בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 23.11.2014 בשעה 10:00 לערך בכביש מכיוון כפר סבא לכיוון רעננה, דהיינו מכיוון מזרח לכיוון מערב (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב שבבעלות מרדכי נגר מס' רישוי 97-781-56 נהוג בידי התובע אהרון נגר (להלן: "רכב התובע"), ורכב נתבעת 1 מספר רישוי 41-279-71 נהוג בידי נתבעת 1 (להלן: "רכב נתבעת 1), המבוטח בנתבעת 2.

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. נזק לרכב (אובדן מוחלט) על פי דו"ח שמאי בסך של - 13,400 ₪.

ב. שכ"ט שמאי בסך של - 1,200 ₪.

ג. גרירת הרכב בסך של - 805 ₪.

להוכחת הנזקים הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובע אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו את הדברים הבאים:

"ביום 23.11.14 נהגתי ברכב שבבעלותו של בני, רכב שמספרו 9778156. אני נהגתי בשעה 10.00 לערך בכביש מכיוון כפר סבא לכיוון רעננה, כלומר מכיוון מזרח למערב. בכביש כיוון נסיעתי היו 4 נתיבים. הנתיב השמאלי ביותר מבין נתיבי הנסיעה לכיוון נסיעתי היה מיועד לפניה שמאלה בלבד. אני נהגתי ברכב בנתיב השמאלי ביותר המיועד לפניה שמאלה. אני נסעתי בנתיב השמאלי והרכב שלי באותה עת היה הרכב היחיד שנסע בנתיב השמאלי המיועד לפניה שמאלה. הגעתי לצומת רעננה צפון, הצומת מרומזרת והרמזורים פעלו. היה אור אדום ברמזור המיועד לנסיעה ישר כלומר, לאלו שנמצאים בנתיב הימני. ברמזור המיועד לאלה שצריכים לפנות שמאלה היה אור ירוק. אני נסעתי לכיוון הרמזור לפניה שמאלה לעבר הצומת כדי לפנות שמאלה וכשהייתי בערך 50 מ' לפני הרמזור הירוק המורה על פניה שמאלה כיוון נסיעתי, כלומר כ-50 מ' לפני הצומת לפתע הנתבעת 1 שנהגה ברכב שמספרו 4127971 סטתה שמאלה כיוון נסיעתה מהנתיב שלימיני שהיה מיועד לנסיעה ישר בלבד לנתיב השמאלי ביותר שמיועד לפניה שמאלה וזה גם מה שהיא ציינה גם בעדותה במשטרה וכתוצאה מכך היא פגעה ברכב שלי בצד ימני קדמי של הרכב שלי והרכב שלי נהדף שמאלה כיוון נסיעתו לעבר אי התנועה ופגעתי בעמוד התאורה שהיה בצד שמאל כיוון נסיעתי על אי התנועה. כתוצאה מכך נגרמו לרכב שלי נזקים ואני גם נפגעתי ונפצעתי בתאונה ופינו אותי באמבולנס לבית חולים. את כל הפרטים של הנהגת נתבעת 1 ושל חברת הביטוח שלה קבלתי מהמשטרה. לרכב שלי נגרמו נזקים. הנזק לרכב שלי היה אובדן מוחלט בסך של 13,400 ₪ , שכ"ט שמאי 1,200 ₪ וגרירת הרכב ממקום התאונה – 805 ₪."

בחקירתו הנגדית ע"י נציגת נתבעת 2 לשאלה "אני אומרת לך שאני נהגתי בנתיב השמאלי שמיועד לפניה שמאלה" השיב "את נהגת בנתיב לימיני שמיועד לנסיעה ישר ולא נסעת בנתיב השמאלי שמיועד לפניה שמאלה. אני נסעתי בנתיב השמאלי."

בחקירתו הנגדית ע"י נציגת נתבעת 2 לשאלה "מציגה לך תמונה שצורפה על ידך לכתב התביעה ושואלת אותך אם אתה צלמת את התמונה מס' ימים לאחר התאונה" השיב "צלמתי את התמונה שאת מגישה בצבע ושאני צרפתי לתביעה הרבה ימים אחרי התאונה." לשאלה "אתה אומר שהנתבעת נסעה בנתיב האמצעי, כלומר בנתיב לימינך" השיב "נכון. הנתבעת נסעה בנתיב שאני מסמן באות א' שמיועד לנסיעה ישר ואני נסעתי בנתיב המסומן ב' על נ/1 שמסומן לפניה שמאלה בלבד" לשאלה "היה פקוק בנתיב שבו נסעה הנתבעת 1" השיב "לא פקוק ממש אבל היה עמוס בכלי רכב יותר מאשר הנתיב השמאלי. הנתיב השמאלי היה ריק ורק אני נסעתי בו".

נתבעת 1 אשר נהגה ברכב נתבעת 1 עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה כדלקמן:

"ביום 23.11.14 בשעה 10.00 בערך נהגתי ברכב שמספרו 4127971. נסעתי בכביש מכיוון כפר סבא לכיוון רעננה. כלומר ממזרח למערב. בכביש כיוון נסיעתי היו 4 נתיבי נסיעה ורואים את זה בתמונה נ/1. אני נסעתי ורציתי לפנות שמאלה, זו הייתה כוונתי מהתחלה אבל היה פקק תנועה גדול בכיוון הנסיעה שלי. אני נסעתי בנתיב האמצעי שסומן א'. היו כלי רכב שנסעו לפני בנתיב הזה והתקרבנו בנסיעה לצומת רעננה צפון שזה צומת מרומזרת והרמזורים פעלו. אני רציתי לסטות שמאלה כיוון נסיעתי ולהכנס לנתיב השמאלי לאט לאט שזה הנתיב שמיועד לפניה שמאלה והתובע שנסע בנתיב השמאלי לא נתן לי בהתחלה. כלומר, עשיתי נסיונות לפנות שמאלה כיוון נסיעתי בהתחלה וכלי רכב שהיו בנתיב השמאלי לא נתנו לי. פתאום ראיתי שהנתיב השמאלי התפנה ולכן החלטתי לסטות שמאלה כיוון נסיעתי כדי להכנס לנתיב השמאלי ואז פתאום מישהו בא במהירות בנתיב השמאלי ופגע ברכב שלי בצד שמאל אחורי ועצרתי תכף במקום כי הייתי במהירות איטית. אותו רכב הסתבר שהיה רכב של התובע שפגע ברכב שלי בצד אחורי שמאלי ומספרו 9778156 והרכב הזה אחרי שפגע ברכב שלי סטה שמאלה עוד יותר ונכנס לעמוד החשמל שהיה על אי התנועה שבצד שמאל הכביש כיוון הנסיעה. רכב אחר שהיה בנתיב השמאלי ושהיה לפני נפגע מהרכב שלי בחלק האחורי שלו אבל הפגיעה ברכב הזה שהיה לפני מהרכב שלי הייתה קטנה כי אני נסעתי במהירות איטית. אני אומרת שאני לא אחראית לתאונה."

בחקירתה הנגדית לשאלה "את טוענת שאני פגעתי ברכב שלך ואני אומר לך שאת פגעת ברכב שלי." השיבה "אני אומרת שאתה אחראי לתאונה" לשאלה "אני מפנה אותך להודעה שלך במשטרה שאני מגיש אותה לביהמ"ש (מוגשת ומסומנת ת/1) ושם את אמרת שהיית במסלול המרכזי ואותתת לפניה שמאלה והנהג הגביר מהירותו ופגע בך." השיבה "אני אומרת שככה זה היה" לשאלה "לא קרה לרכב שלך כלום" השיבה "כן קרה לי. הלכתי לביטוח שלכם והוא לא חזר אלי עם תשובה." לשאלה "אני מראה לך תמונה של הרכב שלי אחרי התאונה (התמונה מסומנת ת/2) ורואים שאת פגעת בחלק הימני הקדמי של הרכב שלי. כלומר את סטית שמאלה כיוון נסיעתך ופגעת בחלק הקדמי ימני של הרכב שלי והעפת את הרכב שלי לצד שמאל." השיבה "אני לא נסעתי במהירות שאעיף אותך. אתה נסעת במהירות."

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עליי לציין כי מהימנה עליי ללא כל סייג עדותו של התובע. עדותו היתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו לו כל פרטי השתלשלות אירוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתו.

לא כך באשר לעדות הנתבעת 1. עדותה היתה בלתי כנה, חמקנית וניכר היה כי מנסה היא להרחיק עצמה מאחריותה לקרות התאונה ותוצאותיה, הכל על מנת להימנע מלשאת בנזקי התאונה ולו חלקם.

בקבלי גרסת התובע שהוכחה בפני, ושאותה אני מעדיפה על פני עדות נתבעת 1 בה אין אני נותנת אמון, קובעת אני כי ביום התאונה נהג התובע ברכב התובע בכביש כפר סבא לכיוון רעננה דהיינו, מכיוון מזרח למערב. בכביש כיוון נסיעת רכב התובע, היו 4 נתיבי נסיעה. התובע נהג ברכב התובע בנתיב השמאלי ביותר מבין נתיבי הנסיעה כיוון נסיעתו, נתיב המיועד לפניה שמאלה בלבד. התובע התקרב בנסיעתו זו לצומת רעננה-צפון שזו צומת מרומזרת בה פעלו הרמזורים כתקנם, כשברמזור המיועד לפניה שמאלה, בו נהג התובע ברכבו, דלק אור ירוק.

הנתיב לימין נתיב הנסיעה בו נהג התובע ברכב התובע, מיועד היה לנסיעה ישר בלבד ובו נהגה נתבעת 1 ברכב נתבעת 1.

שעה שדלק אור ירוק ברמזור כיוון נסיעת רכב התובע אשר נסע כאמור בנתיב השמאלי ביותר שבכביש כיוון נסיעתו, זה שמיועד לפניה שמאלה בלבד, דלק אור אדום ברמזור המכוון לנוהגים בנתיב שלימין רכב התובע, זה המיועד לנסיעה ישר בלבד, ובו נהגה נתבעת 1 ברכב נתבעת 1. כשהתובע אשר נהג ברכב התובע בנתיב השמאלי ביותר שבכביש זה המיועד לפניה שמאלה היה במרחק של כ-50 מ' לפני הצומת ואור ירוק דלק ברמזור כיוון נסיעתו לפניה שמאלה בצומת, סטתה לפתע נתבעת 1 הנוהגת ברכב נתבעת 1 מהנתיב שלימין נתיב נסיעת רכב התובע, כשלגבי הנוסעים בנתיב זה דלק אור אדום, שמאלה כיוון נסיעתה לעבר נתיב הנסיעה המיועד לנסיעה שמאלה בלבד בו נהג התובע ברכב התובע וזאת עשתה נתבעת 1 מבלי לשים לב לתנועה המתנהלת בנתיב השמאלי ביותר שבכביש, מבלי להבחין מבעוד מועד ברכב התובע הנוסע בנתיב השמאלי, לא בלמה רכבה מבעוד מועד, אצה לה הדרך ובנהיגה חסרת זהירות זו פגעה עם רכב נתבעת 1 בו נהגה ברכב התובע וגרמה לנזקים.

האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על נתבעת 1 שרכבה מבוטח בנתבעת 2 ועליהן לשאת בסכום נזקי התובע שנגרמו בתאונה ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעות.

נזקי התובע שהוכחו בפני היום כדלקמן:

1. נזק לרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך של – 12,864 ₪.

2. שכ"ט שמאי בסך של – 1,200 ₪.

3. גרירת רכב ממקום התאונה בסך של – 805 ₪.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום הנזקים שהוכח בפני בסך של – 14,869 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה, 23.11.14 ועד התשלום המלא בפועל.

אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של – 500 ₪.

סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז-לוד תוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים ע"י המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ניתן היום, כ"ב חשוון תשע"ז, 23 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.