שושן, תוקנו על ידי הנתבעת, בטרם ערך המומחה את בדיקתו.

31. בהינתן האמור לעיל, והואיל ובן שושן הקשו על תיקון הליקויים ואלו התאפשרו רק במסגרת ההליך ורובם תוקנו, ובהתבסס על חוות דעת המומחה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לבן שושן סך של 10,500 ש"ח בתוספת מע"מ בגין ליקויי הבנייה, מחצית מסך של 4,617 ש"ח בגין תשלום עבור הכנת חוות הדעת ומחצית מסך של 975 ש"ח בגין אגרת בית משפט.

תביעת מנחם שרית ואוהד (להלן: "מנחם")

32. על פי ממצאי המומחה עלות התיקונים בליקויים שהתגלו בדירת מנחם הינם בסכום כולל של 7,000 ₪. מנחם מבקשים בסיכומים לחייב את הנתבעת בעלות התיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה בצירוף תוספת של 30%, המבטאת ביצוע העבודות על ידי קבלנים מזדמנים ומע"מ. לטענת מנחם בסיכומים, שאין בידיהם אריחים רזרביים ויש צורך בהחלפת משטחי ריצוף שלמים בעלות של 5,400 ₪ בתוספת מע"מ. כבר עתה אומר, אין בדעתי לקבל טענה זו בהעדר ראיה ממשית לביסוסה. כן לחייב את הנתבעת בהוצאות חוות הדעת מטעמם ועבור חלקם בשכר טרחת המומחה ואגרת משפט בסכום כולל של 5,572 ₪. עוד מבקשים מנחם לחייב את הנתבעת בגין עגמת נפש בסכום של 50,000 ₪.

33. הנתבעת בסיכומים מבקשת להפחית כמחצית מהסכום שפסק המומחה בשל אי נכונות מנחם לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים על ידה. אוהד מנחם העיד בבית המשפט את הדברים הבאים: "פעם ראשונה שקנינו דירה ראינו הרבה ליקויים פנינו ליואב וביקשנו לסדר, נכנסו סידרו בערך יצאו, נכנסו סידרו בערך יצאו, לפעמים לא נכנסו לפעמים אמרו שככה צריך להיות וזה התנהל ככה". בדומה לתובעים האחרים, אני סבורה שאין להפחית את הסכומים הנטענים בסיכומי הנתבעת, רק בשל אי רצון מנחם לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים על ידה, נוכח משבר האמון שנוצר בין המנחם לנתבעת, לפי עדותו של אוהד מנחם.

34. על כן, אני מוצאת לנכון לקבל את חוות דעת המומחה במלואה ולחייב את הנתבעת בסכום שנקבע בחוות הדעת. יחד עם זאת, אני לא מוצאת לנכון להורות לנתבעת לשלם את התוספת בשיעור של 30% לסכום שנקבע על ידי המומחה, במידה והתיקונים יבוצעו על ידי קבלנים מזדמנים, הן נוכח הפער בין סכום התביעה 78,000 ש"ח לסכום שנפסק על ידי המומחה והן בשל העובדה שרק במסגרת ההליך המשפטי, ניאותו מנחם לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים שנמצאו, ובהתאם לחוות דעת המומחה, חלק הליקויים אכן תוקנו על ידי הנתבעת.

35. באשר לעתירת מנחם לסכום כספי של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש, אני סבורה שאין מקום לחייב את הנתבעת בגין עגמת נפש, משמנחם סירבו לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים ברכוש המשותף, וזה התאפשר רק במסגרת ההליך המשפטי, וכפי שכבר נקבע, וכפי שזה עולה מחוות דעת המומחה, חלק מהליקויים בחוות הדעת מטעם מנחם, תוקנו על ידי הנתבעת, בטרם ערך המומחה את בדיקתו.

36. בהינתן האמור לעיל, והואיל ומנחם הקשו על תיקון הליקויים ואלו התאפשרו רק במסגרת ההליך ורובם תוקנו, ובהתבסס על חוות דעת המומחה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם למנחם סך של 7,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין ליקויי הבנייה, מחצית מסך של 4,617 ש"ח בגין תשלום עבור הכנת חוות הדעת ומחצית מסך של 975 ש"ח בגין אגרת בית משפט.

תביעת קגן מיכאל והנרייטה (להלן: "קגן")

37. על פי ממצאי המומחה עלות התיקונים בליקויים שהתגלו בדירת קגן הינם בסכום כולל של 8,450 ₪. קגן מבקשים בסיכומים לחייב את הנתבעת בעלות התיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה בצירוף תוספת של 30%, המבטאת ביצוע העבודות על ידי קבלנים מזדמנים ומע"מ. טענת קגן בסיכומים שהמומחה איתר ליקויי רטיבות, ליקויי שהתגלה לאחר הגשת כתב התביעה ולא הופיע בכתב הטענות, כפי שהודו בסיכומים, לא מאפשר לבית המשפט להיעתר לבקשה בסיכומים לחייב את הנתבעת לבצע תיקונים בעניין זה ושמורה לקגן הזכות לתבוע בגין ליקויי זה על פי כל דין. כן לחייב את הנתבעת בהוצאות חוות הדעת מטעמם ועבור חלקם בשכר טרחת המומחה ואגרת משפט בסכום כולל של 5,572 ₪.עוד מבקשים קגן לחייב את הנתבעת בגין עגמת נפש בסכום של 50,000 ₪.

38. לטענות הנתבעת בסיכומים, יש להפחית מהסכום הכספי שקבע המומחה סך של 4,950 ₪ בגין תיקון שיפוע במרפסת מערבית, מרפסת שקגן הפכו לחדר, נוכח ויתור בכתב של קגן לביצוע התיקון על ידי הנתבעת. מסמך הויתור נכלל בחוות דעת המומחה. במהלך החקירה הנגדית של קגן מיכאל, אישר מיכאל קגן את חתימתו על מסמך הויתור ואת תוכנו (עמוד 23 שורה 19). תחת נסיבות אלו, אני קובעת שקגן ויתרו על זכותם לתיקון השיפוע ויש להפחית את סכום התיקון מהסכום הכולל שקבע המומחה. לא מצאתי כי יש להפחית סכום נוסף בסך של 400 ₪, אותו ביקשה הנתבעת בסיכומים, בשל סירוב קגן לאפשר לנתבעת לתקן את הליקוי בגין חיתוך לקוי של אריחים בחדר רחצה הורים, ומפנה בעניין זה לעדותו של מיכאל קגן בחקירה הנגדית:

ש: מפנה לסעיף 2.1 לחוות הדעת של בית המשפט.

ת: זה לא היה טוב, שמו את הפינות זוויות על הפנים, אפשר לראות עד עכשיו.

ש: אבל ביקשת הלבשת אלומיניום.

ת: אבל הם עשו לא טוב, זה אתם עשיתם לא מישהו אחר. שמו לא טוב.

ש: ביקשת ממנו לשים פס אלומיניום.

ת: כן אבל ביקשתי שישים נורמלי, אם הוא לא יכול לעשות שלא יעשה. הוא פירק עשה, מה שהוא עשה נשאר, בא המומחה הסתכל וזה לא טוב.

39. על כן, אני מוצאת לנכון לקבל את חוות דעת המומחה בחלקה ולחייב את הנתבעת בסכום של 3,500 ש"ח בתוספת מע"מ. יחד עם זאת, אני לא מוצאת לנכון להורות לנתבעת לשלם את התוספת בשיעור של 30% לסכום שנקבע על ידי המומחה, במידה והתיקונים יבוצעו על ידי קבלנים מזדמנים, הן נוכח הפער בין סכום התביעה 78,000 ₪ לסכום שנפסק על ידי המומחה והן בשל העובדה שרק במסגרת ההליך המשפטי, ניאותו קגן לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים שנמצאו, ובהתאם לחוות דעת המומחה, חלק הליקויים אכן תוקנו על ידי הנתבעת.

40. באשר לעתירת קגן לסכום כספי של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש, אני סבורה שאין מקום לחייב את הנתבעת בגין עגמת נפש, משקגן סירבו לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים ברכוש המשותף, וזה התאפשר רק במסגרת ההליך המשפטי, וכפי שכבר נקבע, וכפי שזה עולה מחוות דעת המומחה, חלק מהליקויים בחוות הדעת מטעם קגן, תוקנו על ידי הנתבעת, בטרם ערך המומחה את בדיקתו.

41. בהינתן האמור לעיל, והואיל וקגן הקשו על תיקון הליקויים ואלו התאפשרו רק במסגרת ההליך ורובם תוקנו, ובהתבסס על חוות דעת המומחה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לקגן סך של 3,500 ש"ח בתוספת מע"מ בגין ליקויי הבנייה, מחצית מסך של 4,617 ש"ח בגין תשלום עבור הכנת חוות הדעת ומחצית מסך של 975 ש"ח בגין אגרת בית משפט.

42. לסיום, אני קובעת כלהלן:

הנתבעת תשלם לתובעת בת.א. 39754-09-15 סכום כספי בסך של 23,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 11,521 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעת בת.א. 2373-07-16 סכום כספי בסך של 9,450 ₪ והוצאות משפט בסך של 2,786 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעת בת.א. 39075-02-16 סכום כספי בסך של 12,800 ₪ והוצאות משפט בסך של 2796 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעים בת.א. 47479-12-15 סכום כספי בסך של 10,500 ₪ והוצאות משפט בסך של 2796 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעים בת.א. 14869-12-15 סכום כספי בסך של 7,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 2796 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעים בת.א. 40597-10-15 סכום כספי בסך של 3,500 ₪ והוצאות משפט בסך של 2796 ₪.

43. בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, באמצעות ב"כ התובעים, שכר טרחת עו"ד בסכום של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ.

44. כל הסכומים לעיל ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

45. המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ג חשוון תשע"ט, 22 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.