בפניי עתירה מנהלית.

1. העתירה הוגשה ביום 12.7.16. היא מופנית נגד שר האוצר, שר הכלכלה ומרכז ההשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה. הסעד המבוקש בה הוא להורות למשיבים ליתן טעם מדוע לא ידונו בערר שהוגש מטעם העותרת, על החלטה של מרכז ההשקעות. לחילופין, ביקשה העותרת לקבוע כי העדר טיפול כלשהו בערר מצד המשיבים מהווה קבלת הערר. לחלופי חילופין, ביקשה העותרת לקבוע כי העדר טיפול כלשהו בערר מצד המשיבים מהווה דחיית הערר, לדון לגופו של עניין בטענות העותרת, ולחייב את המשיבים ליתן טעם מדוע לא יבטלו החלטה של מרכז ההשקעות, לדחות בקשה של העותרת להכיר בחלק ממבנה מסוים כ"בנין חדש להשכרה למגורים".

2. עיקר הטענות בעתירה הן, כי העותרת הגישה ערר כאמור על החלטת מרכז ההשקעות; כי הערר התקבל ביד המשיבים בחודש אפריל 2016; וכי עד למועד הגשת העתירה, וחרף פנייה נוספת בכתב, הערר לא זכה להתייחסות, לא מונתה ועדה לדון בו, ככל הידוע לעותרת, ולא נקבע מועד לדיון בו.

3. דין העתירה להיות מסולקת על הסף, כעתירת המשיבים. צודקים המשיבים בטענתם, כי העותרת אינה מפנה להוראת דין המקנה לבית משפט זה סמכות לדון בעתירה. חוק בית המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס – 2000, אליו מפנה העותרת בעתירתה, אינו מקנה לבית משפט זה סמכות גורפת או שיורית לדון בכל החלטה של רשות מרשויות המדינה. המתווה שאומץ בו הוא קביעת רשימה סגורה של עניינים, המפורטים בתוספות לחוק, בהם הוסמך בית משפט זה לדון. העניין נשוא העתירה אינו נמצא בין עניינים אלה. גם אין בנמצא קביעה בחוק אחר, המסמיכה בית משפט זה לדון בעניין נשוא העתירה. בנסיבות אלה, יש לסלק על הסף את העתירה, באין סמכות עניינית.

4. בתגובה שהגישה, ביקשה העותרת כי אם ייקבע שהעניין אינו מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט זה, יועבר לבית המשפט הגבוה לצדק. לא מצאתי לכך הצדקה מספקת בנסיבותיו של עניין זה, שכן גם לשיטת העותרת מצב הדברים בנקודת הזמן הנוכחית "שונה לחלוטין" מזה המתואר בעתירה, נוכח הליכים שבוצעו ביחס לערר שהגישה העותרת. ממילא, ככל שבדעת העותרת להמשיך ולהתדיין בערכאות בעניין נשוא העתירה, עליה לערוך מחדש את טענותיה. בנסיבות אלה, אין זה מקרה מתאים להעברה לבית המשפט הגבוה לצדק.

5. התוצאה של כל האמור היא, כי אני דוחה את העתירה על הסף, בשל העדר סמכות עניינית. נוכח השלב הדיוני המוקדם בו מדובר, היקף העבודה המוגבל שנדרש מן המשיבים, ובשים לב לכך שהמשיבים לא עתרו לחיוב העותרת בהוצאות, לא אעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ז' כסלו תשע"ז, 07 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.