רקע

1. בפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 7,500 ₪ (זמן פרעון 20.8.2007), שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל בשנת 2011 (תיק מס' 17-11482-11-0). השיק משוך ע"י חברת מן באור בע"מ לפקודת המבקשת, ונושא על גבו חותמת וחתימה הנחזות להיות שלה, וכן חתימות הסב נוספות. תיק ההוצאה לפועל נפתח נגד מושכת השיק ונגד המבקשת, בלבד.

2. עפ"י החומר שהתקבל מלשכת ההוצאה לפועל, נמסרה האזהרה רק ביום 10.4.2016, אולם מגוף הבקשה שצורפה להתנגדות אני למד, כי רישום קודם בלשכת ההוצאה לפועל היה, כי האזהרה נמסרה בהדבקה עוד בשנת 2011. ההתנגדות הוגשה ביום 5.7.2016, לכאורה לאחר המועד הקבוע בדין. עם זאת, להתנגדות צורפה בקשה לקבוע כי היא מוגשת במועד.

המועד

3. באותה בקשה, שנתמכה בתצהירו של מר נסים בריח, טוענת המבקשת כי האזהרה הומצאה לה ביום 12.6.2017, וכי רק כשבקשה להגיש את ההתנגדות ביום 30.6.2017 נודע לה, כי לפי רישומי לשכת ההוצאה לפועל, המועד חלף זה מכבר. על פי אותו מידע, הודבקה האזהרה ברח' השייטת 2 בעיר לוד. אלא, שלגרסת המבקשת, ישנם בעיר לוד שני רחובות, האחד בשם "השייטת" והאחר בשם "שייטת", שאינם אותו רחוב (אם כי הם סמוכים זה לזה), וכי מענה של המבקשת הוא ברח' שייטת 2, ולא ברח' השייטת 2. לפיכך, אין לראות את האזהרה כאילו נמסרה, ויש לראות את ההתנגדות כאילו הוגשה במועד.

4. המשיבה הגיבה על בקשה זו, וטענה, כי בין שנת 2011 לשנת 2015 ננקטו מספר הליכים נגד המבקשת, לרבות הזמנת מר בריח לחקירת יכולת ומתן הוראות לו להגיש מסמכים אודות מצבה הכלכלי של המבקשת. הזמנה זו נמסרה למר בריח. כן התקבל מידע על אודות המבקשת מהמוסד לביטוח לאומי, וחזקה עליו שלא היה מעביר מידע שכזה בלא ליידע אותה.

5. המבקשת לא ניצלה את ההזדמנות שניתנה לה להגיש תגובה על תגובה זו.

ההתנגדות

6. בהתנגדות עצמה, שנתמכה בתצהיר נוסף של מר בריח, טענה המבקשת מספר טענות. ראשית, העדר עילה: בבקשה לביצוע לא מולא פרק ו' כהלכה, ועל כן נעדרות העובדות המקימות את עילת התביעה. שנית, לגוף העניין: המבקשת נוהלה ע"י המצהיר, שישב בראש העמותה שהחזיקה במניות המבקשת. רק המצהיר היה מורשה חתימה בשם המבקשת, אולם החתימה המתנוססת על חותמת המבקשת, שהוטבעה בגב השיק, כמסב, אינה חתימתו של המצהיר. מדובר, אפוא, בחתימה מזויפת, שאינה מחייבת את המבקשת, והשיק אף אינו מופיע בספרי הנהלת החשבונות שלה. שלישית, משלא עבר השיק בהנהלת החשבונות שלה, הרי ממילא גם לא היתה צד לעסקה כלשהי הנוגעת אליו, ולא קיבלה כל תמורה בעדו. ורביעית, הגשת השיק לביצוע נגועה בשיהוי, שכן זה הוגש לביצוע רק כ-4 שנים לאחר מועדו.

הדיון וטענות הצדדים

7. מר בריח נחקר על תצהירו. הוא סיפר, כי הוא גר ברח' השייטת 2, ולא ברחוב שייטת 2. הוא אישר כי שם אשתו זהבה, וכי חתימה המתנוססת על אישור מסירה מיום 25.11.2015, של מסמך כלשהו מלשכת ההוצאה לפועל, היא חתימתה (אישור המסירה הוגש כמוצג מש/1). הוא סיפר, כי החברה עצמה אינה פעילה מספר שנים, ואין לה חשבונות בנק. הוא הסביר, כי החברה היתה מיועד לממש מטרה מסוימת של העמותה, אך העניין הסתיים זה מכבר, והיא היתה אמורה להימחק. הוא נשאל לגבי האפשרות שהגיע מסמך כלשהו מההוצאה לפועל, והודה כי אינו יכול לדעת, שכן הוא עומד בראש ארגון המעסיק עובדים רבים, ואת כל דברי הדואר המשפטיים המגיעים אליו הוא מעביר לעורך-דין.

8. הצדדים סיכמו טענותיהם. המבקשת חזרה על טענותיה לעניין העדר העילה, הזיוף והשיהוי, והפנתה את תשומת הלב לכך שבתגובת המשיבה על הבקשה לעניין המועד, לא נטען כי האזהרה נמסרה במאי 2016 לאשתו של מר בריח, וגם עיון במסמך מש/1 מלמד כי הוא אינו מעיד על מסירת אזהרה, אלא החלטה אחרת כלשהי מתיק ההוצאה לפועל, ואין בכך כדי לצאת ידי חובת המצאת אזהרה ממש. היא הדגישה גם את חלוף הזמן ממועד השיק ועד פתיחת התיק, וכן את העובדה שהתיק לא נפתח נגד המסבים האחרים שחתימותיהם מופיעות על גב השטר.

9. המשיב טען, מנגד, כי גם אם אין מדובר באישור מסירת האזהרה עצמה, הרי שמספר התיק מופיע במסמך שנמסר באותו מועד לאשת המצהיר, ועל כן חזקה על המבקשת שידעה על התיק כבר בחודש מאי 2016. עוד חזרה על טענותיה לעניין הפעילות שהיתה בתיק ההוצאה לפועל.

ניתוח והכרעה

10. דין הבקשה להתקבל, ולמעשה, דין התביעה להימחק על הסף, וזו לא תימחק רק מחמת ההלכה הפסוקה, המעדיפה מתן אפשרות לתובע לתקן את כתב תביעתו.

11. נפתח בשאלת המועד: לא הוגש כל תצהיר מטעם מי שביצע את הדבקת האזהרה בשנת 2011, ולא ניתן לדעת היכן הודבקה. יודגש, המבקשת הציגה צילום מפה ממנה עולה כי לכאורה אכן יש בלוד שני רחובות (או שני קטעי רחוב), שהאחד מזוהה בו בשם "שייטת" והאחר בשם "השייטת". אמנם, שיטוט קל באתרים שונים באינטרנט מלמד כי לא כל המפות מקפידות על הבחנה זו, ואין לדעת אם למעשה מדובר באותו רחוב (חרף העדר רציפות מלאה בין שני חלקיו), או בשני רחובות נפרדים. לא ניתן, עם זאת, לשלול, כי גם אם אכן הודבקה האזהרה, זו לא הודבקה במען הנכון.

12. גם הטענה להליכים שונים שננקטו במרוצת השנים אינה מסייעת למשיב, הן משום שהמבקשת הסבירה, שהיא נטולת-פעילות זה שנים, ומכאן כי לא נחשפת להשלכות של הליכים הננקטים נגדה (למשל, בהעדר חשבונות בנק), וכן משום שממילא, הדין הוא שיש להקפיד על מסירת האזהרה עצמה, שכן רק בה מועמד החייב בתיק ההוצאה לפועל על זכותו להגיש התנגדות לביצוע השיק. לפיכך, נפסק כי אין להסתפק ב"ידיעה" טכנית (ולבטח שלא בידיעה קונסטרוקטיבית) על אודות תיק הוצאה לפועל.

13. בדומה, אין גם השלכות של ממש לאישור המסירה (מש/1) שהוצג ביום הדיון, באשר לא ניתן לדעת מהו המסמך שהומצא על פיו לאשתו של מר בריח, אולם עולה ממנו בבירור, כי אין מדובר באישור בדבר מסירת האזהרה עצמה.

14. מכאן, כי לא הופרכה הטענה, שהאזהרה נמסרה רק ביום 12.6.2017, ועל כן ההתנגדות מוגשת במועד.

15. לגופה, ברי שיש לקבלה. ראשית, טענות ההגנה המועלות בה מספיקות, עקרונית, למתן רשות להתגונן, באשר הן טענת הזיוף, והן טענת העדר התמורה (ובמידת מה גם טענת הזיוף) מצדיקות בירור התביעה לגופה, ומתן רשות להתגונן כאמצעי לכך.

16. ברם, לא זה עיקר ההתנגדות אלא זה: הבקשה לביצוע, אשר לפי הפסיקה אכן הופכת להיות כתב תביעה משמוגשת התנגדות, אמנם נעדרת עילה. פרק ו' בה, האמור לכלול את העובדות המקימות את כתב התביעה, לא מולא כולו, וסעיפים 4-5 בו הושארו כפי שהודפסו ע"ג הטופס המקורי.

17. באופן זה, הסעיפים הנוגעים לשאלת הצגת השיק לפרעון, ולשאלת משלוח הודעת חילול, נותרו כשהם כוללים שתי חלופות עובדתיות (הוצג לפרעון/לא היתה חובה להציגו; נשלחה הודעת חילול/לא היתה חובה לשלוח הודעת חילול), בשני נושאים שהם חלק מרכזי בעילת התביעה של האוחז בשיק. לא ניתן לדעת, אפוא, אם השיק הוצג לפרעון ונשלחה הודעת חילול, כנדרש דרך כלל לפי פקודת השטרות; או שמא לטענת המשיב זהו מהמקרים בהם אין חובה לעשות אחת משתי פעולות אלה, מסיבה כזו או אחרת, שגם אותה היה צורך לפרט בטופס הבקשה לביצוע.

18. כפי שהוא, אפוא, נעדר כתב התביעה עילה, ודינו, כאמור לעיל, להימחק על הסף.

תוצאה אופרטיבית

19. לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן:

א. אני קובע כי ההתנגדות הוגשה במועד.

ב. ניתנת בזה למבקשת רשות להתגונן, באופן שתצהירו של מר בריח, שתמך בהתנגדות, ישמש כתב הגנה.

ג. לאור סכום השיק, יידון התיק בסדר דין מהיר.

ד. ניתנת בזה למשיב רשות לתקן את כתב התביעה, על דרך של השלמת החסר בבקשה לביצוע – ובלבד שהשלמה זו תיעשה תוך 21 יום. ככל שבדעתו לתקן בדרך אחרת את כתב התביעה, יגיש בתוך אותו מועד בקשה מתאימה, והיא תידון.

ה. הוראות להמשך בירור התיק בסדר דין מהיר תינתנה רק ככל שיתוקן כתב התביעה כאמור לעיל. לא יתוקן – תימחק התביעה על הסף, ותיק ההוצאה לפועל ייסגר.

ו. אני פוסק את הוצאות הבקשה והדיון בסך של 1,800 ₪. נוכח תוצאת האמור לעיל, אני קובע כי מחצית מסכום זה תשולם על ידי המשיב למבקשת, והמחצית השניה תשולם בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי (לרבות במקרה של מחיקת כתב התביעה אם לא יתוקן, כאמור לעיל). על אף האמור, ונוכח טענת המבקשת להעדר פעילות, אני מורה כי החיוב בהוצאות ייכנס לתוקפו בסוף ההליך בלבד.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים, ותחזיר התיק לעיוני ביום 10.7.2017.

ניתנה היום, י"ח סיוון תשע"ז, 12 יוני 2017, בהעדר הצדדים.