1. לאחר ששמעתי את דברי הצדדים בדיון מאתמול (19.12.2016) וכן לאחר שעיינתי במכלול טענותיהם בכתובים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין (מושא תביעת הביטול שהגישו התובעים ואשר נדונה בהליך דנן) - להידחות.
2. בשים לב למכלול טיעוני הצדדים בנדון, דומה כי המסגרת הנכונה שבה תיבחן הבקשה דנן, היא מסגרת הדינים שחלה בעניינם של סעדים זמניים שמוענקים, במקרים המתאימים, עד תום בירור ההליך המשפטי.
3. בכגון-דא נפסק כי לצורך מתן סעד זמני נשקלים שני פרמטרים: האחד - סיכויי התביעה העיקרית, או למצער - אם עומדת שאלה רצינית לדיון או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה; השני - מאזן הנוחות בין הצדדים, קרי: אם בהערכת מכלול הסיכויים והסיכונים הנלווים לתביעה העיקרית עלול אי-מתן הסעד הזמני להסב נזק למבקש שיהיה גדול מנזק העשוי להיגרם ממתן הצו למשיב המתנגד לו. בדיקת קיומו של התנאי הראשון נעשית באורח לכאורי בלבד, ואין היא אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית. בחינת התנאי השני היא בעיקרה מעשה של איזון אינטרסים, ובעניין זה נתון שיקול דעת רחב לבית המשפט לשקול ולהחליט [רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יצחק אמר, פ"ד נו(1) 529, 533 (2001)].
4. היחס בין שני התנאים האמורים הוא יחס של מקבילית הכוחות, ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך, "עם זאת, על המבקש לעמוד ברף מינימאלי, בנוגע לכל אחד מן התנאים בנפרד, שאם לא כן, לא יהיה מקום למתן סעד זמני" [רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף נ' ירון עיון, מיום 1.9.2009; רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ, מיום 6.6.2006].
5. אשר לסיכויי התביעה: אין מחלוקת כי פסק הדין מושא הבקשה [ת.א. (שלום - ים) 7581/09 חמדאן נ' קונטראקו אינטרנאשונל בע"מ, מיום 15.11.2015 (להלן: "פסק הדין"), שניתן מפי כבוד השופטת ד' פיינשטיין (להלן: "ההליך המקורי")] הוא פסק דין חלוט. בקשה להארכת התקופה להגשת ערעור עליו, נדחתה [ע"א (מחוזי - י-ם) 4566-03-16 קונטראקו אינטרנאשונל בע"מ נ' חמדאן, מיום 15.3.2016; ראו גם החלטה מיום 5.7.2016 - והמעיין יעיין בהחלטות האמורות וטעמיהן, שניתנו מפי כבוד הרשם א' רון].
6. לפי ההלכה הפסוקה, רק במקרים חריגים וקיצוניים במיוחד, יש לאפשר תקיפה של פסק דין חלוט [ע"א 10564/05 רפאל גת נ' מאיר חיים מתיתיהו, מיום 19.9.2007; ראו והשוו גם: ע"א 6019/07 משה טורג'מן נ' אחי עופר (ניהול) בע"מ, מיום 25.2.2010]
7. לאחר עיון בפסק הדין מושא התובענה וכן מעיון בטיעוני התובעים, קשה להתרשם כי לנתבעים שם (בכללם, התובעים בהליך דנן) לא ניתן להם יומם ולא נבחנו טיעוניהם לעומק. מעיון בתיק בית המשפט "בנט המשפט" בהליך המקורי, עולה כי הגנת הנתבעים נשמעה, ראיותיהם נבחנו, התקיים דיון הוכחות, אולם הנתבעים שם (4-1 ו-6) לא הגישו את סיכומיהם חרף בקשות האורכה שהגישו ואושרו, וכן חרף ההתראות שניתנו. למקרא פסק הדין עולה כי הוא מתבסס על מספר אדנים, ביניהם התרשמותו מעדויות הצדדים וגם ממכלול החומר הקיים בתיק. יצוין כי פסק הדין ניתן לאחר חלוף למעלה משנה ממועד הדיון האחרון בהליך, שבו גם נקבעו המועדים להגשת סיכומי הצדדים.
8. על יסוד האמור, וגם לאחר שנתתי את דעתי לטעמי התובעים ונימוקיהם מדוע לא הוגשו סיכומיהם בהליך האמור - נסיבות הקשורות לבא-כוחם הקודם של התובעים וגם של התובע עצמו - נראה לכאורה כי סיכויי התביעה ועתירתם לביטול פסק הדין האמור, אינם מן המשופרים ואף מעוררת התביעה קשיים לא מבוטלים.
9. אשר למאזן הנוחות: התובעים לא הניחו לפני בית המשפט תשתית ראייתית, ברורה ומשכנעת, אשר מראה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. אמנם התובעים התמקדו בבקשתם בטיעוניהם לגוף התביעה, אולם היה עליהם להניח לפני בית המשפט גם תשתית סדורה שמראה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם בנסיבות העניין.
10. לעניין התובע 1, הרי נטען בהליך המקורי שהנכס נמכר לתובע 2. ברי אם כן, כי "הנפגע" לכאורה מיישום פסק הדין הוא התובע 2 ולא התובע 1. בתגובת התובעים, מיום 13.10.2016, נטען בין השאר (סעיף 5): "...כל ההליכים שהתנהלו בערכאות השונות וכן מתנהלים בבית משפט נכבד זה לא נועדו אלה כדי למנוע פגיעה במבקש 2 שעשוי לאבד את זכויותיו בנכס שרכש כדין ובתום לב".
11. ברם, התובע 2 - אשר זכויותיו הנטענות בנכס סותרות את זכויות הנתבע 1 (התובע בהליך המקורי) - לא הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה לעיכוב ביצוע וגם לא התייצב לדיון שהתקיים. בדיון נמסר כי התובע 2 חולה ולכן לא התייצב. בנדון דנן, לא הוצג כל אישור בדבר מחלת התובע 2 ובכל מקרה לא ברור מדוע לא הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון מבעוד מועד. אם לא די בכך, בא-כוח הנתבע 1 הציג תצהיר אשר חתום, לכאורה, על-ידי התובע 2, מיום 5.9.2016 ובו מצהיר החותם כי "מעולם" לא הגיש תביעה משפטית נגד הנתבע 1 ואינו מבין מדוע שמו צוין בתור תובע בהליך זה. לעניין אחרון זה, מעיון בתגובת התובעים מיום 13.10.2016 וגם בדיון, לא מצאתי תשובה ברורה ומשכנעת שיש בה להפריך או להסביר את פשר התצהיר האמור.

סיכום

1. הבקשה לעיכוב ביצוע, אם כן, נדחית.
2. התובעים יישאו בהוצאות הנתבע 1 ובשכר טרחת עורך-דין בצירוף מע"מ כדין, בסך כולל של 3,000 ₪ אשר ישולם לנתבע 1 תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הסך האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

התיק מוחזר למזכירות לקביעת מותב חדש שידון בתיק העיקרי.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ז, 20 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.