<#1#>

פרוטוקול

טיעוני בא-כוח המאשימה לעונש:

אני מגיש גיליון הרשעות קודמות [הוגש וסומן במ/2]. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירה של החזקת נשק שלא כדין והכל כמתואר בכתב האישום המתוקן. מבחינת הערכים החברתיים בהם פגע הנאשם, הרי שזה פגע בערך המוגן של הגנה על ביטחון הציבור. לטעמנו מדובר בערך חברתי ויש לשמור עליו מכל משמר ופגיעה בו תגרור ענישה משמעותית.

מפנה לרע"פ 2718/04 בעניין אבו דחאל.

מפנה לע"פ 3306/00 בעניין אבו סנינה.

המציאות הביטחונית השוררת בישראל וזמינותם של כלי הנשק החמים מצדיקה אף היא החמרה בענישה. יתרה מכך, באזור הנגב והפזורה ישנה "מכה" של החזקת כלי נשק רבים בידי אנשים בלתי מורשים ואף עניין זה צריך לבוא בחשבון בעניין העונש.

בעניינינו מדובר במי שהחזיק בנשק, אקדח מסוג FN כשהוא מגולגל בתוך בד מתחת לכיסא הנהג ולידו מחסנית. ישנה סכנה ברורה הנובעת מעבירות נשק, אשר כלים אלו יכולים לעבור מיד ליד כדי לשמש למטרה לא חוקית. טמונה גם סכנה בהחזקת נשק בידי אנשים לא מורשים, במיוחד כשהנשק נגיש ולכך יש להוסיף את הקושי בחשיפת עבירות מסוג זה המבוצעות בחשאי.

המאשימה תטען כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים נבע בין היתר גם מקשיים ראייתיים ומחיסכון בזמן שיפוטי, לכן לאור האמור לעיל ובהתאם להסדר הטיעון, תטען המאשימה כי על הנאשם יושתו העונשים הבאים:

11 חודשי מאסר בפועל - המאשימה תטען כי מדובר בעונש הולם בנסיבות העניין, אשר נמצא במתחמי הענישה בעבירות מסוג זה.

כמו כן מוסכם בין הצדדים כי על הנאשם יושתו חודשי מאסר על תנאי שיחולו גם על עבירות סמים וכן קנס שיושת בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.

אני מגיש פסיקה לבית המשפט.

טיעוני בא -כוח הנאשם לעונש:

לא סתם שתיק זה עדיין לא החל בכל הליך אלא תיק זה התגלגל מהסדר להסדר להסדר.

בהתחלה, בשלב המעצרים סוכם עם התובעת מחוסר ברירה, לפני החלטת כב' בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים, שהענישה תהיה 6 חודשים מאסר בפועל, אך עקב מתן החלטה בתיק המעצר עד תום ההליכים כל ההסדר התמוסס וזה מראה אך ורק שאנו מדברים על תהליך פסול לחלוטין, התנהלות פסולה שהיא לא אמורה להיות בצורה זו, שהכל תלוי בתוצאות ההליך של המעצר עד תום ההליכים. לו היו הערבים בתחילה מתייצבים כפי שתוכנן, סביר להניח שהיום הנאשם היה מנהל את התיק מחוץ לאולם פה והיינו מנהלים את המשא ומתן כשהוא משוחרר והתוצאות היו שונות לחלוטין. אי אפשר להתנהל בצורה זו כאשר הנאשם מאחורי סורג ובריח אז מענישים אותו בחומרה ואם הוא בחוץ מתמודדים עם המצב – זו הייתה אחת ההצעות.

אנו מדברים על נאשם שהוא יליד 1986, נאשם יחסית צעיר, אב ל- 3 קטינים שהגדול מבניהם הוא בן 8 שנים, אשתו של הנאשם בהריון מתקדם כאשר היא בחודש השמיני. לא למיותר לציין שאנו מדברים על נאשם שהוא ליווה את כל תקופת המעצר עד היום בתנאי מעצר ולא תנאי מאסר, זו תקופה ארוכה כאשר מדברים על יותר מ- 4 חודשים בהם הוא בתנאים מאוד קשים.

חברי מדבר על הנשק שהיה מתחת לכיסא הרכב, אך חברי לא ראה לנכון לציין לבית המשפט שאנו מדברים על רכב שהוא לא במצב נסיעה, אלא רכב הזרוק בחצר, רכב שלא נוסע כבר יותר מ- 3 שנים וזו הייתה טענתו של הנאשם. הטענה הובאה בפני הגורמים המטפלים בחקירות. העניין נבדק ולכן בעניין הרכב והמחסנית שהייתה מתחת לכיסא הרכב זה לא מדויק כאשר אומרים "רכב" ויש לומר לבית המשפט את הנכון והאמת.

ב"כ המאשימה:

מדובר ברכב שמפתחות הרכב היו אצל אשתו של הנאשם.

ב"כ הנאשם:

הרכב לא נוסע כבר 3 שנים, אין לו טסט והוא זרוק בחצר.

הנאשם בא והודה בהזדמנות הראשונה, לאחר שתוקן כתב האישום וגם בהזדמנות הראשונה שניתנה לו. לפני כן לא התנהל שום דיון, לפני הדיון האחרון בפני כב' השופט ליבדרו, זה הדיון הראשון המתנהל בהליך העיקרי וזה היה הליך גישור ולכן הודה הנאשם בהזדמנות הראשונה.

לגבי העבר הפלילי שחברי הגיש לבית המשפט, חשוב לציין כי אנו מדברים על עבר פלילי שאינו מסוג עבירה זו אלא מדובר על גזר דין שניתן בשנת 2005 כאשר העבירה מוקדמת יותר. כל סוג העבירות המונחות בפני בית המשפט אינן קשורות לסוג העבירה שבה מואשם היום הנאשם.

לכן אנו נטען שכב' בית המשפט בעניינים בתיק שלפנינו והענישה ההולמת דינה להסתפק בתקופת מעצרו במשך 4 חודשים עד היום.

לעניין הקנס והדבר גם עולה מתסקיר המעצר מיום 28.7.2016, לפיו מדובר באדם שהוא אחרי נפילה משמעותית בעסק שלו, שהוא ניסה לנהל עסק והעסק כשל וצבר חובות של מעל 400,000 ₪. אין לו כל סיוע מכל מקום אחר וכל ההתרחשות הזו יצאה לאחר שהעסק שלו קרס ולכן מדובר על אדם שנמצא בחובות של מעל 400,000 ₪, הוא נמצא בהליך של פשיטת רגל כאשר רק התחלנו את ההליך ועצרנו את ההליך בשל מעצר הנאשם. אשתו של הנאשם הינה עקרת בית. מדובר על מפרנס יחיד של 3 קטינים וקטין רביעי בדרך וכן מפרנס את עצמו ואת אשתו.

ע"פ 7502-12, נכון שזה נדחה אך הענישה שם הייתה 7 חודשי מאסר בפועל ובית המשפט קבע להשאיר את העונש על כנו.

אני אגיש פסיקה לעניין עבודות השירות:

ת.פ. 1589-02-16, שם דובר על עבודות שירות.

ת.פ. 60097-03-15, של בית משפט שלום וגם שם דובר על עבודות שירות.

יש פסיקה המדברת על מאסר בפועל של 6,7 חודשים. כב' השופט ד"ר ליבדרו לפני כשבוע נתן בתיק דומה 7 חודשים. המדינה הגישה ערעור על החלטה זו, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והותיר את 7 החודשים על כנם.

לכן, כשאנו מדברים על אדם שאין לו כל עבירה מסוג זה, עבר חוויה מאוד רצינית, ישב את כל תקופתו בתנאי מעצר ובית המשפט המחוזי לא מעט דיבר על זה שעצם העובדה שאדם מאחורי סורג ובריח מביא להרתעה משמעותית. אנו נחפש את ההרתעה יותר מעניין העונש ואנו מדברים על התוצאה שמופקת מכך.

מדובר בנאשם שמתחרט ומביע חרטה רצינית על מעשיו, זה לא האופי שלו והוא מביע חרטה שהוא נקלע למצב זה.

בשנת 2004 עברה אמו אירוע מוחי ונפטרה ולכן גם הנאשם נכנס למצב לא טוב, במיוחד כשמדובר בילד הקטן בבית, שהוא זה שמטפל בה, הוא זה שמפרנס. אביו אדם חולה, מבוגר, הוא נמצא באולם בית המשפט והוא אפילו לא יכול ללכת בכוחות עצמו לבד ללא עזרת מקל הליכה והוא זקוק לעזרה והנאשם שלפנינו הוא זה שטיפל בו.

לאור כל המצב, אבקש מבית המשפט לקבל את טענתנו ויטיל על הנאשם תקופת מאסר בפועל שלא תעלה על תקופת מעצרו.

הנאשם:

אני טעיתי ואני מתנצל על כך. יש לי אב זקן שאני מפרנס אותו ומפרנס את המשפחה, אני נמצא איתו כל הזמן. באולם בית המשפט יש כאן בני דודים שלי וחברים.

אני עובד כמנהל מוסך עם בן דוד, יש לו מוסך וחשמליית רכב וגם הוא נמצא בבית המשפט ואני כבר כמה שנים עובד איתו.

ב"כ הנאשם:

הנאשם שהה במהלך שני חגים של המוסלמים במעצר ולא בחיק בני משפחתו וילדיו.

אשתו צפויה ללדת ואנו מבקשים שהנאשם יצא ויוכל לפרנס את אשתו וילדיו. לאשתו אין מקור פרנסה אחר.

<#2#>

החלטה

נדחה למתן גזר דין ליום 17.11.2016 בשעה 15:00.

הנאשם יובא באמצעות שב"ס.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ו' חשוון תשע"ז, 07/11/2016 במעמד הנוכחים.