1. לפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב שהוגשה על ידי המשיבה.
2. נטען כי המבקש חב בחובות ארנונה בגין שני נכסים – חנות ברחוב ויצמן 134 ונכס ברחוב יד חרוצים 4, בכפר סבא. סך התביעה קרוב ל-18 אלף ₪.
3. באשר לחנות טוען המבקש כי ערך בה שיפוץ, כדי להתאימה לדרישות המשיבה לשם השכרה לעסק בתחום המזון, כי הודיע למשיבה שלא נעשה שימוש בחנות בתקופת השיפוץ וכי אין לחייבו בארנונה בגין תקופה זה.
4. באשר לנכס טוען המבקש כי בתקופה הרלבנטית החזיקה בנכס שוכרת וכי עליה לשאת בחיובי הארנונה לתקופה נשוא התביעה.
5. לאחר שבדיון הראשון הסכימו הצדדים לנסות הדברות ישירה, ולאחר שזו לא צלחה, התכנסו הצדדים לדיון נוסף – דיון שבו נחקר המבקש על תצהירו.
6. בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם. ב"כ המשיבה נתן הסכמתו לקבלת ההתנגדות ביחס לחנות ("לגבי החנות בויצמן אני פחות מתנגד לבקשת רשות להתגונן" – עמ' 7 לפרוטוקול, שורה 13). באשר לנכס נטען כי החיוב הוא על בעל הנכס, המבקש, כל עוד לא עדכן את המשיבה בהחלפת המחזיק – וכי אין בידי המבקש להראות כי כך עשה. ב"כ העיריה ביקש להשלים את הגשת המסמכים לתיק בית המשפט לאחר הדיון, אולם בחלוף הזמן שנקצב (ולאחר ארכה מוסכמת) טרם הוגשו המסמכים – ויש ליתן החלטה בהתנגדות.
7. ככלל ניתן לומר כי לא במהרה תידחה בקשת רשות להתגונן, כשם שאין לומר כי רשות תינתן כדבר מובן מאליו. בעשרות שנות פסיקה בנושא זה נקבעו אמות מידה די ברורות בשאלה: מתי תינתן לנתבע רשות להתגונן ומתי תידחה בקשתו. ניתן לומר כי תינתן רשות להתגונן כאשר הנתבע מעלה בתצהירו שיש לו יסוד להגנה, או אפשרות מבוססת של הגנה, או הצעה סבירה של הגנה, או הגנה טובה לכאורה או עובדות המצביעות על סכסוך סביר. כל אלה הם מטבעות לשון שונים של אותו רעיון: שבשלב הזה של המשפט, אין הנתבע צריך לשכנע את בית המשפט בצדקתו. זאת הוא יצטרך לעשות במשפט עצמו. אין בית המשפט השומע את הבקשה צריך לשקול את טיב הראיות של הנתבע ואת מהימנות העדים של הנתבע לעומת אלו של התובע. כל אלו הם עניין למשפט עצמו. על בית המשפט לשקול אם הנתבע הראה סיכוי של הצלחה בטענותיו. הייתה הגנה לכאורה בידי הנתבע - יורשה להתגונן בפני התביעה; לא הייתה כזו , או אם בית המשפט מתרשם שהגנתו של הנתבע היא הגנת בדים - לא יתן לו רשות להתגונן.
8. בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

1. יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקש להוכיח את טענותיו שהובאו בתצהיר ובמקרה כזה עומדת לו הגנה לכאורית.
2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבור כי יש לעשות שימוש בסמכותי במסגרת תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").
3. במסגרת תקנה זו, לבית המשפט ניתן שיקול דעת להתנות בקשת רשות להתגונן בתנאים, כאשר תצהיר ההגנה לוקה בחוסר בהירות או כשההגנה על פניה מאוד קלושה (ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 757, 761).
4. בקביעת התנאים על בית המשפט להתחשב בסכום התביעה ובסיכויי ההגנה (ראה בע"א 680/89 הנ"ל, בעמ' 762-763).
5. כן יש לבחון את יכולתו של הנתבע לעמוד בתנאים שנקבעו, על מנת שלא להפלות לרעה נתבע חסר יכולת ולמנוע ממנו להביא את הגנתו בפני בית המשפט.
6. בעניין שלפנינו, מכל הנימוקים האמורים לעיל, מצאתי לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן – בקשר לחיובי הנכס - בהפקדת ערובה (ערבות בנקאית או מזומן) בגובה 1,800 ₪.
7. אשר על כן, אני נעתר לבקשה ונותן למבקש רשות להתגונן ביחס לנכס, אך זאת בכפוף לכך שיפקיד בקופת בית המשפט, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, ערובה (ערבות בנקאית או מזומן) בסך של 1,800 ש"ח.
8. באשר לחיובי החנות, ואף נוכח עמדת המשיבה בתום הדיון, ניתנת בזה למבקש רשות להתגונן, באופן שהתצהיר ישמש כתב הגנה.
9. לאור סכום התביעה יידון התיק בסדר דין מהיר.
10. המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, ותגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך 30 יום מהפקדת הערבות, עם העתק ישירות למבקש.
11. מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום תביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת (אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).
12. המבקש יגיש השלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.
13. תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקש. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הנסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות, בלבד.
14. תזכורת פנימית למזכירות ליום 21.7.18 לשם קביעת התיק לישיבה מקדמית בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

ניתנה היום, י"ד ניסן תשע"ח, 30 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.