צד ג'

השטיח המעופף

מנוחת לפני תביעה קנטה ע"ס 30,700 ש"ח.

התובעים , לקוחות של הנתבעת, הזמינו דרכה מהשטיח המעופף חבילת נופש לפאלמה דה מיורקה למקום שנקרא "מגה לוף". מדובר ברצועת חוף המיועדת לנופש.

לטענת התובעים, הם ביקשו במפורש וכתנאי מהותי מלון שנמצא במגה לוף עם ארוחת בוקר וארוחת ערב. הנתבעת ביררה והציעה להם את מלון קטלוניה מיורקה שלטענתה נמצא במגה לוף. על בסיס הבטחה זו נרכשה החבילה מצד ג'. ברם, בהגיעם אל המלון התחוור להם להפתעתם כי אין הוא רובץ ברצועת החוף הנכספת אלא במקום אחר המרוחק 40 ק"מ מאותה רצועת חוף ולא עוד אלא שהמלון מגיש להם רק ארוחת בוקר. עקב כך נאלצו להגיע למגה לוף במוניות ולאכול ארוחות הערב בחוץ.

הנתבעת אינה מכחישה כי התובעים ביקשו מלון במגה לוף אך לטענתה ערכה בירור מול ספקית החבילה צד ג' ונציגיה של זו האחרונה הם אלה שהודיעו לה כי מלון קטלוניה מיורקה עונה על הדרישה. על בסיס טענה זו שלחה הנתבעת הודעת צד ג' לשטיח המעופף. עוד טענה הנתבעת בכתב ההגנה כי מיקום המלון נבדק על ידי התובעים.

צד ג' טענה בהגנתה כי יש לדחות את הניסיון של הנתבעת להטיל עליה את האחריות. לטענת צד ג', לא הטעתה את הנתבעת ולא נתנה לה שום ייעוץ ,הבטחה או התחייבות באשר למיקומו של מלון קטלוניה מיורקה . כל אשר עשתה צד ג' לטענתה הוא הספקת חבילה שהוזמנה על יד הנתבעת על פי ממשק אינטרנטי ואשר פרטיה ותנאיה נקבעו אך ורק על ידי הנתבעת. משסופקה החבילה בדיוק על פי התנאים והפרטים שהוזמנו, אין לבוא בטענות לצד ג' ודין ההודעה נגדה להידחות.

שמעתי את עדותם של התובעים, של נציגת הנתבעת הגב' עדנה סבח ושל נציג צד ג'.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, המוצגים שהונחו על שולחני ועדויות הצדדים, באתי ל מסקנה כי עלי לקבל את התביעה באופן חלקי ולדחות את הודעת צד ג' במלואה.

השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 15 ב' לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)- תשל"ז 1976:

א. אני מקבל את הגרסה של התובעים לפיה ביקשו במפורש מלון שנמצא במגה לוף וכי הימצאות המלון במגה לוף היוותה עבור חברי הקבוצה נתון חשוב ומהותי וכי עובדה זו הובאה לידיעת הנתבעת.

ב. גרסת התובעים לפיה ביקשו מלון במגה לוף אושרה גם על ידי נציגת הנתבעת הגב' עדנה סבח שלא ידעה להסביר מדעו חרף זאת ניתן להם מלון באזור אחר:

" הם ביקשו מלון באזור מגה לוף....... הצעתי להם מספר מלונות שלא ידענו את מיקומם הם בחרו אחד מתוכם את המלון שהם בחרו מתוך המלונות שהצעתי להם שלא ידעתי את מיקומם בדקתי מול הספק צד ג' השטיח המעופף , הנציגה אמרה לי בטלפון שהמלון נמצא בקרבת מקום לאזור התיירות מגה לוף. המלון נקרא קטלוניה מיורקה אמרתי להם שהלקוחות מעוניינים באזור מגה לוף הנציגה אמרה לי " זה קרוב לים , קרוב לאזור מגה לוף" שאלנו מה זה קרוב היא אמרה כמה דקות התובע 2 שהיה שם הוא כיוון את החבורה בדק את המלון הוא אמר להם לבחור את המלון הזה והם בחרו אותו בעקבות מה שקיבלתי תשובה "

" לשאלת בית המשפט איך את לא יודעת בכוחות עצמך איפה נמצא המלון אחרי 32 שנה כסוכנת אני משיבה כי בדקנו הם היו אצלנו במשרד ובסופו של דבר הם בחרו במלון . לחברת השטיח המעופף ולכל הספקים יש תקציר על כל מלון איפה הוא נמצא וגם את זה בדקנו והיה כתוב שהמלון נמצא בקרבת אזור הבילויים."

ג. הגב' עדנה ה סבח ניסתה בעדותה לטשטש את מיקום המלון ולשאלה מדוע סמכה על דברי נציגי צד ג' ומדוע לא בדקה בעצמה נתון פשוט זה השיבה כי :

" בדקנו שוב את המיקום אחרי השיחה בתקציר של השטיח המעופף אי אפשר שלא לבדוק את המיקום זה נפתח אוטומטית בחלון אני התקשרתי לבדוק בכל זאת".

הגב' עדנה סבח לא הצליחה להסביר מדוע לא טענה בכתב ההגנה כי המלון כה קרוב למגה לוף שעה שבכתב התביעה נטען כי הוא רוחק כ 40 ק"מ ממגה לוף והשיבה כי : " לשאלת בית המשפט למה לא כתבתי איפה נמצא המלון אני משיבה כי לא כתבתי לא יודעת".

גם נציג הנתבעת מר אורי גל לא ידע להסביר מדוע לא נטען בכתב ההגנה כי המלון נמצא 400 מטר בלבד משפת הים. עמוד 2 שורה 13.

ד. התובע הסביר , ואני מאמין לו , כי נכון שמלון קטלוניה מיורקה נמצא קרוב לים כדברי הגב' סבח ומר אורי גל , אך במה דברים אמורים? הוא קרוב למרינה ולא למגה לוף שזו רצועת חוף המיועדת לנופש שבה ביקשו במפורש שיהיה בית המלון.

ה. חליפת המסרונים מוצג ת/1 מהווה חיזוק לטענת התובעים לפיה הזמינו חצי פנסיון שכן העדה עדנה סבח לא כותבת ב ת/1 כי הוזמנה ארוחה בוקר בלבד ואינה שוללת כי הוזמן חצי פנסיון, ואף מביעה התנצלות.

ו. אני דוחה את טענת הנתבעת כאילו נציגי צד ג' הטעו אותה וכי הם אלה שהודיע לה כי מלון קטלוניה מיורקה נמצא במגה לוף. לא נמצא בכל חומר הראיות דבר חיזוק לטענה זו.

ז. הימצאותו של בית מלון במקום מסוים אותו מבקש הלקוח בתור תנאי מהותי, הוא בגדר הדברים שסוכן נסיעות מיומן וסביר צריך לדעת בכוחות עצמו. סגירת הפרטים של ההזמנה מול הספק והתאמתם לרצונו המוצהר והברור של הלקוח היא במסגרת אחריות הסוכן. העדה עדנה סבח שטיפלה בהזמנה מטעם הנתבעת הצהירה לפני כי צברה ניסיון של 32 שנה בתחום. אם כך אזי מדוע צריכה היא את הייעוץ של צד ג' ומדוע אינה יכולה בכוחות עצמה לדעת אם מלון נמצא או לא נמצא בתוך אזור נופש מסוים?

ואם לא הייתה בטוחה בדבר, אזי מדוע הטעתה את התובעים לחשוב כי המלון נמצא במגה לוף? אם לא ניתן לסמוך על הסוכן בפרט קטן (אם כי חשוב) זה, אזי במה ניתן לסמוך עליו?

ח. ודוק: לא מדובר כאן בביצוע לקוי של החבילה. שאז יש לברר האם וכיצד יש לחלק את האחריות בין הסוכן והספק. מדובר כאן בכישלון בהתאמת פרטי החבילה לבקשה של הלקוח אותה ביטא באופן מפורש במגעיו מול הסוכן.

על יסוד האמור לעיל, אני קובע כי הנתבעת נושאת באחריות המלאה לכישלון בהתאמת החבילה לבקשת התובעים כך שבמקום לתת להם מלון שנמצא בתוך אתר הנופש מגה לוף בו רצו לשהות סיפקה להם מלון רחוק משמעותית מאותו אזור.

סעד:

למרות שגרסת התובעים בדבר הריחוק של המלון ממגה לוף נמצאה נכונה , נמצאה בגרסתם סתירה משמעותית אשר למרחק בו מדובר. בעוד שבכתב התביעה נטען כי מדובר במרחק של 40 ק"מ. טען התובע 1 מאידך בעדותו לפני כי המרחק הוא 15-20 ק"מ. מדובר בפער עצום בין שתי ההצהרות. הדבר פוגע במהימנות של גרסת התובעים בכל הנוגע להיקף הנזקים שבא לידי ביטוי בסכום התביעה שנראה על פניו מוגזם.

התובעים מבקשים לקבל החזר מלא בגין כרטיסי הטיסה והמלון וכן תשלום למוניות וארוחות ערב ובנוסף, פיצוי בגין נזק לא ממוני.

לתובעים לא מגיע החזר עלות החבילה שכן בסופו של יום הם ניצלו את החבילה אם כי בתנאים שונים ממה שהובטח.

התובעים לא הגישו קבלות בעניין התשלום למוניות וארוחות הערב. במצב זה ובהינתן אורך החופשה ( שבוע) , אני פוסק לתובעים סכום בגין רכיב זה על דרך האומדן בסך של 500 ש"ח לכל תובע.

אשר לנזק הלא ממוני, אי התאמתה של חבילת נופש להזמנה בפרט מהותי מהווה הפרת ההסכם וגורעת באופן ניכר מההנאה שהיא למעשה חלק מרכזי מהתמורה החוזית. אני אומד את הנזק הלא ממוני בסך של 1,500 ש"ח לכל תובע.

סוף דבר, הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים סך של 1,500 ש"ח בגין נזק לא ממוני , ו 500 ש"ח בגין נזק ממוני.

כמו כן, תשלם הנתבעת לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט בסך של 200 ש"ח.

הודעת צד ג' נדחית. הנתבעת תשלם לצד ג' הוצאות משפט בסך של 500 ש"ח.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ט אלול תשע"ו, 02 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.