נוכחים:

נציג המבקשת עו"ד שגית שלו

המשיב הובא באמצעות שב"ס וב"כ עו"ד יופה

<#1#>

פרוטוקול

1. המבקשת עותרת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, לאחר שיוחסו לו בכתב האישום, יחד עם שניים אחרים, עבירות של קשירת קשר לעשות פשע, פירוק חלקים מרכב, גניבה מרכב, זיוף סימני זיהוי של רכב, התפרצות למקום מגורים לבצע עבירה, גניבה, והחזקת מכשירי פריצה.

בקצרה ייאמר כי בכתב האישום יוחס למשיב שקשר יחד עם שניים אחרים קשר לביצוע פשע התפרצות לדירת מגורים. במסגרת הקשר נפגשו השלושה ביום 26/06/16 ונסעו יחד לישוב אמציה, החליפו את לוחית הזיהוי הקדמית של רכבם בלוחית זיהוי של רכב אחר, והמשיכו אל בית במושב שקף. השלושה התפרצו אליו בצוותא חדא, בכך ששני האחרים פתחו את דלת הבית, נכנסו לתוכו וגנבו ממנו כספת. המשיב המתין ליד הרכב ושמר שמעשיהם לא יתגלו וכשהגיעו השניים האחרים, עזר להם להכניס הכספת לתוכו.

1. הצדדים הסכימו על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לנטען כנגד המשיב בבקשה. לענין עילת המעצר נטען עי הסנגור כי גבולית בהנתן ש"תפקידו" של המשיב היה תפקיד של שומר וכי לא נכנס לדירה. יצוין כי לחובת המשיב שתי הרשעות קודמות, בין השאר בעבירות שוד מזוין ופריצה לבניין, אשר בגינן ריצה ארבעה ושמונה-עשר חודשי מאסר.

טענות ב"כ המשיב, כפי שהובאו בפניי, הן כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב אינה גבוהה, שכן יחד עם אחרים פרצו לבית שהדלת שלו הייתה פתוחה, וכי חלקו קטן משל האחרים – כפי שעולה מכתב האישום. לדידו, ניתן לאיין את המסוכנות באמצעות איזוק אלקטרוני ופיקוח בחלופה.

1. שרות המבחן שהונחה לערוך תסקיר מעצר בעניינו של המשיב לא בא בהמלצה לשחררו ואף לא לעוצרו בתנאי איזוק אלקטרוני לאחר בחינת הערבות המוצעות, וציין כי ספק שביכולתו של המשיב להפיק תועלת מהליך טיפולי לאור קשיו לבחון מאפייני התנהלותו והתחברותו לחברה שולית. שרות המבחן נפגש עם הערבות שהוצעו: אמו של המשיב הגב' אלה פרדז'ולי; חברתה – הגב' לריסה אבדוקימובה; מטפלת סבתו של המשיב – הגב' אינה קובץ'; ובת זוגו של המשיב – הגב' ספיר תעסה. שרות המבחן העריך, כמפורט בתסקירו, כי לא יוכלו להוות עבור המשיב מפקחות מתאימות, בין השאר בשל יכולתן להציב גבולות ולהוות עבורו גורם סמכות.

להערכת שרות המבחן בתסקיר מיום 28/07/16 הערכת הסיכון להישנות מעורבות פלילית חוזרת בעתיד גבוהה, וכי בעבר המשיב לא ניצל הזדמנות שניתנה לו להשתלב בהליך טיפולי ולהפיק לקחים.

לעניין כך טען ב"כ המשיב כי שרות המבחן, המהווה כלי עזר בידי בית המשפט, אינו מפרט ומנמק כראוי מדוע הערבות אינן יכולות לשמש כגורם מפקח. כמו כן טען כי אין לזקוף לרעתו את העובדה שסרב שש שנים לפני כן להשתתף בהליך טיפולי במסגרת תיקיו האחרים בהם הורשע.

אף שהתרשמתי כי הערבים המוצעים בעלי רצון כן לסייע למשיב, נוכח עמדותיו של המשיב, סופו של יום, בין היתר על יסוד האמור בתסקיר המעצר באיזוק , שוכנעתי אין ביכולת הערבים אף לא בתנאי איזוק לפקח אפקטיבית על המשיב וכי לא יהיה ניתן להבטיח תכלית המעצר בדרך של מעצר באיזוק .

עילת המסוכנות בעבירות רכוש אינה קמה באופן סטטוטורי, ויש לבדוק כל מקרה על פי נסיבותיו. פסיקת בתי המשפט הניחה קווים מנחים באשר לעילת המסוכנות, וכפי שנקבע בבש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל [6 עמ'] , נב (4) 268, מפי כב' השופטת ד' בייניש:

"...עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של עבריינים מספר, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור".

יפים לכך דברי בית המשפט העליון מפי כבוד השופט י' עמית בבש"פ 45/10 פאדי מסארוה נ' מדינת ישראל (08.01.10):

"הפסיקה הכירה בכך שגם עבירות רכוש נמנות עם העבירות שעלולות לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור, מקום בו העבירות מבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, תוך התארגנות של מספר עבריינים או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים".

1. לאור נתוני עברו הפלילי של המשיב, נסיבות ביצוע העבירות לכאורה כעולה מכתב האישום, יחד עם אחרים ובמסגרת קשר, ריבוי העבירות, שיטת הביצוע ותחכומה, ולאור האמור בתסקיר שרות המבחן שלא בא בהמלצה להורות על מעצר באיזוק, שוכנעתי שבנסיבות המקרה שבפניי לא ניתן להבטיח את תכלית המעצר שפגיעתה בחירות המשיב פחותה.

במסגרת שיקולי הבאתי בחשבון נוכח מאפייני אישיותו של המשיב, שלא יהיה בכוחן של חלופות מוצעות להבטיח תכלית המעצר והערבות תתקשנה להשפיע על המשיב ולהוות גורמי סמכות עבורו.

אשר על כן, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

<#2#>

ניתנה והודעה היום ו' אב תשע"ו, 10/08/2016 במעמד הנוכחים.